מוסר השכל עממי, השקול לפתק בעוגיית מזל, קובע ש"לפעמים כולם צודקים". מעבר לקוריוז, המכתם הזה לובש לפעמים דמות מוחשית ברגע מזוקק של ראיון טלוויזיוני. הפעם זכו בו צופי "תוכנית חיסכון" של חדשות 12 ששודרה ביום שני (3.1), כשקרן מרציאנו ריאיינה את ברק אברמוב, מבעלי רשת הסושי ג'פניקה.
עילת הראיון: העלאת מחירים. בימים ובשבועות האחרונים שמה מערכת חדשות 12 דגש על יוקר המחיה, ובפרט על העלאות המחירים של שירותים ומוצרי צריכה נפוצים: רשתות מזון מהיר, יצרניות מזון ורשתות שיווק. במסגרת הדיווחים האלה, שיש להם כמובן חשיבות והצדקה עיתונאית, מתפרסמים מדי יום או כמה ימים שיעורי העלייה המתוכננים מצד יצרניות וספקיות שונות ומצד הרשתות הקמעונאיות ורשתות המזון המהיר.
ברגע מזוקק אחד של טלוויזיה התהפכו היוצרות: מנחקר האמור להצדיק את גרסתו הפך אברמוב לחוקר ולמאשים. כשנשאל לפשר העלאת המחירים ברשת שבבעלותו הוא בחר להזכיר כי חלק מהתשומות שלו מושפעות ממחירי הפרסום. זו טענה נכונה כשלעצמה, וניתן לבדוק מה משקל ההוצאות על פרסום בקביעת המחיר הכולל של מוצרים. אבל מרציאנו בחרה להתגונן, למחות ולסיים במהירות את הראיון.
המגישה קרן מרציאנו (מימין) ובעלי ג'פניקה ברק אברמוב ב"תוכנית חיסכון" של חדשות 12, 3.1.2022 (צילום מסך)
השורה התחתונה של אברמוב טבולה בווטאבאוטיזם: למה אתם מדברים איתי על העלאות מחיר כשאתם בעצמכם מעלים את מחירי הפרסום? זו שיטה דמגוגית פסולה, ואסור שתמנע דיון חשוב ביוקר המחיה. אבל זה לא אומר שהנקודה שהעלה אברמוב אינה ראויה לדיון בפני עצמה. מאז המיזוג בין רשת לערוץ 10 והיפרדותן של קשת ורשת מאחזקה משותפת באותה חברת חדשות, תעריפי הפרסום האמירו בשיעור לא מבוטל. לפי כמה מהדיווחים, קשת ורשת אף חזרו לרשום רווחים לאחר תקופת מצוקה ארוכה בשוק הברודקאסט. אז למה אתם צולבים אחרים על העלאת מחירים כשאתם נוהגים באופן דומה?
אברמוב העלה שאלה נכונה, אבל מרציאנו החמיצה תשובה טובה. חברת החדשות, המעסיקה של מרציאנו, אמורה להיות אדישה למחירי הפרסומות, ופטורה מהתחשבות בהם כשהיא שוקלת שיקולים תקציביים ותפעוליים. אמנם החברה האם שלה – קשת – מממנת את מלוא תקציב חברת החדשות, אבל חברת החדשות עצמה אינה עוסקת במכירת פרסומות. למעשה, חוק הרשות השנייה ותנאי רשיון השידורים של חברת החדשות אוסרים עליה במפורש להביא בחשבון שיקולים מסחריים או שיקולים של טובת בעליה בפעילותה ובשידוריה.
אף שקשת מממנת את מלוא תקציב חברת החדשות, חברת החדשות עצמה לא מוכרת פרסומות. למעשה, החוק ותנאי השידור אוסרים עליה לנהל את ענייניה תוך התחשבות במחירי הפרסום
מאידך גיסא, אסור לחברת החדשות להיות אדישה לעניינים שקשורים לתחום הסיקור שלה, למשל להתעלם מהשפעת מחירי הפרסום בטלוויזיה על מחירו הכולל של מוצר ברשת מזון מהיר. אם חלה התייקרות משמעותית במוצר הזה, ואם עולה השאלה אם העלאת המחיר מוצדקת – חברת החדשות חייבת להביא את הנתונים לציבור גם אם הם עוסקים במי שמתקצב ומממן אותה. זאת משמעותה של החומה הסינית שאמורה לחצוץ בין העשייה העיתונאית לשיקול המסחרי. כאן לדברים של אברמוב יש משנה תוקף.
תגובתה של מרציאנו, שהגדירה את דברי אברמוב כ"סלט" של קשקושים במקום להעמיד דברים על דיוקם ולהסביר את ההבדל בין חברת החדשות לחברת האם שלה – בוודאי לא היתה מוצדקת, ולא שירתה את מרציאנו או את חברת החדשות. לפעמים חצי אמת גרועה משקר.
האמת המלאה היא שבשוק החדשות בטלוויזיה קיימות בעיות שנובעות מאופן הבעלות על הערוצים המסחריים. וכמו שאמרנו, לפעמים כולם צודקים, אבל עם צדק – כמו שלימדו אותנו – לא קונים במכולת.