חברי הרשימה המשותפת הכינו סיום בלתי צפוי לטקס ההשבעה של הכנסת ה-24. חוק-יסוד: הכנסת קובע שעל חברי הכנסת להצהיר אמונים. נוסח ההצהרה הוא: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". גם סדר ההצהרה נקבע בחוק. יו"ר הכנסת קורא את נוסח ההצהרה "וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר: 'מתחייב אני'". בהגיע תורם של חברי הרשימה המשותפת להצהיר אמונים הם אכן הצהירו "מתחייב אני", אך להצהרה זו הוסיפו תוספת.
ראשון היה יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה שלאחר שהצהיר "מתחייב אני", הוסיף את המילים "להיאבק בכיבוש, מתחייב אני להילחם באפרטהייד. להמשיך את המאבק למען הדמוקרטיה והצדק". חלק מחבריו חזרו על דבריו בנוסח זה או אחר. עופר כסיף הצהיר: "מתחייב אני לפעול נגד הגזענות ונגד הגזענים". גם עאידה תומא סלימאן נמנעה מלהסתפק בהצהרה הקבועה בחוק והוסיפה שהיא מתחייבת להיאבק בכיבוש.
ספק אם חברי הכנסת הללו היו מודעים לכך שהם צועדים בעקבות תקדים שנוצר לפני 27 שנים. ספק גם האם הם התכוונו לצעוד לאורו של יוצר אותו תקדים.
בטקס ההשבעה של הכנסת ה-11 הוסיף מאיר כהנא למילים "מתחייב אני" את המילים "ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד", הלקוחות מספר התהילים. בדיעבד הסתבר שעשה כן כדי שלא להסתכן באיבוד אזרחותו האמריקאית, שכן היא אוסרת על אזרח שלה להצהיר אמונים לריבון זר.
ואכן, בהליכים שנפתחו בבית משפט אמריקאי לשלילת אזרחותו, בדיון בפני בית משפט אמריקאי, הגיש כהנא תצהיר בשבועה בו הבהיר "לא נשבעתי את שבועת הכנסת כפי שהיא קבועה. נשבעתי את השבועה הבאה: 'אני מתחייב לשמור תורתך תמיד, לעולם ועד' [...] השבועה שנשבעתי היא מספר תהילים. כוונתי במתן שבועה זו הייתה לשנות את שבועת הכנסת כדי לשקף את דעתי שאחריותי הראשונית היא לחוקי הקדוש ברוך הוא". בראיון ל"ניו יורק טיימס" הוסיף: "אני נשמע לחוקי הכנסת כל עוד אין הם מפרים חוק שהוא עליון מהם".
ח"כ מאיר כהנא לפני טקס ההשבעה לכנסת ה-11, 13.8.1984 (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)
בעקבות כך זימן יו"ר הכנסת שלמה הלל את כהנא לחזור ולהצהיר אמונים, אלא שכהנא חזר על הצהרתו מילה במילה. אשר על כן קבע הלל שההצהרה הזו פסולה וכי כל עוד לא יצהיר כהנא אמונים בנוסח הקבוע בחוק-היסוד, לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת.
הנה כי כן, אפשר שלעוד עובדה לא היו מודעים אבו שחאדה ועמיתיו. סעיף 18 לחוק-יסוד: הכנסת קובע: "קרא יו"ר הכנסת לחבר הכנסת להצהיר הצהרת אמונים והחבר לא עשה כן, לא ייהנה החבר מזכויותיו של חבר כנסת כל עוד לא הצהיר".
ואכן, בראיון לרדיו 103FM הבהיר אבו שחאדה כי רצה לחזור בו ולהצהיר אמונים כיאות, אך יריב לוין היה חסר סבלנות כלפיו: "לא חשבתי שהמשפט שאמרתי צריך להעליב או להכעיס מישהו. חוסר הסבלנות של יו"ר הכנסת היה בלתי רגיל. לרוב יש לו יותר סבלנות, אך הוא הוציא אותי מיד מהמליאה ולא היה מוכן לשמוע עוד משפט".
ועוד התבשרנו כי חברי-הכנסת האמורים מחזרים אחרי יריב לוין שיאפשר להם להצהיר אמונים בהזדמנות הראשונה אלא שלוין דחה את בקשתם ונראה שיזדמן להם להצהיר אמונים רק בישיבת הכנסת שתתקיים ביום שני. עד אז הם נמצאים בלימבו. מצד אחד הם נבחרו לכנסת אלא שכל עוד לא הצהירו אמונים הם אינם יכולים לפעול כחברי כנסת ואף לא ליהנות מזכויותיו של חבר כנסת.
על כך נאמר – סוף מעשה במחשבה תחילה.
אשר מעוז הוא פרופסור למשפטים, דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס וסגן נשיא כבוד של L'Association internationale pour la défense de la liberté religieuse