הפגנת עובדים סוציאלים מול משרד האוצר, מאי 2008 (צילום: קובי גדעון)
מחאת העובדים הסוציאליים
ב"ידיעות אחרונות" אין זכר. ב"הארץ" – יוק. ב"מעריב", ידיעה בעמ' 15 למטה: "מהיום, אין שירותי רווחה בכל הארץ". עיצומי העובדים הסוציאלים נמשכים כבר חודשיים וחצי, והחל מהיום הם שובתים באופן מלא. לפי מרב דוד ב"מעריב", כשני מיליון איש נעזרים דרך קבע בשירותים הסוציאליים בארץ. אבל הכותרות הראשיות של העיתונים היום הן מכתב שלא מחדש דבר, תקיפה שנערכה לפני שבועות ורצח שקרה לפני יותר משנתיים. עכשיו מובן למה קוראים בעברית לעיתונים "עיתונים" ולא "ניירות-חדשות" כמו באנגלית.
ההסכם עם חמאס, מכתב שליט
המכתב בכתב ידו של החייל החטוף גלעד שליט פותח את כל העיתונים היום. ב"ידיעות אחרונות" זה מקאברי במיוחד: תצלום המכתב נמתח כמעט על כל השער, למעט שתי רצועות למעלה ולמטה. הקיטש חוגג: תמונתו המוכרת של שליט הוצבה חיווריינית ברקע האותיות, כותרת המשנה הבומבסטית זועקת "ממרתפי החמאס לבג"ץ בירושלים: המכתב של גלעד שליט", והכותרת היא פשוט "מתגעגע, גלעד", כשגם שם לא התאפק העורך והורה לגרפיקאי להשתמש בשני סוגי פונטים. האם מדובר ברגשנות שהולידה טעם רע או בניצול ציני של רגשנות כזו? הרצועה העליונה, פרסומת משותפת ל"ידיעות אחרונות" ומפעל הפיס, שבה נראית דוגמנית מחייכת על רקע שטרות מתעופפים והכיתוב "שיגעון המיליון", מציעה תשובה.
המכתב של שליט מופיע בעיתונים רק עכשיו, אף שנמסר כבר לפני כמה ימים, משום שרק כעת מפרסמת אותו המשפחה, שצירפה אותו לעתירה שהגישה נגד ממשלת ישראל. כזכור, בעתירתה מהשבוע שעבר מבקשת משפחת שליט לבג"ץ שיורה לממשלה להתנות את הסכם הפסקת האש עם חמאס בשחרור בנם.
נחום ברנע כותב ב"ידיעות אחרונות" כי הוא מודאג משחרור פעילי הטרור שחמאס דורש בתמורה להחזרת החייל החטוף משום ש"בהנהגתם עשוי חמאס לשקם את מערכת הטרור שלו בגדה". עוד מאשים ברנע את הרמטכ"ל בהיותו "לכאורה ראש קטן" משום שהוא "היה אמור להיות הגורם המרכזי שלוחץ לשחרור חייל שנלקח בשבי". אלא שגם ברנע עצמו לא הזדרז לכתוב מאמר חריף הקובע באופן מפורש את מה שהוא כותב בין השורות בטור צד מצטנע: ממשלת ישראל והעומד בראשה חתמו על הסכם הפסקת אש הרפתקני שהם אינם מאמינים בו, והסירו את המצור על עזה בלי שיקבלו את התמורה המתבקשת: החזרת גלעד שליט.
רן אדליסט כותב על הסכם הרגיעה בכפולת הדעות של "המגזין" של "מעריב". הוא דווקא בעד. "תרגיעו", הוא כותב למי שאומרים כי הרגיעה שברירית, ואל תבלבלו את המוח: הרי הגענו אליה משום שלא יכולנו לעמוד במחיר הנפגעים שתדרוש פעולה גדולה בעזה, נפגעים ישראלים ואפילו נפגעים ערבים (אדליסט משווה את שר הביטחון, אם בכל זאת יורה לצאת לפעולה בעזה, לפושע המלחמה מילושביץ'). עוד הוא טוען כי ההסכם עם חמאס הוא "חלק ממהלך שאמור לכרוך את הדיאלוג עם סוריה ולבנון תוך חיזוק הרשות". אלא שעורך המדור התבלבל, ונתן למאמר את הכותרת "הרפיית חגורת האיבה" במקום "מזרח תיכון חדש".
