ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, שר האנרגיה, הקליט תשדיר פרסומת על פעילותו ופעילות המשרד שהוא עומד בראשו בחמש השנים האחרונות. הסרטון מסכם את דף המסרים הקבוע של שטייניץ: הורדנו (סליחה, "הורדתי") את מחירי החשמל, הוצאנו ("הוצאתי", כמובן) את הגז מהאדמה אחרי "הקרב על הגז" (שם תשדיר השירות ששטייניץ הוציא כספר), עשינו ("עשיתי"!) רפורמה בחברת החשמל ותחרות במשק החשמל, ישראל היתה למעצמת גז אזורית ומוכרת גז לירדן ומצרים, סיימנו את עידן הפחם, הפחתנו את זיהום האוויר ואפילו הכפלנו פי 5 את ייצור החשמל מהשמש, כשאנחנו צועדים להיות המקום הראשון בעולם בתחום.
זה נשמע טוב, כמעט טוב מדי מכדי להאמין, אם כי נראה שלפחות שטייניץ מאמין לכל מילה שהוא מוציא מהפה. אבל האמת היא שדף המסרים הזה, גם אם היו נכונים, רלוונטי ל-2010. ב-2021, בעידן של משבר אקלים משתולל ואנרגיות מתחדשות זולות, לא מדובר בחזון אלא בעיוורון.
וזה עוד לפני שניגשים לפרק את ההטעיות והעובדות האלטרנטיביות ששטייניץ ממטיר עלינו. נתחיל מהדובדבן ששטייניץ שומר לסוף הפרסומת: האנרגיה הסולארית. שטייניץ מתגאה בכך שייצור חשמל מהשמש בישראל הוכפל פי חמש בחמש שנים. מה ששטייניץ לא טורח לספר הוא שמדובר על קפיצה מ-2% של אנרגיות מתחדשות מסך תמהיל הדלקים המשקי לייצור חשמל בשנת 2015 (לפי דו"ח רשות החשמל האחרון), לכ-7% בשנת 2020.
אפילו דוקטור לפילוסופיה יכול לחשב ולראות שלא מדובר בהכפלה פי 5, אבל הסילוף הזה חשוב פחות, מכיוון שגם אם היה מדובר בהכפלה כזו, הרי שמדובר במספרים עלובים, תעודת עניות של ממש במדינה שטופת שמש כמו שלנו. הממשלה ששטייניץ חבר בה חתומה, באופן מילולי, על התעודה הזו: החלטת ממשלה משנת 2011 (שטייניץ כיהן אז כשר אוצר) קבעה "יעד לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020" (כלומר סוף שנת 2019). בפועל הגענו לכ-4.5%, כפי שציין לאחרונה דו"ח מבקר המדינה.
ומה לגבי המקום הראשון בייצור חשמל מאנרגיה סולארית ששטייניץ טוען שישראל כבשה? כנראה ששטייניץ מסתמך על דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שפורסם לפני כחצי שנה, ובו מצוין שבשנת 2019 מדינת ישראל ניצבה במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD ובמקום השני בעולם. אלא מה? הנתונים בדו"ח הם הערכה בלבד, על סמך הצהרות ללא כיסוי של ישראל, הערכה שלא התממשה.
יתרה מכך, אנרגיה מתחדשת אינה רק אנרגיית שמש אלא גם אנרגיית רוח ומים, ומרבית מדינות ה-OECD מפיקות חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקפים כוללים גבוהים בהרבה מאלה של ישראל. בנוסף, מבט מחוץ למדינות ה-OECD מראה שיש לנו עוד הרבה פערים להשלים. במרוקו, למשל, 35% מהחשמל בשנת 2019 יוצר מאנרגיות מתחדשות, בעיקר אנרגיית שמש. מרוקו גם הציבה יעד של כ-50% אנרגיות מתחדשות מייצור החשמל בשנת 2030, ואילו בישראל קבע שטייניץ לאחרונה יעד נמוך בהרבה, של 30%.
אגב, ארגוני הסביבה טענו שניתן לקבוע יעד של 50% כבר ל-2030, המשרד להגנת הסביבה הראה שניתן להפיק מעל 40% מהחשמל רק על גגות עד 2030, אבל משרד האנרגיה בשלו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מבקרים באסדת הגז לוויתן (צילום: מארק ישראל סלם)
ומה באשר למחיר החשמל, שהסרטון כולו מתבסס על ההתפארות של שטייניץ בכך שהביא להוזלתו? גם מבלי להיכנס לפרטים הידועים על אסון מתווה הגז, הסכם הכניעה של ממשלת ישראל מול חברות הגז שמילכד אותנו בחוזה יקר להחריד, מדובר בסיפורי בדים: במכרז האחרון להקמת תחנת כח סולארית עם אגירה, מחיר החשמל שישולם לזוכים לכל קוט"ש הוא 18 אגורות. פי 2-2.5 זול יותר מעלות קוט"ש מתחנה מונעת גז (תלוי בסוג ובהספק התחנה). אם שטייניץ לא היה "מוציא את הגז מהאדמה" ומקבע את העתיד האנרגטי שלנו בגז הטבעי, היינו משלמים הרבה הרבה פחות.
וזה הסילוף המרכזי בפרסומת העצמית של שר האנרגיה שלנו. שטייניץ משווה בין עבר (ייצור חשמל מפחם) להווה (ייצור חשמל מגז), ולא משווה בינם לבין העתיד (ייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית עם אגירה).
נכון, השימוש בגז במקום בפחם בתחנות הכוח מפחית את הזיהום בצורה משמעותית. אבל גז הוא עדיין דלק פוסילי ושריפה שלו עדיין משחררת מזהמים, שלא נדבר על גזי החממה שנפלטים בכלל שרשרת האספקה שלו. די להסתכל בדו"ח רישום הפליטות לאוויר של המשרד להגנת הסביבה ולראות שגם תחנות הכוח הגזיות, למשל תחנת דוראד באשקלון ומחז"מ גזר, מככבות ברשימת "עשרת המפעלים שהעלות החיצונית לפליטות חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר".
מעבר לאנרגיה סולארית, לעומת זאת, יפחית עוד יותר את הזיהום ואיתו את התחלואה והתמותה. ורק כדי לסבר את האוזן, לפי נתוני ה-OECD מתים בישראל יותר מ-2,000 איש בשנה מזיהום אוויר, הרבה יותר מכל שאר מדינות ה-OECD, וגם זו הערכת חסר.
הסרטון של שטייניץ מציג מציאות מדומה, בה השר מתהלך כבר שנים. דף מסרים שקפא בזמן. מי שצופה עתיד מבין שהיום צריך הרבה יותר אומץ ונחישות כדי להפוך את ישראל למעצמת אנרגיה סולארית מקומית ובינלאומית, ושבקרב על השמש, השר שטייניץ הפסיד, ובגדול.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)