החיזיון מעורר השתאות: עיתונאים שקראו לממשלה לתקוף בעוצמה את החיזבאללה "ולסיים את המלאכה", תוקפים אותה בדיעבד בהתלהמות דומה על ההחלטה לבצע את המהלך הקרקעי בשלושת ימי המערכה האחרונים במלחמת לבנון השנייה. כתבים צבאיים, שנתנו ביטוי נלהב לתביעות שהגיעו מתוך צה"ל ביולי־אוגוסט 2006 לשחרר אותו מכל מגבלה בעימות עם כוחותיו של נסראללה, משמשים בסוף מאי 2007 פה לתרעומת של "מקורות צבאיים" על שהדרג המדיני אינו משחרר להם לחלוטין את הנִצרה כדי שיוכלו להסתער על רצועת עזה ולהביא, לשיטתם, להפסקת ירי הקסאם. פרשנים בטחוניים, שלא התריעו במשך שש שנים על החלודה שפשתה בצה"ל, מתייצבים בראש החזית התוקפת את הצבא וראשיו על הכשלים שחשפה ועדת וינוגרד.

לא פחות מוזר להיווכח בפער בין הדיווחים והתחזיות על עניינים אחרים שבמרכז השיח הציבורי, לבין העובדות או התוצאות הצפות על פני השטח. עיתונאים מודיעים כי יש סבירות שהחקירה נגד השר הירשזון תתברר כעלילה; בעלי טורים מציגים עמדות חד־משמעיות התומכות בגרסאותיו של מיכה לינדנשטראוס, ומולם, באותה מידה של ביטחון עצמי, ניצבת שורה של פרשנים החולקים עליהם; כתבים מפרסמים בפסקנות את ניסוחיו הצפויים של דו"ח וינוגרד - ואינם נבוכים כשהתמלילים הממשיים טופחים על פניהם. העיתונות מספקת באחרונה לצרכן התקשורת סיבות לא מעטות להטיל ספק באמינותה.

המצב אכן מתעתע. זו תקופה שאי הוודאות בה גדולה מאוד, שהנהגת המדינה תועה בה בערפל ומבוכתה מקרינה, מטבע הדברים, על יכולתה של התקשורת לספר דברים כהווייתם. אלה ימים של התרופפות מוסכמות, המכבידה גם על עיתונאים לזהות את הצפון. זו סביבה של ספינים ומניפולציות שבה העיתונות נופלת קורבן לשער הרחב שפתחה לפני היח"צנים להתערב בתכניה. זה עידן של אינטרנט, שבו מלים מופיעות ונעלמות במהירות הבזק, וזו גם שעה מתמשכת והולכת של משבר לאומי, הגורם להתשה ולשחיקה נפשית. בנסיבות אלה, אין לכאורה סיבה לבוא לתקשורת בטענות על ביצועיה: היא אינה בועה מוגנת. להפך, יכולתה לתפקד כהלכה נשענת על היותה בשר מבשרה של החברה שבקרבה היא פועלת.

ההשגה היא על יחסו של העיתונאי היחיד למלים שהוא כותב או משמיע. הרושם המצטבר מהדיווחים הסותרים, מהתחזיות המופרכות, מהקביעות המתבדות, הוא שיש עיתונאים שמתנהלים על סמך ההנחה שאין הם נדרשים לתת דין־וחשבון על אמירותיהם; שהם יודעים כי איש אינו טורח לעמת אותם עם תוקפן של הידיעות העובדתיות לכאורה והפרשנויות המוסמכות כביכול שהם מפיצים. מסביב אמנם יהום הסער, אבל חיוני שאחריותו האישית של העיתונאי לדבריו לא תישח.

גיליון 68, יוני 2007