בחודש מרץ 2020 נכנסה חברת הריגול הישראלית NSO לרשימת "אויבי חופש העיתונות" של ארגון "עיתונאים ללא גבולות". זו רשימה אקסקלוסיבית למדי של 20 ממשלות וארגונים שאותם הגדיר הארגון "טורפי חופש העיתונות הדיגיטליים", שקשורים לריגול אחרי עיתונאים והתנכלות להם.
זו רק דוגמה לרקורד המפוקפק של החברה, שבסיסה בישראל: פרסומים בכלי תקשורת בארץ ובעולם טענו שוב ושוב כי הטכנולוגיה שלה נקשרה להפרת חופש העיתונות, חופש הביטוי או הזכות לפרטיות, כמו גם ליכולת של משטרים לפגוע בפעילי זכויות אדם ואופוזיציה. NSO גם מתמודדת בימים אלה עם תביעת ענק שהגישה נגדה פייסבוק, בטענה שתוכנת "פגסוס" של NSO שימשה לפריצה לחשבונות ווטסאפ (שבבעלות פייסבוק) וריגול אחרי עיתונאים ופעילים. כל זה ודאי לא מועיל לניסיון של החברה להיכנס לשוקי ההון.
מה עשו ב-NSO? בין השאר, פרשו את חסותם הכספית על כנס בנושאי טכנולוגיה של "כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות" (כמובן, בשם הפטריוטי "ועידת כחול לבן"). בהתאם, ב"כלכליסט" פרסמו חומרים שמירקו את תדמיתה של החברה המושמצת: טור יחצני של סמנכ"ל "ניהול הלקוחות" ודיווח מפנק על ראיונות מפרגנים שנערכו בכנס עם מנכ"ל ומייסד החברה, שלו חוליו, ועם הנשיאה שירי דולב, שקיבלו הזדמנות נוחה להדוף את הביקורת הציבורית.
אגב, בתזמון אירוני, צצו בימים הללו פרסומים על כנס אחר, "כנס שומרים הראשון לעיתונות חוקרת" של ארגון "שומרים". יו"ר הארגון ששומר על העיתונות החוקרת הוא יואל אסתרון, שהוא גם מו"ל "כלכליסט".
קשה לפרסם ביקורת חריפה על נותני החסות שלך. כמובן שאפשר גם להימנע מראש מההתמודדות המצפונית הזו, ולהימנע מלקחת את כספם של גופים שראויים לביקורת חריפה
מתוך רצון טוב ואמונה ברבים מאנשי "כלכליסט", שהם עיתונאים ועיתונאיות מקצוענים, הגונים וישרים, ביקשתי לפרסם טור תגובה לטור היחצני - אך מוסמסתי שוב ושוב.
אפשר להבין זאת: קשה לפרסם ביקורת חריפה על נותני החסות שלך. כמובן שאפשר גם להימנע מראש מההתמודדות המצפונית הזו, ולהימנע מלקחת את כספם של גופים שראויים לביקורת חריפה. כך או כך, הנה היא לפניכם.
כתם ועוד כתם על ההייטק הישראלי
רמון אשכר, סמנכ"ל ניהול לקוחות בחברת NSO, כתב טור נרגש ומליצי על נפלאותיה הפילנתרופיות של חברת הסייבר הביטחונית, ש"לוקחת חלק בפעילות משמעותית, כמו מבצעי איתור נעדרים, חילוץ והצלה - והכול בהתנדבות מלאה". הסמנכ"ל מצא לטור בימה עיתונאית: בעיתון ואתר "כלכליסט". לא במקרה כמובן. NSO היא אחת מנותנות החסות של "ועידת כחול לבן" של העיתון מבית "ידיעות אחרונות".
אין לנו כל דרך לדעת אם התיאורים של אשכר נכונים, אך הם בטוח לא טריים. כבר שמענו את אותו דף מסרים בנאום של נשיאת NSO שירי דולב, כולל אותן התחמקויות שושואיסטיות בסגנון "הלוואי שיכולנו לספר לכם מה שאנחנו עושים". גם הנאום הזה נישא בכנס של "כלכליסט". כפי שהניסיון מלמד - בכל פעם שקבוצת NSO עושה צעד יחצני, גם אם זה באכסניה מכובדת כמו "כלכליסט" - יש לבדוק מה הם מנסים להסתיר.
שירי דולב, נשיאת NSO, בכנס "כלכליסט" (צילום מסך)
מחוץ למציאות המתקיימת בוועידות של "כלכליסט", יש דווקא מי שכן יודעים לספר על מה שעושים ב-NSO, וכיצד החברה, ומשרד הביטחון בחסותו היא מייצאת את הטכנולוגיה שלה, נכשלים בפיקוח ובמניעת ניצול לרעה של מה שהוא נשק מסוכן לכל דבר ועניין. נשק שמוצא את דרכו למשטרים מפוקפקים ומעניק להם את האפשרות לפגוע בפעילי זכויות אדם, עיתונאים וכל מי שמבטא קול ביקורתי. נציגי החברה אפילו לא מצליחים לשמור על עקביות בהצהרותיהם לגבי יכולת השליטה מרחוק בנשק המסוכן הזה.
בדרך כלל, במקרה של NSO, השלדים ממהרים לצאת, אולי בגלל המעשים הכל כך שערורייתיים שבהם הם נזכרים שוב ושוב, ואולי כי הם פשוט לא כל כך טובים בפעולה חשאית כמו שהם טוענים. כך או כך, משרד הביטחון ימהר לחפות עליהם, עם או בלי קשר לדלתות המסתובבות מהצמרת הביטחונית לצמרת החברות הביטחוניות.
