מצב הרוח הלאומי ירוד, הפסקת האש שזה עתה הוכרזה מובילה להמתנה לסבב הבא. יותר מדי אריות, שאגות והבטחות לנקמה, פחות מדי אורות בקצה המנהרה. להוציא כמובן חברים נטולי חיבור אמיתי המשתייכים למפלגת עוצמה-יהודית, שעבורם העת הזאת מביאה עימה תחושה עילאית, מאפשרת להם לחגוג בדרכם המוזרה את חקיקת החוק לתליית מחבלים והפיכתנו כולנו למצורעים.
זמן רב לא נראתה שמחה כל כך יוקדת במקומותינו. מיד בתום מעשה החקיקה מיהר השר להיעדר בטחון לאומי לצאת ולספר לכל מי שיש לו מספר נייד כיצד הביא לחקיקת "החוק היסטורי, החשוב ביותר, שעלה ועבר בכנסת ישראל בעשרות השנים האחרונות". תוך כדי התפארותו המביכה הוא מוסיף לשקר לציבור כולו, החוק שלתוכו גרר את כולנו הוא חוק גזעני, לא ישים וגם לא רציני.
גזעני משום שזהו חוק ייחודי שמפלה על בסיס תושבות וגזע. לא ישים, משום שהחוק דורש כוונה פלילית "לשלול את קיומה של מדינת ישראל", כוונה שאין באמת סיכוי להוכיחה במשפט הפלילי. לא רציני, משום שהוא עדין מאפשר לשופטים, בדומה למצב הקיים, להטיל עונש מאסר עולם ולא עונש מוות מנימוקיהם. עונש המוות הפך בצדק לאות מתה במשפט בישראל, למרות שהוא קיים בדין שנים רבות, והחוק החדש במתכונתו הנוכחית לא באמת משנה זאת.
אז על מה הצהלות, החיבוקים במליאה ובקבוקי השמפניה הזולה? על עוד נפיחה יחצ"נית שצלחה, מבלי שתרמה דבר לחיים של כולנו כאן. מעשה החקיקה הנפוח הזה לא חיזק את הביטחון, גם לא את המשילות, לא הוריד את הפשיעה, לא העלה את אמון הציבור במשטרה, רק הבאיש את תדמיתנו כעם וכאומה. קדימה בזמן, החוק ייפסל על ידי בית המשפט העליון, את זה יודעים נתניהו וסריסיו, בן גביר וחבר מרעיו, מה שהם רוצים זאת מלחמת כל בכל על ערכים, על מוות מול חיים, על שקר מול אמת, על דמותנו כדמוקרטיה ליברלית.
הנאשם אחד מבקש למלט עצמו מאימת הדין, הכל כשר מבחינתו גם כניעה לשר-לטן גזען. בפרקים הקודמים הוא נמנע מלהיראות עימו על במה אחת, הכריז שלא יהיה חלק מממשלתו, אחר כך מינה אותו לשר ומצא עצמו נגרר ממיטת חוליו. הבשורות הטובות הן שעד הבחירות הקרובות איש לא יתלה. הבשורות הרעות, שתוצאותיהן עלולות להביא לתלייה של מתנגדי משטר בחבל ששזירתו החלה כעת.
ברכת החג של השר מתגאה ברפורמת הנשק, בכיתות הכוננות, בתנאי המאסר של המחבלים ובחקיקת עונש המוות - משל היה מדובר בגילויים פורצי דרך, שהצעידו את המדינה לעתיד חדש. אף אחד מהישגיו המדומיינים של השר לא הביא לירידה בנפח הפשיעה, למיגור השחיתות, לעלייה במשילות ובאמון הציבור, לירידה בתאונות הקטלניות, לעלייה בבטיחות בדרכים, אפילו לא לגיוס של יותר שוטרים או להתמודדות ראויה עם חוליי החברה.
משילות אין, פשיעה בשפע, אבל בקרוב תחל מכירת הכרטיסים לתלייה ההמונית הראשונה בכיכר סון הר מלך. ההמונים מוזמנים. הציבור נדרש לגלות ערנות לשברי רסיסים ולמניפולציות של פוליטיקאים כושלים.
עו"ד ערן קמין, תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות כיום יועץ לענייני חקירה ומודיעין
