ראשיתה של הפרשה באוקטובר 2019, אז הודיעו החברות טאבולה ואאוטבריין על כוונתן להתמזג. המיזוג מעולם לא יצא לפועל, אך במהלכו ניסתה חברת טאבולה להשפיע באמצעים פסולים על רשות התחרות, ובקבוצת "ידיעות אחרונות" התגייסו לסייע לה ולהוליך בכחש את המדינה. שתי החברות ניצלו מכתבי אישום ויצאו בקנס שולי בלבד.
טאבולה ואאוטבריין הן שתי חברות ישראליות החולשות על תחום מרכזי בתעשיית הפרסום הסמוי, המופיע בצורת המלצות קריאה באתרים רבים ומתחרה בפרסום המסורתי ובמודעות גוגל. השווי של כל אחת מהחברות מוערך בקירוב ב-2 מיליארד דולר כל אחת, ולמיזוג ביניהן היתה צפויה להיות השפעה ממשית על שוק הפרסום המקוון והתחומים המושפעים ממנו וקשורים אליו.
מטבע הדברים, אתרים המשתמשים בשירותי החברות מסרו לרשות התחרות התנגדות למיזוג ביניהן, שהיה צפוי להגדיל את כוחן של החברות מול האתרים ולאפשר להן להגדיל את העמלות ולהקשיח את התנאים. בין אותם אתרים היה גם ynet, אתר החדשות הפופולרי במדינה וכלי התקשורת המוביל כיום בקבוצת "ידיעות אחרונות", שעבד באותה עם חברת טאבולה.
ברק קלמנוביץ' (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של הקריה האקדמית אונו)
אלא שכעבור זמן קצר, באוגוסט 2020, שינתה פתאום הנהלת ynet את דעתה, והעבירה לרשות התחרות מכתב שמביע עמדה הפוכה, ותומך במיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. תזכורת: מיזוג שצפוי היה להחליש את ynet ולפגוע במקור הכנסה משמעותי שלו. חוסר ההיגיון במהפך שחל בעמדת ynet לא נעלם מעיני אנשי רשות התחרות, והם פתחו בחקירה פלילית, עיכבו לחקירה את מנכ"ל ynet ברק קלמנוביץ', תפסו מחשבים ממשרדי ynet וטאבולה ודרשו מהנהלת ynet למסור לידיהם כל מסמך שהועבר בינה לבין חברת טאבולה, שסיפקה שירותי פרסום לאתר.
התוצאות היו לא פחות ממדהימות: טאבולה, כך לפי רשות התחרות, לא עמדה רק ברקע היוזמה לשלוח את המכתב לרשות התחרות, אלא גם השתתפה בפועל בהכנתו והיתה מי שאישרה את הנוסח הסופי שלו. כלומר, ב-ynet עזרו לתאגיד מסחרי לגנוב את דעתה של רשות ממשלתית. הדבר מקומם עוד יותר אם מוסיפים לכך ש-ynet אינה עוד חברה מסחרית מן המניין, אלא כזו המפעילה כלי תקשורת עיתונאי, שמטרתו היא חשיפת מעללים כאלה בדיוק.
ארנון (נוני) מוזס (מימין) ואיזט מולינה, המשנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות" המופקד על תחום הכספים וחתום על הצו המוסכם עם רשות התחרות (צילום: איתמר ב"ז)
זה לא הכל. לפי הודעת הרשות, ב-ynet הסתירו את המעורבות של טבולה לא רק בזמן אמת, אלא המשיכו לשקר גם בתגובה לפנייה ישירה של רשות התחרות, כשזו דרשה מ-ynet להעביר לידיה כל מסמך שעבר בין שתי החברות. ב-ynet הסתירו תכתובת ווטסאפ בה תיאמו עמדה עם טאבולה מנת להשפיע על הרשות.
ממצאי החקירה העלו אם כן כי ynet וטאבולה עברו לכאורה על חוקי ההגבלים, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. אולם מכאן הסיפור תופס תפנית: הפעולה המתבקשת של הדרג הביצועי ברשות נפסקה ואת מקומה תפסה ההתנהלות הרופסת שאפיינה את רשות התחרות בזמן כהונתה של מיכל הלפרין כיו"ר הרשות, וכנראה שנמשכת גם בעת כהונתה של ממלאת המקום מיכל כהן. ראשונה היתה טאבולה שיצאה בקנס של חמישה מליון שקלים, והיום הודיעה הרשות כי ynet צפויים להיקנס בסכום של מיליון שקל, בכפוף לאישור ביהמ"ש.