בוקר טוב איראן
ובינתיים, העיתונים מנצלים את הדיווח של ה"ניו-יורק טיימס" כדי לעקוף את הוראות הצנזורה ולדווח על תרגיל רחב היקף שערך חיל האוויר בתחילת החודש, המדמה תקיפה של מתקני גרעין באיראן. "מעריב" מייצר לוגו מיוחד לרגל האירוע, "בדרך לתקיפה?", ומורח אותו על פני העמוד המכיל את הידיעה על התרגיל, ועל פני עמוד שבו מדווח בן כספית על פגישה של אולמרט עם אל"מ (במיל') אביאם סלע, מי שתיכנן את תקיפת הכור הגרעיני בעיראק.
עמוס הראל כותב ב"הארץ": "בניגוד לסערה שחולל לפני שבועיים האיום המפורש של שר התחבורה שאול מופז, הפעם נראה שהדיווח בעיתון ['ניו-יורק טיימס'] משדר בדיוק את המסר שישראל מבקשת ליצור: אנחנו מתכוננים, צוברים בהדרגה את היכולת לתקוף – ובמקרה הצורך, ייתכן שנפעל".
עניינים אזרחיים
זוכרים את המהפכה החוקתית של אהרן ברק? את האקטיביזם השיפוטי? ובכן, שחר אילן מדווח היום ב"הארץ" על התפתחות במה שהיתה אחת מאבני הבוחן המרכזיות לתוקפה של המהפכה הזו, "חוק האזרחות". עכשיו הוחלט להאריך בשנה את תוקפו של "חוק האזרחות", הוראת שעה, המגבילה כמעט לגמרי "איחוד משפחות" של אזרחים ישראלים עם פלסטינים.
בכפולת הדעות של "המגזין" של "מעריב" מתייחס יובל אלבשן, בין היתר, לעיצומים של פקחי המזון של משרד הבריאות בעקבות פרשת רמדיה. הפקחים בנמלים תבעו חסינות מפני תביעות אזרחיות הנוגעות למזון מזיק, סיפור שאמנם זכה לאזכורים בעיתונות, אבל לא הוקדשה לו תשומת לב מספקת. אלבשן יוצא נגד עובדי הציבור השובתים ושכמותם, הדורשים להרחיב את החסינות המשפטית שניתנת להם. "במדינה נאורה אנו רוצים עובדי ציבור שלא יחששו לעבוד, אבל שלא יעזו להתרשל", כותב אלבשן.
באותו מוסף נותן שמעון איפרגן פתחון פה נרחב, על פני כפולת עמודים, לעובד ציבור שסרח ונדרש לשאת באחריות: שוטר התנועה איתן עובדיה הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, גניבה, חבלה במזיד בכלי רכב, בידוי ראיות ושימוש לרעה בכוח המשטרה, ונידון ל-15 חודשי מאסר בפועל.
במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווחים על הרעיון החדש של חברת הדואר המופרטת להתמודדות בשוק הדואר שנפתח לתחרות: מכירה של ציוד משרדי ב-700 סניפי הדואר ברחבי הארץ והתחרות ברשתות כמו אופיס-דיפו וקרביץ (נווית זומר). עוד ידיעה מעניינת ב"ממון", על עוד פליפ-פלאפ של ממשלת אולמרט: יוזמה של ראש הממשלה להעלאת קצבאות הילדים: "רוני בר-און אמר שהקצבאות יועלו 'על גופתו'? אנשי אולמרט וסיעת ש"ס כבר מנהלים מגעים שקטים על תוספת של 50 שקל לחודש החל בילד הרביעי" (גד ליאור).
ענייני תקשורת
נתן ליפסון מדווח ב"דה-מרקר" על שירות חדש של גוגל, המציע השוואה של נתוני גלישה באתרים. השירות יוצע כחלק מגוגל-טרנדס ויתחרה באתרים כמו אלקסה ובסקרי חשיפה כמו סקר טים. עוד ב"דה-מרקר", דיווח על עלייה של 23% ברווחי המו"לית של העיתון הכלכלי "האקונומיסט", זאת למרות מה שמכנים "משבר העיתונות המודפסת".