מייסד NSO שלו חוליו מקבל פינוק ב"כלכליסט"
"בשבוע שבו חלים יום הזיכרון וחג העצמאות, יש הרגשה מיוחדת באוויר", פתח הסמנכ"ל את טורו, "החושים מתחדדים ובעיקר מרגישים את המשמעות של מה זה אומר להיות ישראלי". כמיליארד משתמשים ומשתמשות בוואטסאפ מסביב לעולם, ש-NSO חשפה אותם לסכנת ריגול, כנראה חשים הרגשה מיוחדת מסוג אחר מזה שהתכוון אליו הסמנכ"ל. אלה מהם החיים תחת משטרים מפרי זכויות אדם, כנראה מקבלים מושג מכוער מאוד בנוגע ל"מה זה אומר להיות ישראלי".
כלי הריגול של NSO הביא אפילו פייסבוק, שבעצמה איננה מודל לשמירה על פרטיות, בלשון המעטה, לתבוע את NSO בקליפורניה, ולזכות בתמיכה מהדהדת של כל ענקיות הטכנולוגיה העולמיות. "מהי ציונות?, האם עודנה קיימת? ומה המשקל והאחריות בצמד המילים 'אני ישראלי'?", ממשיך ושואל הסמנכ"ל, וכמובן עונה כי NSO היא מופת של "ציונות, ישראליות וערכיות". בעולם האמיתי, שורה של עיתונאים ומומחים בתחום הסייבר, זכויות האדם וחופש הביטוי מצביעים כאיש אחד על קבוצת NSO כסכנה ברורה ומיידית לאזרחים בכל העולם.
הסמנכ"ל של NSO חוזר שוב על המנטרה לפיה מוצרי החברה משמשים אך ורק גורמי ביטחון ומשטרה, אך משמיט את מה שהוכח שוב ושוב: ישנם גורמי ביטחון ומשטרה שפועלים נגד אזרחיהם, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כמו אלו של NSO לא אך ורק בשם המטרות שלשמן פותחו – מניעת טרור, פדופיליה, פשיעה והצלת חיים. גם אם קשריה של NSO לפשעים כאלו ואחרים לא הוכחו מעל לכל ספק משפטי, שמה צץ שוב ושוב ושוב כגוף שמוכר טכנולוגיות ללא הפעלת שיקול דעת לגורמים שמפירים זכויות אדם באופן עקבי, שיטתי וחמור.
נשיאת NSO שירי דולב מקבלת פינוק ב"כלכליסט"
"תמיד כיף לראות, לקרוא ולשמוע דוגמאות", כתב הסמנכ"ל אשכר. הייתי ממליץ לו לעיין בתכנים שתחת התגית NSO באתר "כלכליסט", בהם כמה מהדוגמאות הזכורות מהשנים האחרונות להפרות זכויות האדם החמורות שבוצעו באמצעות מוצרי NSO והכתימו את שמה של תעשיית ההייטק הישראלית בעולם, אך אני חושש שהם יהיו פחות לטעמו.
אחת הדוגמאות לפעילות חיובית שב-NSO חוזרים עליה, הוא התפקיד ששיחקה פגסוס בשני המעצרים של ברון הסמים המקסיקני אל צ'אפו. מנכ"ל החברה אמר בשעתו ש-NSO הסכימה למכור את הפלטפורמה למקסיקו רק לאחר שהובטח שהיא תופקד בידי יחידה צבאית של "בלתי משוחדים". מאז, תחקירים עיתונאיים חשפו כי בעוד בפגסוס אולי נעשה שימוש באחד המעצרים של אל צ'אפו, היא נמכרה לפחות לשלושה גופי ביטחון מקסיקניים ידועים לשמצה באופיים המושחת, וחקירות רשמיות במדינה קבעו שמפעיליה עברו על החוק כשהשתמשו בה לריגול אחרי פוליטיקאים, עיתונאים, אזרחים, ואף נגד חוקרים פרשת החטיפה והרצח של 43 הסטודנטים באיוצינפה ב-2014.
זו אינה הדוגמה היחידה, כמובן. בימים אלה העיתונאי ופעיל זכויות האדם עומר ראדי עומד למשפט במרוקו, לאחר תשעה חודשי מעצר בלתי חוקי, משום שחשף הפרות זכויות אדם ושחיתויות שלטוניות. ביוני 2020 פרסמה אמנסטי אינטרנשיונל דו"ח לפיו מכשיר הטלפון שלו נפרץ באמצעות מוצרי NSO על ידי הרשויות - יומיים לאחר מכן ראדי נעצר. הרשויות מכחישות את הדיווחים.
מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון (צילום: משה שי)
הדוגמה המפורסמת ביותר, וזו ש-NSO מכחישה באופן נחרץ ונמרץ, היא כי כי נעשה שימוש במוצרי NSO בפרשת רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול. כך טוען אדוארד סנודן, שאף אמר בשיחת וידיאו בפני קהל ישראלי כי "זו לא תעשיית אבטחה, זו תעשיית אי-אבטחה".
אשכר טוען כי מושגים כמו ציוניות וישראליות עולים בקנה אחד עם כל מה ש-NSO עושה. למרבה המבוכה, סביר להניח שדווקא בתנועת ה-BDS יחתמו על טענתו זו בלי להסס. מי שציוניות וישראליות מסמלות עבורו דברים חיוביים, ירצה להתנער מ-NSO ולדרוש ממשרד הביטחון להחיל עליה פיקוח אמיתי.
גיל נוה הוא דובר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל. אמנסטי עתרה לביטול רישיון היצוא של NSO, בטענה כי נעשה שימוש בתוכנת "פגסוס" כדי לנסות ולפרוץ לטלפון של עובד הארגון. בית המשפט דחה את העתירה. גם על כך ניתן לקרוא ב"כלכליסט".