שוויה של חברת טאבולה, כאמור, הוא מעל 6 מיליארד שקל. לקבוצת "ידיעות אחרונות", על פי הערכות, מחזור של כמיליארד שקל. קנסות של חמישה מיליון שקל ומיליון שקל ודאי אינם נעימים, אולם ודאי גם ודאי שאינם מהווים איום משמעותי או הרתעה מפני הרווח ששתי החברות היו צפויות להרוויח אם התרמית היתה יוצאת לפועל.
רק כדי לסבר את האוזן: השנה נחשף בבית המשפט כי טאבולה הכניסה לאתר גדול 10 מיליון שקל מדי שנה. סביר להניח שב-ynet מדובר בסכום גדול עוד יותר. כלומר, ה"קנס" על שיתוף הפעולה הפלילי לכאורה בין האתר העיתונאי לבין חברת הפרסום, לא מגיע לעשירית ההכנסות של האתר משיתוף הפעולה שלו עם חברת הפרסום במשך שנה אחת.
בית "ידיעות אחרונות" בראשון-לציון (צילום: "העין השביעית")
להודעה לעיתונות שפרסמה רשות התחרות מצורף ציטוט של עו"ד כהן, מ"מ הממונה על התחרות, המסתיים כך: "על הקהילייה העסקית להפנים כי דרישת נתונים אינה בקשה או המלצה, אלא דרישה - וכי יש להתייחס אליה בכובד ראש, ולהיענות לה באופן מלא ושלם כנדרש על-פי חוק".
ההתנהלות של רשות התחרות בפרשת ynet-טאבולה תפנים ללא ספק מסר בקהילייה העסקית, אולם מסר הפוך מזה שכהן כותבת עליו. המסר שכהן משדרת במעשיה, ולא בדבריה, היא כי כל החפץ בכך מוזמן לנסות ולרמות את רשות התחרות, במקרה הגרוע ביותר - ישלם קנס פעוט לקופת המדינה וימשיך בשגרה כאילו לא קרה דבר.
ושוב, כשמדובר לא בסתם חברות מסחריות אלא באתר עיתונאי, הסיפור מסריח עוד יותר. עו"ד כהן היא ממלאת מקום, אבל ביולי הודיעה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (יש עתיד) על הקמת ועדת איתור למילוי התפקיד וכהן הגישה את מועמדותה. שיטת הפרוטקשן של "ידיעות אחרונות" נחשפה בפרסומים רבים, גם באתר זה, ועומדת כעת במרכזו של משפט פלילי מהדהד בכיכובם של המו"ל ארנון (נוני) מוזס ורה"מ לשעבר בנימין נתניהו.
צריך להיות משרת ציבור נאמן ואמיץ כדי לקבל החלטה נגד מו"ל מהסוג הזה, בזמן התמודדות לתפקיד בכיר. נראה שברשות התחרות קשה למצוא משרת ציבור כזה.
ב-ynet סירבו להגיב לפניית "העין השביעית". ברשות התחרות מסרו בתגובה לפנייה את ההודעה לעיתונות שהופצה קודם לכן.
עדכון, 23.8: למחרת הפרסום נשלחה מרשות התחרות תגובה מפורטת יותר:
"בניגוד לנטען בכתבה ממצאי החקירה הפלילית לא ביססו את החשד למרמה של הרשות על ידי Ynet. תיק החקירה בחשד למרמה נסגר, בין היתר לאחר שבית המשפט דחה את בקשת רשות התחרות לעיין בתכתובות שהוחלפו בין נושאי משרה ב-Ynet לבין עורך דינם בקשר עם המכתב, מאחר ולא מצא בחומר החסוי ביסוס לחשדות.
"עוד בניגוד לנטען בכתבה לא עלה נגד Ynet כל חשד לשיבוש הליכי חקירה מלכתחילה. אכן לעמדת רשות התחרות Ynet לא העבירה לרשות את כל המסמכים שנדרשה להעביר. Ynet טענה לחוסר הבנת נוסח דרישת הנתונים. רשות התחרות עמדה על מיצוי הדין עם YNET בגין הפרה זו, הגם שהמסמכים שלא הועברו כבר היו בידי הרשות.
"אילו היו ראיות מספיקות להגיש כתב אישום בגין מרמה לא היינו מסתפקים בקנס. הקנס מבטא את הסיכונים והסיכויים נוכח ממצאי החקירה, ומשרת את אינטרס הציבור".
* * *
"הצו המוסכם" בין ynet לבין רשו התחרות