ארגון העיתונאים בישראל השיק בשבוע שעבר אתר לניטור מקרי אלימות נגד עיתונאים ואנשי תקשורת. האתר מרכז דיווחים על תקיפות נגד עיתונאים בישראל מאז יוני 2020, תוך אפשרות לפלח את המקרים לפי שלל פרמטרים כגון תחום עיסוק, כלי תקשורת ומגדר, ושואף להפוך למאגר מידע מקיף שיתעד מכאן והלאה את כל המקרים שבהם עיתונאים מותקפים.

אלי גרשנקרוין, מנכ"ל ארגון העיתונאים, מספר בשיחה עם "העין השביעית" כי הרצון לבצע מעקב מסודר אחר המקרים עלה בעקבות התחושה כי בשנה האחרונה חלה עלייה בהיקף ובשיעור מקרי האלימות נגד עיתונאים, הן מצד שוטרים וכוחות הביטחון והן מצד אזרחים ומסוקרים. "חשבנו שבשלב ראשון כדאי לייצר בסיס נתונים שתומך באינטואיציות שלנו", אומר גרשנקרוין. בהשראת פרויקט אירופי בשם Mapping Media Freedom נבנה באתר ארגון העיתונאים עמוד נפרד המוקדש למעקב אחר המצב בישראל.

"המטרה היא כפולה", אומר גרשנקרוין. "גם להעלות מודעות למצב וגם לייצר טיפול אפקטיבי מול הגורמים הרלוונטיים, בין אם זה המשטרה או הפרקליטות. אם אנחנו באים עם בסיס נתונים, ולא כל מיני תחושות בטן, זה מייצר יכולת השפעה".

נתוני המאגר, שנאספו לאורך החודשים האחרונים, כבר הובילו את הארגון לכמה מסקנות. ראשית, ישנה הלימה ברורה בין שיאי המתקפות נגד עיתונאים לבין נקודות שיא בהפגנות. "הפיקים של האלימות היו סביב ההפגנות בבלפור בקיץ ובסתיו 2020 ובהפגנות, בעיקר ברחוב החרדי, נגד הגבלות הקורונה", אומר גרשנקרוין, ומבהיר כי במקרים הללו מדובר בשיאים של אלימות גם מצד השוטרים וגם מצד אזרחים ומפגינים: "ברגע שמתחילות הפרות סדר ועיתונאים מגיעים לסקר הם חוטפים מכל הכיוונים".

מסקנה נוספת שכבר עלתה מהנתונים שנצברו במאגר, והיא עגומה בהרבה, נוגעת להתעלמות המשטרה מהמקרים שהיא אחראית להם. "בעקבות כמעט כל מקרה של הפעלת אלימות מצד המשטרה כלפי עיתונאים אנחנו פונים למשטרה ומבקשים שהאירוע יתוחקר ויטופל", אומר מנכ"ל הארגון, "ולצערי אנחנו לא מקבלים מענה ראוי. זה נע בין התעלמות לבין איזושהי תגובה מאוד לקונית שהנושא ייבדק מבלי שאנחנו רואים שיש איזושהי הפקת לקחים".

האם זכור לך מקרה אחד מהשנה האחרונה שבה תלונה למשטרה נגד שוטר שתקף עיתונאי הובילה לנקיטת סנקציה כלשהי?

"לא".

הארגון אוסף באופן יזום מידע על מקרי תקיפה, וקורא לעיתונאים שהותקפו ומי שנחשף לתקיפת עיתונאים לדווח לו על המקרים. בלב האתר החדש קישור לטופס דיווח שמאפשר לכל אדם למסור מידע ולצרף תיעוד של תקיפת עיתונאים. כל דיווח, מדגיש מנכ"ל הארגון, עובר וידוא טרם צירופו למאגר.

נכון להיום, האתר כולל 37 מקרי תקיפה, לא כולל תקיפת עיתונאים פלסטינים בידי צה"ל ומתנחלים. "אנחנו בודקים תקיפות נגד עיתונאים ישראלים בלבד כרגע", אומר גרשנקרוין, אך מבהיר כי לא מדובר בהחלטה עקרונית אלא מאילוץ שנובע ממגבלת משאבים.

איזה מסר תרצה להעביר לעיתונאים בישראל?

"אנחנו נתקלים לא מעט בעיתונאים שלא ששים לדווח למשטרה כשהם סופגים אלימות, גם מצד המשטרה וגם מצד אזרחים. אנחנו חושבים שנכון לדווח למשטרה ולמח"ש על המקרים האלה ואני קורא לכל העיתונאים לדווח עליהם, כי רק ככה נוכל למזער את התופעה. אני לא חושב שאפשר למגר אותה לגמרי אבל היכולת למזער עוברת דרך זה שנדרוש טיפול רציני בכל מקרה של התקפה נגד עיתונאים".

חוסר הרצון לדווח נובעת מחוסר אמון במערכת שתטפל במקרה?

"נכון, אבל מבחינתנו תלונה של עיתונאי זה כלי עבודה. אם עיתונאי חוה אלימות ומתלונן למשטרה זה נותן לי כלי לפעול מול המשטרה כדי לוודא שהתלונה תטופל. ברגע שגם העיתונאי עצמו לא מתלונן היכולת שלי להפעיל לחץ על המשטרה כדי שתטפל במקרה ותחקור אותו היא הרבה יותר נמוכה".