אומרים שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. ואכן, תמונת האילוסטרציה שבחרו ב"גלובס" לטור הדעה של ד"ר עינת מגל, בכירה במשרד האנרגיה, מתמצתת את האבסורד שבטור כולו.
ד"ר מגל מתייחסת בטור לאחת הסוגיות המסקרנות והסודיות ביותר במשק האנרגיה והסביבה המקומי - כמה גזי חממה נפלטים כתוצאה מהשימוש בגז טבעי?
תזכורת קצרה: הגז הטבעי, למרות שמו החיובי, הוא דלק פוסילי ("דלק מאובנים") כמו הנפט והפחם, וכמוהם הוא מזיק פעמיים: הוא פולט זיהום, הגורם לתחלואה ולתמותה, והוא פולט גזי חממה, הגורמים להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים.
בעוד המגמה המוצהרת בעולם, וגם בישראל, היא לעבור לאנרגיות מתחדשות, שאינן מזהמות ואינן פולטות גזי חממה, המדיניות הממשלתית בפועל מביאה לכך שהמשק בישראל יהיה תלוי בגז במשך עשרות השנים הבאות. כדי לתרץ זאת, במשרד האנרגיה ובמשרד ראש הממשלה מקפידים לספר ולהדגיש מעל כל במה כי הגז מחליף את הפחם, שהוא גם מזהם יותר וגם פולט יותר גזי חממה.
וכאן מגיעה הסוגיה המסקרנת והסודית: האם מה שטוענים במשרדים הללו באמת נכון? משום שדיווחים מהעולם, הערכות ומחקרים מצביעים דווקא על מגמה אחרת.
כותרות הטור של ד"ר עינת מגל ב"גלובס"
כדי לקבוע כמה גזי חממה פולט השימוש בגז הטבעי יש לבדוק את כל מה שנקרא "שרשרת הערך" שלו: מההפקה, דרך ההפרדה וההולכה ועד לשריפה בתחנות הכח. זה משמעותי במיוחד מאחר שהשימוש בגז לא רק פולט בעת השריפה בתחנת הכוח את גז החממה הנפוץ פחמן דו-חמצני, אלא שהגז הטבעי עצמו, מתאן, הוא גז חממה, ואפילו אגרסיבי הרבה יותר מהפחמן הדו-חמצני. כך שלא צריך כלל להפוך את הגז לחשמל בשביל לפלוט גזי חממה, מספיק שהגז עצמו "בורח" איפשהו בדרך הארוכה שהוא צריך לעבור מבטן האדמה ועד לתחנת הכח.
לכך בדיוק מתייחס דו"ח שהוציא לאחרונה משרד האנרגיה ("תרומת פליטות לא מוקדיות של מתאן לאפקט החממה", כלומר פליטות מצנרת ורכיבים שונים ולא מהארובה בתחנת הכח), שהממצא העיקרי שלו הוא ש"היקף הפליטות בישראל קטן ביותר, ועמד על 1.12 קילוטון מתאן בלבד לשנת 2019, שהם 0.014% מכלל הגז הטבעי שנצרך במדינה".
ב"גלובס" התייחסו לדו"ח בכתבה נרחבת של כתבת הסביבה שני אשכנזי, שהעלתה תהיות באשר למסקנות שלו: "משרד האנרגיה טוען כי פליטות המתאן בישראל הן מהנמוכות בעולם. הייתכן?". בתגובה פרסמה ד"ר מגל את הטור שלה, בו היא מבקשת, לדבריה, "לחדד את המשמעויות של הנתונים שמשרד האנרגיה פרסם" (משום מה, מגל לא כותבת מפורשות שהיא זו שכתבה את הדו"ח).
אחרי שהיא מסבירה את שאלת הרקע עליה כתבנו קודם ("מצד אחד החלפת ייצור חשמל מפחם לגז טבעי הביאה להפחתה של יותר מ-50% בפליטת הפחמן הדו-חמצני, גז חממה הגורם להתחממות גלובאלית. מצד שני, הגז הטבעי מורכב בעיקרו ממתאן, שהינו גז חממה בעל אפקט חימום הגבוה בעשרות מונים בהשוואה לפחמן הדו-חמצני"), מצדיקה מגל את הדו"ח שכתבה, הנותן, לתפיסתה, תשובה חד-משמעית לסוגיה שבמחלוקת: "נכון להיום הגז הטבעי, על כל מגרעותיו, הינו הגורם שהביא להפחתה המשמעותית ביותר של פליטות גזי חממה". וזה כמובן בהתבסס על החישובים שלה.
