מעין דגן הוא העורך הראשי של "וואלה" ניוז. שימש בתפקידי עריכה שונים באתר.

נתחיל בשאלה פשוטה: נדמה לי שזה אחד הראיונות הראשונים שלך אם לא הראשון - למה בעצם?

למה אני מתראיין או למה זה הראשון?

גם וגם :) שני צדדים של אותה שאלה. 

1. זה הריאיון הראשון כי אני לא כל כך הרבה זמן בתפקיד, כמה חודשים בלבד. 2. אני מתראיין אליך - א. כי ביקשת יפה. ב. אני קורא אדוק של המדור.

נשמע הגיוני. מלוא הנקודות על השאלה הזאת. הזכרת שאתה זמן לא רב בתפקיד ונכנסת באמת לתפקיד מאתגר, במקום מאתגר בתקופה מאתגרת. איך מתמודדים עם כל אלה?

תפקיד של עורך ראשי בכלי תקשורת מרכזי ומשפיע בישראל, כמו "וואלה", הוא תמיד מאתגר, גם בלי שיש משבר עולמי של פעם במאה שנה. אתה מנהל כמות גדולה של אנשים, אחראי לכמות גדולה של תוכן ומתמודד עם כמות אירועים חדשותיים בקצב מסחרר. אני חושב שמכיוון שהגעתי לתפקיד הזה אחרי הרבה שנים במערכת החדשות - מגוונות מאוד מבחינת ניהול ההון האנושי וסיקור האירועים החדשותיים, נכנסתי גם לתפקיד של עורך ראשי וגם למשבר הקורונה מוכן מאוד.

אני מניח שזה לא מבטל את כאבי הראש היום יומיים. אחד מהם, אני משער, כרוך בשאלה איך משקמים את אמון הציבור והסביבה, כולל המערכת עצמה, בכלי תקשורת שהוכרז כזירת פשע.

אני חושב שמי שקורא את "וואלה", ויש כידוע לך מיליונים כאלה בכל יום, נוכח לראות את הסיקור האמין, ההוגן והמדויק שלנו, בין אם מדובר במשבר הקורונה על ענפיו השונים, בין אם במו"מ להקמת הממשלה, ובין אם בדיון המשפטי סביב ראש הממשלה. גם האתר שבו אתה כותב ציין לטובה את אופי הסיקור שלנו בליל הבחירות, את העובדה שנצמדנו לעובדות ונתנו לקוראינו את היכולת לשפוט בעצמם בנוגע לתהליך הדמוקרטי.

אכן ואולי זה נובע דווקא מסביבה נטולת בעלים אקטיבי והשוני בולט על הרקע הזה. אתם ייצור די יחודי בנוף התקשורתי כרגע - מתנהלים בתוך סוג של ריק בעלותי.

אני לא חש שאני פועל בריק. א. אנחנו חלק מקבוצת תקשורת גדולה. ב. מחלקת התוכן של החברה, שאני עומד בראשה, פועלת באופן שוטף עם חופש עיתונאי מלא-מלא, ללא כל התערבות מלמעלה.

איזו אינטראקציה, אם בכלל, יש עם "הלמעלה"?

אני כפוף למנכ"ל החברה, ומאשר מולו תוכניות אסטרטגיות של מחלקת התוכן, מסגרת תקציב וכו'. אין כל התערבות בתוכן ויש חופש עיתונאי מלא.

בוא נדבר על עיתונות שעוסקת בעיתונות לרגע: אתם החלטתם לוותר על החלק הזה אצלכם - וואלה ברנז'ה. זה הפחית עוד יותר את מספר הקולות העוסקים בסיקור של גופי תקשורת. ואולי גם הסיר לא מעט מוקשים מהדרך?

המדור אולי נסגר, אבל העיסוק שלנו בתחום התקשורת דווקא לא נפסק. אנחנו מטפלים בצורה מקצועית בעניינים הקשורים בכל גופי התקשורת תחת מדור התרבות שלנו. לדוגמה, כתבה רוחבית גדולה מאוד שבחנה בצורה ביקורתית ומעמיקה את השנה הראשונה של האיחוד בין רשת לערוץ 10, כתבה גדולה מאוד בנוגע לאי-הצלחתה היחסית של התוכנית "2025" של קשת, וזאת במקביל לסיקור שוטף של כל כלי התקשורת בישראל.

