יום אקלקטי היום בעולם חדשות הנייר, ולשער מגיעות ידיעות כמו "חיילים מצרים מתאמנים באיתור מנהרות בטקסס" ("הארץ"), "מוהל בן 14, ברוקרית בת 17" ("ידיעות אחרונות") ו"מלחמת דוגמניות העבר" ("מעריב"). התוכנית "הישרדות" בכיכובו של ראש הממשלה מגיעה לשער רק ב"הארץ" וב"ישראל היום".
מראות ממצעד הגאווה, ה-8 ביוני (צילום: פלאש 90)
ריח בחירות
בשער "הארץ" נראה אולמרט בפוזה מגוחכת כשידיו מתנפנפות (גם "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" לא היו יכולים להתעלם מהתמונה, ושניהם מציגים אותה בעמודים הפנימיים). כיתוב התמונה מתאר: "רץ קדימה – אולמרט בדרכו לישיבת הממשלה בירושלים, אתמול. לדברי יו"ר סיעת העבודה איתן כבל, 'על קדימה להחליף את אולמרט עד יציאת הכנסת לפגרת הקיץ'". בכותרת הראשית נושבת אותה רוח: "העבודה: להחליף רה"מ עד סוף יולי". בידיעה עצמה, שכתבה מזל מועלם, נכתב כי לא זו בלבד שהלחצים על אולמרט, מבית ומחוץ, לפנות את מקומו ולערוך פריימריז בקדימה מתגברים, אלא גם "המהלך בכנסת להקדמת הבחירות צובר תאוצה"; מפלגת העבודה הודיעה כי תתמוך בהצעת חוק לפיזור הכנסת שתוגש החודש, אם קדימה לא תחליף את אולמרט עד סוף יולי.
האם האולטימטום של כבל הוא המשך של ההצהרה הלוחמנית (טוב נו, הרפה והחלושה, אבל הכל יחסי) של אהוד ברק, שנתן אולטימטום קצר מועד לקדימה בדרישה שיחליפו את אולמרט? האם מישהו זוכר את הכותרות הגדולות שבישרו על הפריימריז שאו-טו-טו ייערכו? או את הידיעות שלפיהן אולמרט ופרקליטיו מנסים להקדים את מועד החקירה הנגדית? ובכן, גם אם יש מי שזוכר, אף אחד לא מתרגש משינויי מזג האוויר במערכת הפוליטית, כל עוד מצב הרוח נשאר בעינו. והרוח – רוח בחירות, המנשבת לא רק ב"הארץ", אלא גם ב"מעריב" עם הכותרת הגדולה "המלחמה על פיזור הכנסת" בכפולת העמודים 7-6. ברם, ב"הארץ" נוקבים במספר 77 כמספר הח"כים התומכים בפיזור הכנסת, וב"מעריב" מונים רק 74. הסיבה להבדל: ניחושים שונים באשר לאופי ההצבעה של סיעת פורשי הגמלאים. גם באשר למועד ההצבעה הטרומית על חוק פיזור הכנסת נחלקים "מעריב" ו"הארץ". בראשון מהמרת מרב דוד על ה-18 ביוני, ובשני מהמרת מועלם על ה-25 בו.
ומה ב"ידיעות אחרונות"? שם האוויר עומד. לא רוח נושבת ולא בת-רוח. לכתב הפוליטי יובל קרני מוקצית משבצת קטנה בעמ' 4, שבה הוא מדווח כי היום עתידים ח"כ צחי הנגבי ואולמרט להיפגש עם יו"ר הקואליציה אלי אפללו ולהכריע באשר למועד קיומם של פריימריז בקדימה. המשבצת הקטנה מופיעה בידיעה של טובה צימוקי, המתפרשת על פני שלושת-רבעי עמוד, וכותרתה היא "ארה"ב מעכבת את חיקור הדין". לפי צימוקי, משרד המשפטים האמריקאי אינו מאשר לפרקליטות המדינה לבצע חקירות ביחס למסלול הכספים שהעביר טלנסקי לאולמרט.
