בתחנת מחוז ירושלים של משטרת ישראל ממתינות בימים אלה שתי מצלמות מקצועיות שנלקחו מצלמי עיתונות. הצלמים מחכים להחלטת בית-המשפט האם לאפשר לחוקרים לעיין בחומרי הגלם שאצורים במצלמות. החומרים שבכרטיסי הזיכרון של המצלמות כוללים תיעוד פעילות של קבוצת אקטיביסטים, שהגיעו בלילה שבין שישי לשבת לאזור מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים, כדי להסיר מחסומים שהציבה המשטרה באזור. כוונתם היתה לבצע פעולת מחאה נגד הגבלת שטח ההפגנה השבועית נגד בנימין נתניהו, ולהעביר את מחסומי הלחץ חזרה למשרדי החברה שהשכירה אותם.
פעולת המחאה נכשלה. שוטרים פשטו על הפעילים באמצע העמסת המחסומים על משאית ועצרו אותם. אולם יחד איתם עוכבו גם שני צלמים שתיעדו את המעשה: איל ורשבסקי, שהגיע במסגרת עבודתו כצלם סרט תיעודי שיוצרת יעל לביא, ואוריאן כהן, שהגיעה במסגרת עבודתה כצלמת סרט תיעודי שיוצר דורון צברי.
לדברי עו"ד גבי לסקי, שמייצגת את הפעילים והצלמים יחד עם עו"ד גונן בן-יצחק, ורשבסקי וכהן נחקרו במשטרה בחשד לגניבה, כמו יתר הפעילים שנתפסו, "כאילו הם נשוא העבודה העיתונאית שלהם". עם זאת, יש להדגיש כי בניגוד לכל היתר, ורשבסקי וכהן רק עוכבו על ידי השוטרים ולא נעצרו.
דורון צברי: "חלק ממהלך כולל של משטרה פוליטית שמשרתת אינטרסים של ראש ממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים"
ורשבסקי, צלם מנוסה בעל ותק של 25 שנה, הגיע במסגרת פרויקט תיעודי שהוא מצלם ללביא מזה כשלושה חודשים. "הגעתי למקום וצילמתי את התדריך, את כל מה שקשור בסיפור", הוא משחזר, "כשבנקודה מסוימת, אחרי שהעמיסו משאית שלמה במחסומים והתחילו להעמיס את השנייה, קפצו עליהם הבלשים של מחוז ירושלים".
לדבריו, השוטרים עיכבו גם אותו בטענה שבמצלמה שלו יש תיעוד של הפשע שהתבצע ועל כן מדובר בראיות. "לקחו אותי לתחנה, חקרו אותי, הפעילו עלי לחץ כביר, איימו עלי במעצר", אומר ורשבסקי, "ניסו להחתים אותי על נייר ריק, ורק אחרי שהסתכלתי וקראתי שלא כתוב שם כלום, כמו ההצהרה שלי למשל, התעקשתי שיהיה כתוב שם שאני עיתונאי, שהייתי במילוי תפקידי". לדבריו, השוטרים נאחזו בעובדה כי תוקף תעודת לע"מ שלו פג בחודש אפריל האחרון כדי להצדיק את עיכובו והאיום במעצר. "כאילו בגלל זה הכל בסדר", הוא אומר, "זה לא הגיוני בכלל".
מה הם רצו ממך?
"הם הפעילו עלי לחץ כדי שאני אסכים להשאיר את המצלמה. לא הספיק להם שאשאיר את הדיסק, הם התעקשו שאני אשאיר את המצלמה ואיימו עלי במעצר. אמרו לי: 'אנחנו נעצור אותך, וגם ככה לא תהיה לך המצלמה, אז תשאיר לנו את המצלמה ולך הביתה".
הצלם איל ורשבסקי בהפגנות בלפור, קיץ 2020 (צילום: עמי מן)
לביא, עיתונאית ודוקומנטריסטית שעבדה בין היתר בחדשות ABC ו-Sky, מספרת כי בסביבות אחת בלילה קיבלה מוורשבסקי הודעה: "עוכבתי, רוצים את המצלמה". היא התקשרה לעורכי-הדין לסקי ובן-יצחק, ויצרה קשר עם דוברות המשטרה, אבל בסופו של דבר ורשבסקי נעתר לדרישת השוטרים והותיר בידם את הציוד שלו.