זאת מסגרת נוחה יותר כדי לטפל בסוגיות האלה? יותר "תרבותית"?

וואלה ברנז'ה היה מדור מצוין, ביקורתי, נשכני ופורץ דרך במובנים רבים בתחום הסיקור של עולם העיתונות והתקשורת. אני חושב שמי שקורא את הכתבות שמתפרסמות כיום במדור התרבות, יכול להיווכח שהרוח נשמרת.

אפרופו שמירת הרוח, בעבר היו ביקורות, בתקופתו של ינון מגל כעורך למשל, על אייטמים על גבול הפורנו הרך - גם עכשיו אפשר למצוא אצלכם מלכודות קליקים שמשמרות את הרוח הזאת. איך מערכת חדשות רצינית שמתיימרת להביא תוכן ראוי, חיה בשלום עם תמהיל כזה?

ראשית, אני לא חושב שאנחנו "מתיימרים" להביא תוכן ראוי, אנחנו עושים זאת בפועל יום-יום. שנית, לגבי שאלתך - כמו בכל כלי תקשורת מיינסטרימי גדול, אנחנו מנסים למצוא את התמהיל הנכון בתוכן שאותו אנחנו מביאים לגולשינו הרבים. ככלל, אם אתה עובר על האתר בכל יום נתון, תיווכח שתמהיל האייטמים שעולים אצלנו הוא מגוון, מעניין ושם את הדגש על הדברים החשובים עבור קוראינו.

לגבי היומרה, גם השאלות שלי מתיימרות להיות ראויות - כך שזה לא נאמר בכוונה להבליע מסר סמוי. אז אני יכול להבין שלך אין בעיה עם סוג כזה של אייטמים, ולו בשם התחרות מול השאר. ואם כבר הגענו לשוחח על עניינים סמויים, הרי שיש עוד עניין כזה שאי אפשר בלעדיו. פרסום סמוי. זה גם עניין שהופנו לגביו חצים כלפיכם וכלפי אתרים וכלי תקשורת אחרים, גם במישור המשפטי. זה רע הכרחי?

תוכן שיווקי זה חלק בלתי נפרד מכל כלי תקשורת כמעט, גם בישראל וגם בעולם. יש ב"וואלה" הפרדה ברורה בין מערכת התוכן למערכת התוכן השיווקי. אנחנו כמובן מנהלים שיח מקצועי בינינו, וזאת תוך שימת דגש על היעדר השפעה בין אחד לשני. גם מול הקוראים, דואגים שיובהר בצורה בולטת שלא מדובר בתוכן מערכתי, אלא בתוכן שיווקי.

אם התוכן נפרד - מדוע יש צורך בשיח? יש מערכת ויש פרסומות. 

בתור עורך, אני רוצה לדעת מה עולה באתר.

יכול להבין אותך. ספר לי גם על החוויה האישית שלך מהתקופה הזאת, האינטנסיביות של הכרוניקה בולעת כל עניין אחר?

בהחלט לא פשוט לקבל משבר של פעם במאה שנה זמן קצר אחרי הכניסה לתפקיד.  אני גם נמצא לא מעט שנים במערכת, ומבין ויודע איך צריך להניע אותה קדימה גם בתקופה כזו. לשמחתי, יש תחתיי אסופה איכותית ביותר של אנשי מקצוע שעוזרים לצלוח גם תקופה מעין זו.

הרבה כלי תקשורת בחרו להבליט את הסיפור האנושי לצד הגרף ואפילו העדיפו אותו על הנתונים. איפה אתם עומדים על הציר הזה?

בכנות, אני חייב לומר שאני מרגיש שהאיזון שאנחנו מייצרים בין הנתונים הקרים לבין הסיפורים האנושיים שמרכיבים את המשבר הזה - הוא טוב ונכון באופן כללי. כל נדבך כאן כבודו במקומו מונח. יש חשיבות גם לכתבות שאנחנו מעלים עם ניתוח קר של הנתונים השונים, כמו שיש חשיבות גם לחשיפת האנשים שחווים בפועל את המשבר הכלכלי. יש במשבר הזה טרגדיה אנושית עצומה, ואנחנו כאן כדי לספר אותה.