המצב בדרום
ב"ידיעות אחרונות" לא חושבים, אפוא, שהמשחק הפוליטי הוא חדשות, ומעניקים את הכותרת הראשית למצב בדרום: "תחליטו מה עושים בעזה, נמאס לסבול". כותרת המשנה מנסה להסביר מי מצוטט בכותרת: "תושבי עוטף עזה יפגינו היום בירושלים בקריאה להכריע: הסכם רגיעה עם חמאס או מבצע צבאי". הידיעה עצמה, של מתן צורי, מנוסחת באופן נרגש, ומופיע בה ציטוט של ראש מועצת אשכול, חיים ילין, ממארגני ההפגנה, שאומר: "אנחנו דורשים להחליט ולהחליט ולהחליט". גם ב"מעריב" מקדישים לאותו נושא את הכותרת הראשית, שהיא "בישראל מרוצים: מצרים נלחמת בהברחות". כותרת המשנה מבשרת: "היום ההכרעה בקבינט: רגיעה או פעולה". תוכן כותרת המשנה אמור להשפיע, מן הסתם, על השאלה שבכותרת המשנה. אולם כתבי "מעריב" (עמיר רפפורט, אמיר בוחבוט, אורי יבלונקה, ירון ששון ואורי בינדר) כותבים כי "למרות הדיווח האופטימי, עדיין אין ודאות כי אכן הפסקת אש תיכנס לתוקפה כבר בקרוב".
כותרת נוספת על שער "ידיעות אחרונות" – "מדינת ישראל נגד פליטי דארפור" – עוסקת גם היא במצב בדרום, או לפחות כזה שנוצר בדרום גם אם השפעותיו מגיעות לכל קצווי הארץ. מדובר בהצעת חוק של ח"כ מתן וילנאי, שכבר עברה בקריאה ראשונה, שלפיה אדם שיסתנן לישראל יהיה צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר, או שבע שנות מאסר אם הסתנן מארץ אויב, כגון דרפור שבסודן. לפי החוק, המדינה תוכל להחזיק במסתננים 18 יום בלי שיובאו לפני שופט, או להחזירם בתוך שלושה ימים חזרה למצרים ללא צורך בהבאתם לפני שופט.
הטיפול בעניין מתפרש על פני כפולת העמודים 9-8 ב"ידיעות אחרונות", וכולל, מלבד הידיעה עצמה, גם טור דעה של אורי משגב, בעל הכותרת החד-משמעית "הפכנו לאימפריית רשע" ("למה לא לירות בהם וזהו?", מסיים משגב את הטור), וטור של איתמר אייכנר, המצביע על הבדלי הגישה בין רעיית ראש הממשלה, המתנגדת לחוק, ובין ראש הממשלה, התומך בו. בעמ' 27 מובאת ידיעה בת חצי עמוד של בוקי נאה, שכותרתה: "פליט חטף אשה עם תינוק וניסה לאנוס אותה", "העבריינים החדשים של דרום ת"א: הפליטים מאריתריאה ומסודן. הבינו שכדי לשרוד שם צריך להיות פושע".
לוחמים מהג'יהאד האסלאמי מתאמנים בעזה, ה-8 ביוני (צילום: ויסאם נסאר)
ענייני פלילים
מנחם גנץ ויובל יועז מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי המנכ"ל הנמלט של חברת הנדל"ן חפציבה, בועז יונה, יוסגר לישראל מאיטליה ביום שני הקרוב. ירון דורון מדווח כי אליאור חן, החשוד כי עמד בראש כת הסדיסטים שהתעללה בילדים, שינה את דעתו והוא כעת מסרב להיות מוסגר מברזיל, לשם נמלט לפני כשלושה חודשים. דורית גבאי מדווחת ב"מעריב" כי היועץ המשפטי לממשלה עתיד להודיע כי העדות של א' מבית הנשיא לא תיכלל בכתב האישום שיוגש נגד משה קצב. כמו כן לא ייערך עימות בין א' לקצב.
מדד הדמוקרטיה
שאפו לדובר המכון לדמוקרטיה, שהוא גם המו"ל של "העין השביעית". סקר "מדד הדמוקרטיה 2008" שערך המכון מגיע היום לכל העיתונים, ואף כובש את שער "ישראל היום" עם הכותרת: "90%: ישראל מושחתת". עיקרי הסקר: שחיקה גדולה באמון הציבור בבית-המשפט העליון, שהחליף את צה"ל במקום הראשון. ירד מאוד גם מעמדו של בית-המשפט העליון כמוסד השומר על הדמוקרטיה, והוא מפסיד את המקום העליון - לא תאמינו למי - לתקשורת. נתון זה זוכה לאזכור בעמ' 4 של "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת: "בייניש מאשימה את פרידמן בירידת מעמדו של בית-המשפט העליון".
ענייני תקשורת
חודש אחרי שהושלך לביתו רימון הלם, הוצתה מכוניתו של העיתונאי החרדי ישי וינטרוב. כך מדווחים בוקי נאה, ניסן שטראוכלר וזוהר שחר לוי ב"ידיעות אחרונות". וינטרוב היה העורך הראשי של רשת המקומונים החרדית קו-עיתונות-דתית, אולם הסתכסך עם מעסיקיו. יובל דרור כותב ב"ידיעות אחרונות" על איום אחר על עיתונאים, לפחות אלו של העיתונות המודפסת, ומצטט דברים שאמר לאחרונה סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט: "הנחת המוצא שלי היא שבעוד עשר שנים לא יהיו יותר עיתונים וכתבי-עת שיתבססו על נייר". דרור מביא כמה תחזיות אחרות של אנשי מיקרוסופט, שהתבדו באופן מוחלט, וכותב כי עיתונות הנייר לא תיעלם.
עיתונאי "הארץ" דניאל בן-סימון הולך בדרכה של שלי יחימוביץ': הצטרף למפלגת העבודה, ויתמודד על מקום מטעמה בבחירות לכנסת הבאה, כך מדווח שלום ירושלמי ב"מעריב". בן-סימון מביע בפני ירושלמי את אכזבתו ממקצוע העיתונות: "לאורך שנים הגעתי לכל פינה של האלפיון התחתון, חקרתי וכתבתי ספרים ומאמרים. אני יכול להזיז את דעת הקהל באמצעות התקשורת, אבל לא להשפיע באמת". בן-סימון גם מעיד על עיסתו ואומר, "לא הבינו איך אדם שפוי קם ועוזב משרה ומעמד בכיר ועובר למפלגה שנראית נורא ונמאסה על הציבור ועל רבים מאנשיה".
לפני חודש הוציאה אגודת זכות הציבור לדעת הודעה כזו: "בעבר שמענו, לאחר ההחלטה, שעיתונאים עברו לפעילות במגזר הפוליטי. מנשה רז למפלגת המרכז ועודד בן-עמי, שהיה ליועץ תקשורת של אהוד ברק, הם שתי דוגמאות בולטות לחציית הקווים. עיתונאים תובעים שקיפות והנה, דניאל בן-סימון אומר בתגובה לאתר אייס: 'עם כל הכבוד לאגודת לדעת, אני לא חייב לעדכון אותם בענייני האישיים'. האם זאת אתיקה עיתונאית?".
עוזי ברעם, מי שהיה שר מטעמה של מפלגת העבודה, פרש מהפוליטיקה והקים משרד לייעוץ אסטרטגי, נשכר על-ידי מפלגת הגמלאים כדי לייעץ לה לקראת הבחירות הבאות.
אתר העיתון "כלכליסט" עלה לאוויר.