ארגוני חברה אזרחית דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה כי המשטרה תפסיק להשתמש בתוכנת הפריצה והריגול של חברת הסייבר NSO כנגד אזרחים ישראלים ללא צו שיפוטי. הפנייה באה בעקבות חשיפת כתב "כלכליסט" תומר גנון, כי תוכנת הפריצה "פגסוס" של NSO נמצאת בשימוש משטרת ישראל. עוד דורשים הארגונים כי היועמ"ש ידווח באופן מיידי על השימושים שנעשו עד היום ע"י המשטרה בכלי ריגול וסייבר התקפי.
ככל שהדרישות לא תיעננה בתוך שבוע, הארגונים מצהירים כי יפנו לבג"ץ.
לפי חשיפת "כלכליסט", המשטרה עשתה שימוש בתוכנת הפריצה כנגד מנהיגי אחת מקבוצות המחאה נגד נתניהו, "הדגלים השחורים"; נגד ראש עיר מכהן שהמשטרה חשדרה שקיבל שוחד; מקורב לפוליטיקאי בכיר שהיה חשוד בשחיתות; עובדים בחברה ממשלתית החשודים במרמה ועוד. "במקרים אחרים הרוגלה של NSO נשתלה בטלפונים של אזרחים כדי למצוא ולאסוף חומרים ומידע שאינם קשורים בהכרח לחקירה ולחשדות, אלא פשוט כדי שבהמשך החומרים הללו ישמשו את החוקרים כדי להפעיל לחץ על נחקרים", כתב גנון.
במכתב ששלחו הארגונים האזרחיים נטען כי השימוש בתוכנה, המאפשרת פריצה ושליטה מרחוק בטלפונים ניידים, נעשה שלא בסמכות ותוך הפרת חוק, הן ע"י המשטרה והן ע"י היועץ המשפטי לממשלה, המפקח על שימוש המשטרה בתוכנה. "גם מתוך רצון שלא לעשות שימוש בביטויים מרחיקי לכת, אין ספק שמדובר באחד מהמעשים החמורים ביותר, הבלתי-חוקתיים והבלתי חוקיים, שמבצעת משטרת ישראל, באישור היועץ המשפטי לממשלה".
לפי המכתב, השימוש ללא צו שיפוטי שעושה המשטרה בתוכנת המעקב פוגע בזכות החוקתית לפרטיות, המעוגנת בסעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; מפר את חוק הגנת הפרטיות המסדיר את המסגרת המשפטית לאיסוף ושימוש במידע אישי ע"י המדינה ואת חוק נתוני תקשורת המסדיר את סמכות המשטרה ורשויות אכיפת החוק להפעיל אמצעי אכיפה טכנולוגיים; ומפר גם את סעיף 7(ג) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לפיו "אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו". ואת סעיף (ד) הקובע כי "אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו".
שלו חוליו, מנכ"ל NSO (צילום מסך)
"המידע שאוספת תוכנת הריגול הוא מידע אישי, רגיש מאוד, ואינטימי, אשר לא ניתן לאסוף אותו ללא צו שיפוטי, אפילו במקרים של חשד לעבירה, קל וחומר במקרים של איסוף המידע מאזרח שאין כנגדו [חשד כזה]", מזכיר המכתב ומפרט כי המידע האצור בטלפון הנייד מאפשר "להצליב את המידע ולנתחו באופן שמאפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת על אודותיו של אדם, ובפרט על מצבו הנפשי, אופיו, חולשותיו וחוזקותיו, רצונותיו ושאיפותיו".
הפריצה מאפשרת גם לפגוע בפרטיות וזכויות בני שיחו של האדם שמכשירו נפרץ, "בכלל זה מקורות עיתונאיים, מטופלים שפונים לפסיכולוגים או רופאים, לקוחות שפונים לעורכי דין. כל היחסים האלה אמורים להיות מוגנים מכוח הדין", והיא "מהווה שער כניסה לחשבונות מקוונים רבים של אדם. עיון בחשבונות מקוונים מאפשר להתחקות ולעקוב, בזמן אמת, אחר מערכות היחסים של אדם עם משפחתו, חבריו, עמיתיו ומכריו. דרך כך התקנת תוכנת ריגול בטלפון נייד עשוי לחשוף מידע שנאגר ונוצר במכשיר הטלפון וטרם נקרא או נשלח על-ידי בעל המכשיר".
למשטרה, כך המכתב, אין סמכות "לבצע את פעולות החדירה והמעקב הנרחבות שמאפשרים כלי סייבר התקפי או סוסים טרויאנים, כגון תוכנת פגסוס של חברת NSO", פעולה "רחבה בהרבה מאשר האזנת סתר או חיפוש בחומר מחשב" המוגדרים בחוק, שגם הן חייבות צו שיפוטי. מאחר שלא מדובר ב"נתוני תקשורת" כהגדרתם המצומצמת בחוק, הרי שחוק נתוני תקשורת לא יכול להוות הסמכה למשטרה להשתמש בתוכנת הריגול. ובכל מקרה, גם אם מדובר בנתוני תקשורת כהגדרתם בחוק, הרי שהדבר דורש צו שיפוטי.
יוצא מן הכלל בחוק, המאפשר קבלת נתוני תקשורת ללא צו שיפוטי, הוא רק "לשם מניעת עבירה מסוג פשע או גילוי מבצעה או לשם הצלת חיי אדם". לפי הכתבה ב"כלכליסט", כותבים הארגונים, האופן בו השתמשה המשטרה בתוכנה לא עונה על דרישה זו. "שכן מדובר באיסוף מידע אישי כללי ומשמעותי". "הדברים חמורים אף יותר (ובלתי חוקיים בעליל)", ממשיך המכתב, כשהשימוש בתוכנה הוא על מנת להשתלט על כלל המידע במכשיר הנייד, שאז מופרות זכויותיהם של אנשים נוספים מלבד בעל המכשיר, "אשר רובם אם לא כולם, כלל אינם חשודים בביצוע עבירה".
"מי שביטל במחי יד את הזכות החוקתית לפרטיות של כל אזרחי המדינה אינה רק משטרת ישראל, אלא גורמים בייעוץ המשפטי שבמשרד המשפטים, עליהם החובה להורות על הפסקה מידית של כל שימוש בתוכנת הריגול האמורה", מסכם המכתב. "לאור כל האמור לעיל, הנכם מתבקשים בזאת להורות על הפסקה מיידית של השימוש של משטרת ישראל בתוכנת הריגול בכל דרך שהיא, ללא קבלת צו שיפוטי מסוים לכל שימוש כאמור, שכן המדובר במובהק בפגיעה בזכות היסוד לפרטיות, שאין לה בדל הסמכה בדין, הפגיעה אינה לתכלית ראויה, והיא בלתי מידתית באופן מובהק".
המכתב נשלח ליועץ המשפטי לממשלה עם העתקים לשר לביטחון פנים, שר המשפטים, ולוועדות בטחון הפנים וחוקה, חוק ומשפט בכנסת. על המכתב חתומים הקליניקה למשפט לטכנולוגיה ולסייבר באוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנועה לחופש המידע, פרטיות ישראל, איגוד האינטרנט הישראלי ומכון זולת לשוויון וזכויות אדם, עו"ד שחר בן-מאיר ופרופ' קרין נהון, ראשת התוכנית לדאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן.