כתב ההגנה של בנימין נתניהו בכתב האישום בתיק 4000 עוסק רובו ככולו באופן שבו ראש הממשלה רואה את יחסי הפוליטיקה והתקשורת. קו בסיסי בו, המובע במישרין בסעיפים 42-43, הוא שפועלו להטות את התקשורת לטובתו לגיטימית כיוון שבאה במטרה לקדם הגוש האידאולוגי בראשו הוא עומד, ולפיכך מותר לנתניהו גם לרצות לקדם את עצמו.
קו ההגנה הזה, שניתן לכנותו, "קידום אידיאולוגיה ימנית", מצטרף לניסיון לפסול את ההליך המשפטי על יסוד טכני ולטענה כי כתב האישום מפליל פעילות שגרתית בין פוליטיקאים לתקשורת.
טענת האידיאולוגיה היא הפניית אצבע מאשימה מצד ראש הממשלה כלפי גופי התקשורת בישראל והיא הבסיס לתיאוריית הקשר בינם לבין בכירי אכיפת החוק במדינה ש"תפרו תיקים להפלת ראש ממשלה מהימין". כיוון שעתה היא גם אבן פינה בכתב ההגנה על נתניהו, חשוב לנתחה ולהבין עד כמה מדובר בטענה פגיעה, כמה מעט מובא בכתב ההגנה כדי לתקף אותה וכיצד היא עלולה דווקא לפעול נגד הנאשם.
הימין זה אני
לכאורה, הבחירה באידיאולוגיה כהגנה קוראת לבחון האם הבקשות של נתניהו להטות את הסיקור ב"וואלה" עסקו בנושאים המבחינים בין ימין לשמאל בישראל, למשל הסכסוך עם הפלסטינים, או שמא בנושאים הקשורים לו עצמו, לדמותו, משפחתו ויריביו הפוליטיים. כאן, כל אחד ואחת יכולים להסתכל בנספח שצורף לכתב האישום, המפרט את המקרים המהווים "טובת ההנאה" שלפי עמדת המדינה נתניהו קיבל מאלוביץ' דרך אתר "וואלה", ולשפוט.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר ב"וואלה", שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)
אבל הטענה המובעת בכתב ההגנה יותר מתוחכמת. ברור ממנה שנתניהו לא התמקד בשינוי סיקור בנושאי ליבה אידאולוגיים. אלא שלדידה, גם כאשר ביקש שינוי סיקור דמותו האישית הדבר נעשה מטעמים אידאולוגיים. ההסבר לכך, המובע במישרין בסעיף 42 לטענת ההגנה, הוא שנתניהו הוא בכיר הפוליטיקאים מימין ולכן עצם קידומו האישי מהווה דאגה לאידיאולוגיה של המחנה. הטענה שקידום דמותו של נתניהו שווה לקידום הימין גם הולמת את האופן שבו הליכוד מתייחס למתנגדי נתניהו מימין כחלק מגוש השמאל.
חולשת הזיהוי בין "נתניהו" לימין" מתחילה בכך שהיא מזכירה את אמירתו של לואי ה-14, "המדינה זה אני". אמנם, זו עמדה אידיאולוגית ולפיה מה שטוב למלך טוב לכולם. אבל בצרפת במאה ה-17 המלך לואי פעל כשליט אבסולוטי שמעמדו ניתן לו בירושה. בישראל במאה ה-21 עוד לא הגענו לידי כך, גם לא ברמת השיוך האידאולוגי. אין ספק שנתניהו הרים תרומה משמעותית לאידיאולוגיה הימנית אבל הם אינם זהים. יעידו על כך פוליטיקאים אחרים שטוענים שהם "מייצגים את הימין". הללו אף יכולים להיתמך באנשי ימין ואנשי שמאל שטוענים שנתניהו בכלל שמאלני.
תפיסה מעוותת של התקשורת
אין סיבה לקבל את הטענה שהימין זה נתניהו אבל גם אם מקבלים אותה ראוי לשאול, מה ההצדקה לפיה ראש ממשלה (ושר תקשורת) רשאי לפעול להטיית תוכן תקשורתי לטובת האידיאולוגיה שלו? כתב ההגנה מתבסס כאן על שתי הנחות יסוד: התקשורת בישראל "מוטה זה שנים כלפי הצד השמאלי של המפה הפוליטית" (עמ' 3) וסיקור תקשורתי הוא תמיד "פרי תפיסת עולם" (עמ' 5). שתי הנחות אלה הופכות עד מהרה ל"מציאות מובהקת" שלא השאירה ברירה לנתניהו אלא לפעול ל"יצירת כלי תקשורת ימניים שינהלו ויכוח שוטף עם כלי התקשורת השמאליים" וזאת כ"דרך עיקרית לאזן וליצור שוק דעות הוגן ומאוזן...". אף נוסף כי כך נהוג בעולם (עמ' 6).
אלא שהראיות המרכזיות המובאות לתמוך בשתי הנחות יסוד אלה, שהן עיקר ההצדקה לפועלו של נתניהו, בעודו ראש ממשלה ושר תקשורת, לשנות את תוכנו של "וואלה" ולהטותו ימינה, חותרות לחלוטין תחת הנחות היסוד של כתב ההגנה. הדוגמה הברורה ביותר היא הגרף MediaBiasChart מאתר ביקורת התקשורת "Ad Fontes Media" והמקור היחיד שמובא לחיזוק הטענה שגם ברחבי העולם תוצר תקשורתי מאופיין אידאולוגית. כהכנה לגרף נכתב בסעיף 39 לכתב ההגנה "ניתן לסווג כלי תקשורת בהתאם לתפיסת העולם הפוליטית השלטת בו... ולדוגמה CNN בקצה האחד, הליברלי, ו-FOX NEWS בקצה השני, השמרני".
הגרף שלAd Fontes Media בכתב התשובה של נתניהו
אלא שאפילו בלי משקפיים אפשר לראות שבמיפוי שביצע אתר ביקורת התקשורת רשת CNN, זו שאמורה לייצג את "הקצה הליברלי", דווקא מצויה בתוך גבולות תא שמסווג כ"ניטראלי". הטייתו שמאלה קלה בלבד לעומת FOX NEWS שמצוי בקצה הימני של תא המסמן "שמרנות מפלגתית מואצת". רק שניים או שלושה גופי תקשורת מצויים מימין ל-FOX, לעומת עשרות משמאל ל-CNN. הדבר מהווה עדות לא רק לחוסר הבנה מוחלט של קריאת הגרף אלא חוסר הבנה עמוק יותר של מצב התקשורת בעולם. אולם השימוש בגרף ספציפי זה, מ-2018, מעיד בעיקר על עבודה מרושלת של סנגורי נתניהו. אילו היו עושים שימוש באותו גרף מ-2021 או בנתוני אתר ביקורת תקשורת אחר (למשל Media Fact Check) היו מוצאים תימוכין מחמיאים יותר לעמדתם על CNN ו-FOX.
תפיסה כזו של "תקשורת חופשית" היא אולי העדות הטובה ביותר מדוע יש להציב חומות להגנה על כלי תקשורת מפני פוליטיקאים שמבקשים לעצב את תוכנם
אלא שבעצם השימוש בנתוני ביקורת תקשורת, סנגורי נתניהו חותרים לחלוטין תחת הנחת היסוד המרכזית שלהם, לפיה כל דיווח תקשורתי מוטה ימינה או שמאלה. בכל ניסיון לפקח על עבודת התקשורת, וגם בגרף שצורף לכתב ההגנה, אתרי ביקורת התקשורת נוהגים ככלבי שמירה בדיוק על אותם ערכי עיתונות שזוכים לבוז בכתב ההגנה, ומעמידים כלים אובייקטיביים לשפיטת איכות התוכן של כלי התקשורת. לפי הגרף שנועד לתמוך בעמדת הסנגוריה, רשת CNN מקבלת "ציון" בינוני, על גבולות הריבוע המסמן "דעה; פרשנות הוגנת של החדשות". לעומתו FOX NEWS, אותו מציינים הסנגורים כמקבילה ימנית לגיטימית, נשפט כמצוי בתוך גבולות הריבוע המסמן לא פחות מ"שטויות המזיקות לשיח הציבורי" ו"תעמולה המכילה מידע מטעה".
הגרף הזה, לצד ליקוט ציטוטים אקראיים מאת עיתונאים ישראלים, הוא כל מה שמובא להראות שכלי תקשורת פועלים קודם כל ממניעים אידאולוגיים ואינטרסנטיים. הפער המדהים בין מה שמראה הגרף בצורה חד-משמעית לבין הפרשנות שניתנה לו על ידי ההגנה הוא כנראה עדות לתגובה לא-אפויה מבחינה משפטית, אך עלולה לרמוז לגבולות הלגיטימציה שנתניהו עצמו מציב לפעילות תקשורתית חופשית: בין פרשנות סבירה המוטה שמאלה, בסגנון CNN, לבין תעמולה ימנית מואצת המזיקה לשיח הציבורי, בסגנון FOX.
תפיסה כזו של "תקשורת חופשית" ו"איזון ראוי" היא אולי העדות הטובה ביותר מדוע יש להציב חומות חוקתיות מפורשות להגנה על כלי תקשורת מפני פוליטיקאים שמבקשים לעצב את תוכנם לפי האידיאולוגיה שלהם.
השוואה מופרכת
כחוקר אידאולוגיה, תהיה זו טעות חמורה מצידי לבסס אמירה כל כך חריפה על תפיסת התקשורת של ראש הממשלה, כאשר לפניי רק עדות לקריאה מגוחכת של גרף. קפיצה כזו למסקנה מבססת רף נמוך מאוד לשיפוט על בסיס ראיות ועלולה לפעול כבומרנג. אך זה בדיוק מה שעשו סנגורי נתניהו בעצמם, לא רק לגבי הנחת היסוד העקרונית שלהם לגבי האפשרות של תקשורת מבוססת עובדות, אלא גם בכל הנוגע ל"הטיה השמאלית" הקיימת בתקשורת בישראל.
ניתן בהחלט לזהות הטיה שמאלה של התקשורת בישראל בתחומים מסוימים. ב-2015, מחקר שנערך על ידי יפעת מחקרי מדיה מצא הטיה כזאת בעיקר בסיקור מערכת המשפט. אולם בכתב ההגנה לא נדרשים למחקר מאוזן בעל מסקנות זהירות. מבחינת כתב הגנה, רוב כלי התקשורת בישראל "נגועים" ו"מזוהים עם השמאל". לשם כך מובא אזכור תכוף של עיתון "הארץ" וכתבה אחת על מחקר אחד שנערך בעיקר על שנות ה-90. התעמקות לתוך ראיות אלה שוב מראה שייתכן ונתניהו בחר סנגורים חלשים, שגם כאשר טענתם לגיטימית, דרך ביסוסה רצוצה, ורק מחזקת את הרושם שראש הממשלה אוחז בתפיסה מעוותת של תפקיד התקשורת בדמוקרטיה.
בני הזוג אדלסון ונתניהו (צילום: פלאש 90)
עיתון "הארץ" הוא כאמור הדוגמה היחידה המובאת בשמה ובאופן עקבי לכלי תקשורת המזוהה עם השמאל. בדומה להשוואת CNN ו-FOX הוא מושווה ל"ישראל היום", ככלי תקשורת המזוהה עם הימין. אלא שהשוואה זו מניחה גזירה שווה בין שני גופי תקשורת שונים לחלוטין. "ישראל היום" הוקם לפני 12 שנה בעידוד נתניהו על ידי מליארדר זר, שאף על פי שאינו דובר עברית פעל להפיצו בחינם בכל פינה במדינה על אף הפסדים הנאמדים במאות מליוני דולרים, וכך הפך אותו לעיתון הנפוץ בישראל. זאת כשכבר בראשית דרכו התקשה להסתיר שהוא עיתון המשרת פוליטיקאי.
"הארץ", לעומתו, הוא עסק משפחתי הפועל בישראל למעלה מ-100 שנה, התפוצה שלו מגיעה לפחות מ-10% מהאוכלוסייה ואפילו בו, בגוף התקשורת היחיד שההגנה מזהה עם השמאל, בכירים מספקים פרשנות לפיה נתניהו הוא הפוליטיקאי הכי מוכשר במדינה, ולמעשה אין לו תחליף.
אם כן, שוב כתב ההגנה ממסגר השוואה בה בצד השמאלי של התקשורת מוצב גוף שאמנם אינו סוגה עלית אך לפחות מדובר בעיתון תקין, ולעומתו בצד הימני מוצב מוסד מפוקפק שמייצר תוכן תעמולתי והטייתו לכיוון פוליטיקאי מסוים מסכנת בראש ובראשונה את קוראיו. בצירוף הבורות לגבי עבודת ביקורת התקשורת, כתב ההגנה שוב מייצר גבולות מעוותים של לגיטימציה תקשורתית, באופן שבעיקר מעיד על תפיסת משובשת של מצב התקשורת בישראל ושל תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. ובתיק שוחד הנסוב על יחסי נבחר ציבור וגוף תקשורת, תפיסה מעוותת מלכתחילה של יחסים אלה פועלת לטובת הרשעה, לא זיכוי.
ביסוס קלוש
פרט לאזכור התכוף של עיתון "הארץ", החיזוק המשמעותי של סנגורי נתניהו לביסוס ההטיה הפוליטית של התקשורת לשמאל הוא מחקר בודד שנערך כעבודת דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. המחקר היה לספר עיון ב-2010 ולמעשה כתב ההגנה אפילו לא מסתמך עליו, אלא על דיווח עליו שפורסם ב"עין השביעית". החוקר, ד"ר אבי גור, שהגיע ללא ידע מוקדם בחקר התקשורת, הסביר מה הניע אותו לבצע את המחקר.