"אני לא מוכנה שישתמשו בחומרים העיתונאיים שלי בשום חקירה", אומרת לביא. "אני בכלל לא מאמינה שאני צריכה להסביר את זה למשטרת ישראל". לדבריה, בדוברות משטרת ירושלים שאלו אותה בין היתר מדוע לא יידעה את המשטרה על הפעילות אם ידעה שתתרחש. "אני כמעט התפוצצתי", היא אומרת. "זו העבודה שלי? להתקשר אליהם?".
צילומי הסרט של לביא מושבתים כעת בהיעדר מצלמה. גם הפרנסה של ורשבסקי נפגעה. "זה הורס לי את היכולת להמשיך לעבוד", הוא אומר. "לצערי הרב אני לא מעשירי תבל שיש לו סדרה של מצלמות לשלוף, מכשירי גיבוי על מכשירי גיבוי. המצלמה הקודמת שלי נהרסה לגמרי בגלל מכת"זית, ואני תקוע".
לפי עו"ד לסקי, במהלך הדיון שהתקיים השבוע על הארכת מעצרם של הפעילים, התברר כי במשטרה רוצים להחתים את השופטת במעמד צד אחד על צו שיאפשר להם לחדור למצלמות ולעיין בחומרי הגלם. יחד עם עו"ד בן-יצחק ביקשה עו"ד לסקי להביע התנגדות לסוגיה, וזו הוגשה אתמול, לצד בקשה של ארגון העיתונאים להצטרף להליך כידיד בית-המשפט. יצוין כי לצד שתי המצלמות, המשטרה החרימה גם את מכשיר הטלפון של הצלמת כהן, מה שפוגע עוד יותר בשגרת יומה וביכולתה להתפרנס.
ארגון העיתונאים: פגיעה בחופש העיתונות
"אנחנו רואים בכך מקרה חמור של פגיעה בחופש העיתונות ודורשים להחזיר להם לאלתר את המצלמות ואת כרטיסי הזיכרון", כתבה ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים, במכתב ששיגרה למשטרת ישראל. "[...] לא יעלה על הדעת שבמסגרת חקירה שגרתית תחליט המשטרה לעכב עיתונאים ואף להחרים את המצלמות שלהם ואת החומרים שצילמו במסגרת עבודתם ותפקידם.
"בתי המשפט, בכל הערכאות, הכירו ומכירים בחשיבותו של החופש העיתונאי ובחשיבות עצמאות התקשורת וכמובן בחשיבות העליונה של ערך חסיון המידע וחסיון המקורות. בית המשפט העליון ובג"ץ פסקו לא פעם בזכות השמירה על חופש העיתונות ועל החסיון העיתונאי, גם במקרים קונקרטיים שבהם ביקשה המשטרה לתפוס או להחרים חומרים שצולמו על ידי צלמי עיתונות, וקבע שאין אפשרות להחרים חומרים כאלה בחקירות משטרה שגרתיות.
ענת סרגוסטי (צילום מסך)
"פרקטיקה כזאת, של תפיסת חומרים עיתונאיים בחקירת משטרה שגרתית, היא פסולה בכל מובן ועניין. ככל שהחופש העיתונאי לא יהיה מוגן בהגנות יציבות וחזקות, עיתונאים לא יוכלו לעשות את עבודתם, המידע שהם אוספים לא יובא לידיעת הציבור וזה מהלך שיערער באופן אנוש את יסודות הדמוקרטיה".
למכתב של ארגון העיתונאים צורף ציטוט מפי צברי, שאמר כי "העובדה שימ"ר ירושלים אשר נועדה לחקור פשעים חמורים, כמו את משפחות הפשע המאורגן, מקדישה את עיקר משאביה ועוקבת במשך ימים אחרי פעילי מחאה ללא עבר פלילי - כשבתוך זה היא מחרימה חומרים של עיתונאיים של סרטים תיעודיים - היא חלק ממהלך כולל של משטרה פוליטית שמשרתת אינטרסים של ראש ממשלה נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים".
מדוברות משטרת ישראל נמסר בתגובה: "שני הצלמים המוזכרים היו נוכחים ואף ככל הנראה תיעדו את ביצועה של עבירה פלילית שהתרחשה בירושלים, במהלכה נתפסו ונעצרו 13 חשודים שהיו עמם, בחשד לגניבת גידור האבטחה שנמצא ברשות המשטרה ומשמש אותה לאבטחת המפגינים במחאות המתקיימות בכיכר פריז בירושלים.
"המצלמות שעפ"י החשד מכילות ראיות לביצוע העבירה נתפסו כחלק מפעולות החקירה שנעשות במטרה להגיע לחקר האמת. נציין כי נושא השבת המצלמות נמצא בבחינתו של בית המשפט".
7597-09-20