לכם יש אולפן שאתם גם מעמידים לרשות גורמים חיצוניים. בשטף האולפנים שאנחנו חווים בשבועות האחרונים, האם יש דרך להישאר רלוונטיים גם בתחום הוידיאו, כשאתה מקוון בלבד?

כשיש צורך בהפקת תוכן וידיאו שנראה לנו רלוונטי עבור גולשי "וואלה", ויכול להתחרות מבחינתנו מול גופי תקשורת אחרים - אנחנו בהחלט עושים זאת. במערכת הבחירות, למשל, הייתה לנו תוכנית ריאיונות פוליטית שייצרה לא מעט כותרות ופול-אפים בכלי תקשורת מתחרים. אבל לא רק בתחום החדשות, אנחנו משתדלים להיות רלוונטיים גם בתחומי תוכן נוספים: עכשיו בתקופת הקורונה, למשל, ייצרנו פורמט מצליח של מופעי בידוד של אמנים מובילים מהבתים, וכך גם ייצרנו ערך לגולשים וגם סייענו לאמנים להישאר רלוונטיים בתקופה מורכבת זו. ועוד לפני כן: יש לנו תוכניות ריאיונות עם אמנים ומובילי דעה בולטים, תוכנית בנושאי אופנה וביוטי, מופעי מוזיקה באולפן ועוד.

מול ynet הוותיק ומול התחרות החדשה והפורצת של N12 - האם יש לכם סיכוי בכלל? ואיפה אתה רואה את הבידול שלכם?

קודם כל, לשאלה אם יש לנו סיכוי עונים בכל יום מיליוני גולשים - שמספרם הולך וגדל בחודשים האחרונים, שבוחרים להיכנס לאתר ולצרוך את התכנים שאנחנו מעלים. הבידול שלנו, לתחושתי, מורגש מאוד דווקא בתקופה כזו, שבה המגוון שאנחנו מציעים בא לידי ביטוי, לצד האופן שבו אנחנו בוחרים לתווך את אותו מגוון ביחס למתחרינו. ואתן כמה דוגמאות על אותן זוויות ייחודיות שמדגימות את העושר וההיקף של הסיקור שאנחנו מציעים: הסיקור הביקורתי - אך ההוגן - שלנו לסוגיה הנפיצה של מעקב שב"כ אחר האזרחים; ההתמקדות בסיפורים האנושיים שמאחורי המילים הגבוהות של המשבר הכלכלי החריף שאנו חווים; פרסום כמות גדולה מאוד, בצורה יומיומית, של מגוון מחקרים רפואיים מרחבי העולם על הקורונה; המעקב הייחודי שלנו סביב המשבר בעולם המסעדנות; סיקור המשבר החריף בענפי הספורט, התעופה, האופנה ועוד.

לצד זאת, אחד האתגרים הגדולים בתוקפת הקורונה הוא לרכז ולנתח את הכמות הגדולה מאוד של נתונים שזורמים כל הזמן. גם כאן – אנחנו משתדלים לפשט אותם כמה שניתן בצורות גרפיות מעניינות ומתאימות, יחד עם ניתוח שלהם.

תן לי שתי החלטות עריכה מהתקופה האחרונה שאתה גאה בהן ואחת שבדיעבד הסתברה כטעות.

האמת שקשה לי לענות על זה. אני מקבל כל כך הרבה החלטות בכל יום, שאני בטוח שחלקן הגדול גם התבררו כטעויות.

מה יהיה הסוף עם המייל של "וואלה" אגב? כל הזמן אנשים מתלוננים :) לך יש מייל כזה אגב?

זה לא ממש תחת אחריותי. אני יודע רק שמי שצריך לטפל בזה, עושה זאת.

בונוס: ארבע המלצות מדיה לתקופת הבידוד

1. "יקיצה" מאת ניר ברעם: ספרות ישראלית במיטבה.

2. הסרט הצרפתי "עלובי החיים". חוויה מטלטלת כבר מהסצנה הראשונה.

3. "הריקוד האחרון" בנטפליקס: געגועיי לג'ורדן.

4. "מלחמה בלי שם" בכאן 11: מצעד האיוולת, גרסת ישראל.