"'מה שגרם לי להיכנס לתחום התקשורת זה הניגוד שקיים בין הציבור לבין חוקרי התקשורת הוותיקים והתקשורת עצמה' [...] לדבריו, בעוד שבציבור הרחב רווחת התפיסה שהתקשורת שמאלנית, כשעיין במחקרים שבוצעו על-ידי חוקרי תקשורת ישראלים גילה כי שוב ושוב עלתה המסקנה שהתקשורת הוגנת ואובייקטיבית. 'אמרתי לעצמי, יש פה ניגוד גדול, ונראה מה אני יכול לחדש'".
סנגורי נתניהו נשענים על ריאיון אחד שערך ד"ר גור ב-2010 כדי לטעון שבהווה, בואכה 2021, כמעט כל התקשורת בישראל נגועה בהטיה פוליטית חזקה לשמאל
ד"ר גור יודע שאינו הראשון לחקור הטיה פוליטית של גופי תקשורת בישראל וטוען שעד שהגיע היו המומחים תמימי דעים שהיא הוגנת ואובייקטיבית. למרות זאת, סנגורי נתניהו הסתמכו באופן בלעדי על מחקר שלו, שיצא מנקודת הנחה שבציבור רווחת התפיסה שהתקשורת שמאלנית. מחקרו הוגבל רק לטורי פרשנות שעסקו בהסכמי אוסלו בעשור שבין 1993 ל-2003, ואף על פי כן ייתכן וד"ר גור הצליח להימנע מ"הטיית המבוקש" ולבצע מחקר לעילא. אולם כמי שלא מגיע מתחום חקר התקשורת, שיטת העבודה שלו הייתה שימוש בנוסחה מתמטית מקורית ולא מקובלת לבחינת "הטיה תקשורתית" וככל הידוע היא לא נוסתה בשום מחקר אחר לפניו או אחריו.
למרות כל מגבלות מחקר זה, ולמרות שהעבירות המיוחסות לנתניהו בתיק 4000 בוצעו לפי עמדת המדינה בין 2012 ל-2017, סנגורי נתניהו נשענים על ריאיון אחד שערך ד"ר גור ב-2010 כדי לטעון שבהווה, בואכה 2021, כמעט כל התקשורת בישראל נגועה בהטיה פוליטית חזקה לשמאל. באותה מידה של רישול יכלו הסנגורים להסתמך גם על הריאיון הזה של ד"ר אברהם כרמלי עם אמילי עמרוסי, בו הציג מחקר שבדק אילו מגישי חדשות "מדברים ימנית" לעומת אלו ש"מדברים שמאלנית" ומצא שהתקשורת שמאלנית ב-89%.
ההגנה הסתבכה
הראיות המובאות להפריך את האפשרות שניתן ליצור תוכן תקשורתי הנקי באופן יחסי משיקולים פוליטיים צרים, לצד הראיות המובאות להוכיח שהתקשורת בישראל מוטה לשמאל, הן ראיות מאוד רעועות ואף מבססות טיעון בעייתי בדבר זכותו של ראש ממשלה ושר תקשורת לפעול להטיית התקשורת ימינה. הן אף מייצרות רושם בלתי רצוי עבור נתניהו, כמי שמחזיק בתפיסה לקויה של תקשורת חופשית. כל זאת מצטרף לטענת ההגנה ש"הימין זה נתניהו" ויש לשפוט כל ניסיון להטות תוכן תקשורתי לטובת נתניהו כניסיון להטות את התקשורת ימינה.
אבל גם אם נקבל את כל טענות ההגנה, שהובעו עד כה בקול ענות חלושה, ונאמין שזוהי נאיביות לחשוב שגוף תקשורת יכול לפעול באופן מאוזן וממניעים ערכיים, ונאמין שבישראל קיימת הטיה ברורה של כמעט כל גופי התקשורת לשמאל ונאמין גם שתקשורת ביקורתית כלפי נתניהו פעולת לרעת הימין והטייתה לטובתו שווה להטייתה לימין – עדיין נעמוד מול טיעון הגנה בעייתי מבחינה פוליטית שמציב גם שאלה משפטית: האם מותר לראש ממשלה ושר תקשורת לפעול במישרין ולפי כוחו כדי להשפיע על מוצר תקשורתי ספציפי, במקרה זה תוכן חדשותי ב"וואלה", כך שיתקרב לתפיסת עולמו?
מבחינה משפטית, האם ההגנה לא הסתבכה כאן בהודאה על היותו של נתניהו מצוי בניגוד עניינים, ומכאן פתחה אפיק של הודאה במרמה והפרת אמונים? זאת יגלה לנו רק העתיד.