אסדת תמר (צילום: משה שי)
אולם מה שעולה מהכתבה של אשכנזי ולא מקבל התייחסות בטור של מגל הוא שהנתונים הם חלקיים בלבד, שלא נאמר שהדו"ח מוטה. כך למשל, הדו"ח של המשרד מסתמך על דיווחי החברות (נובל ושברון על פליטות מהאסדות ונתג"ז על פליטות משוערות בעת תחזוקה של קווי ההולכה). נתונים אלה לא מתייחסים לפליטות הלא מוקדיות בעת ההפקה בבאר, שבמקומות שונים מוערכות עד כשליש מכלל הפליטות הלא מוקדיות בשרשרת האספקה של מתאן; ולא לפליטות מהצנרת בשגרה ולא רק בזמן תחזוקה.
ובקיצור: מגל ומשרד האנרגיה הסיקו את המסקנות שלהם על בסיס בדיקה חלקית ביותר, ב"גלובס" פרסמו על כך כתבה, ובתגובה מגל פירסמה טור בו היא חוזרת על הקביעה שלה מבלי להידרש כלל לטענה נגדה.
ויש עוד: גם ההשוואה שעושה מגל להפקת גז בעולם, בדו"ח עצמו ובטור בו היא מגנה על הדו"ח, מוטה ומטעה. על פי ההשוואה בדו"ח, המספרים בישראל פנטסטיים ממש. הפליטות בישראל הן כ-1-2% מהפליטות בקנדה ובארה"ב, וגם יחסית לאנגליה והולנד כ-6% בלבד. ההסבר לכך, על פי מגל, הוא שבארה"ב ובקנדה מטפלים בגז "בטכנולוגיה של שבירה הידראולית המביאה לפליטות מתאן משמעותית מאוד", ובנוסף, בישראל יש תשתיות חדשות וסטנדרטים מחמירים ביחס למדינות אחרות. גם אם כל זה נכון (הוא לא), השאלה הנשאלת היא מדוע לא להשוות תפוחים לתפוחים? כלומר, להשוות בין תהליכי הפקה דומים?
אסדת קידוח הגז לווייתן במבט מחוף דור, 1.1.2020 (צילום: פלאש 90)
יתרה מכך, ד"ר מגל מתעלמת ממחקרים שמצביעים על הערכת חסר משמעותית בדיווחי הפליטות של מתאן בעולם כולו. היא מציינת שגם בארה"ב, אפילו ששם הפליטות גבוהות יותר (לדבריה כ-0.5% אובדן גז טבעי), בפועל ההפחתה בפליטות הגז בייצור החשמל במעבר מפחם לגז, מחפה על הפליטות של הגז הטבעי עצמו. אבל לפי מחקר שבוצע במוסד שמואל נאמן בטכניון עבור לשכת המדענית במשרד להגנת הסביבה, הממוצע העולמי של פליטות מרשת אספקת הגז הטבעי עומד על 1.7% ולא על 0.5%.
עכשיו נחזור רגע לתמונת האילוסטרציה שבחרו ב"גלובס" לטור של מגל, ולאבסורד שהיא מצביעה עליו. לא רק שהארובה בתמונה אינה מישראל, היא לא מציגה כלל וכלל פליטות מתאן: למתאן אין בכלל צבע, הוא שקוף. הפליטה המוצגת בתמונה היא כנראה של אדי קיטור בלתי מזיקים. אבל מה שחשוב יותר: מתאן לא נפלט ישירות מהארובה בפליטה מוקדית, אלא דווקא בפליטות לא מוקדיות רבות, וזה כל הסיפור: הצינור, ולא הארובה.
אבל במשרד האנרגיה סבורים כנראה שאפשר לבדוק מתחת לפנס ולתת לגז לברוח היכן שאף אחד לא מסתכל, ולחזור שוב ושוב על המנטרות שלהם בתקווה שכך ייהפכו לנכונות.