נגה בריינס היא מנכ"לית איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט בישראל שמאגד יוצרים, עובדים ובעלי חברות מתחומי הפוסט-פרודקשן, האנימציה וההדמיה. בעבר היתה תסריטאית.
כמנכ"ל איגוד העורכים, אני חייב להגיד לך שנכשלתם. עורכים לכם את המציאות מול הפנים באופן בוטה ואתם נותרתם ללא שליטה. מישהו בא עם תסריט ספונטני ומגלומני על מגיפה כלל עולמית וכולנו חסרי אונים.
אולי אנחנו שותפים לקונספירציה והכל חלק מתוכנית העל להשתלט על העולם.
אז אולי אני מדבר עם האדם הנכון סוף סוף. תני לי בריף על הקונספירציה, כדי שנבין טוב יותר. את מזהה אלמנטים קונספירטיביים במצב הנוכחי?
אני מזהה אלמנטים קונספירטיביים אפילו בסלט, זה תחביב וזו נקודת המבט שלי על כל דבר, לשאול "לשם מה" ו"מה עומד מאחורי זה". המצב היום סופר מעניין מבחינה קולנועית ואני מקווה שנראה הרבה סרטים ותחקירים על מה שהולך כאן. הרי לכאורה אין סיבה שהעולם יתהפך בגלל הווירוס. כמות המתים והחולים, אפילו בארה"ב ואיטליה, לא מתאימה למתקפת זומבים דרג ז' אפילו.
אז איך בכל זאת את מסבירה את מה שהולך כאן? מה ההגיון?
אני מסתכלת על זה ברמה רגשית, לפני שזה קרה העולם טס בסוג של אמוק, כל הזמן עשייה עשייה עשייה שחלק גדול ממנה היה על ריק. המטרה של חברות, מדינות, אנשים היתה "גדול יותר, חדש יותר, עוד ועוד ועוד" והדלק היה ריבית נמוכה, כסף זול ותחרות "למי יש גדול יותר". ואז כשנולדה הזדמנות לעצור, כולם קפצו עליה, כי כמה אפשר לרוץ? כעולם, ביקשנו לנוח.
איך זה משפיע על הסקטור שאת מייצגת?
רוב חברי האיגוד הם עורכים, קולוריסטים, מעצבי פסקול, אנשי אפקטים ויזואליים, עוזרי עריכה ועוד שעובדים בטלוויזיה ובקולנוע. כיוון שמצטלמות הרבה פחות הפקות יש הרבה פחות עבודה, אבל עדיין לא ברור עד כמה שונה המצב מקריסת שוק ההפקות שקורית ממילא כל שנה וחצי - שנתיים בשנים האחרונות.
עוד כשרשת התחילה להפסיד והאירוויזיון כרסם בהפקות של תאגיד כאן התחילה האטה. היתה פריחה גדולה עם הפיצול בין רשת לקשת וכניסת כאן. היתה גם פריחה מהכיוון הבינלאומי ועם הקורונה ההפקות הבינלאומיות התקפלו הביתה.
רוב השידור הוא פיד חי ואולפני. אני מניח שזה משפיע מאוד על היום יום של העריכה והפוסט.
כן, יש גם פגיעה בבתי הפוסט בגלל איסור התכנסות והרבה תוכניות נערכות בבתים של העורכים. אני מקווה שתוך מספר מועט של שבועות תהיה חזרה לעבודה. לעומת זאת יש גם את מה שקורה עם רשת. כל נושא הברודקאסט לא ברור.
את נשמעת חצי נון שלנטית: בין כה וכה הכל מת גם בשגרה, אז מה משנה עוד מגיפה.
כן, אני מעט נונשלנט כי אנחנו חווים את הגלים האלה כל כמה שנים.
אבל הפריחה יכולה להתחדש ביום שאחרי. או שלא?
לדעתי כן.
איך היית מצפה מקברניטי הגופים המשדרים לנהל את הסיטואציה המשברית שנוצרה עכשיו? יש להם בכלל אחריות כלשהי או שכל אחד לעצמו?
אני מצפה מהם למה שאני מצפה מהם גם בשיגרה ולצערי כמו פולניה טובה מתאכזבת - שיבדלו את עצמם אחד מן השני.
באיזה מובן ובאיזה אופן?
גוף חדשות לא צריך להיות מאוזן, זה בסדר ורצוי שתהיה לו אג'נדה ועמדה פוליטית, מוסרית, משפטית, לימין, לשמאל, לקפיטליזם, קומוניזם או אלוהים יודע מה. ושהאנשים שכותבים בו ומפרשנים בו יהיו מוטים. אנחנו כצופים נבחר במה אנחנו רוצים לצדד ולתמוך.
כשגופי החדשות מתבקשים להיות "מאוזנים" הם הופכים כולם להיות מה שהם עכשיו - נטולי בידול אחד מהשני ולכן שיעורי הצפייה לא משתנים ממה שהיה לפני הפיצול והקמת תאגיד כאן. יש להחליף את ה"איזון" באמינות והגינות. זה כל מה שנדרש מגוף חדשות.
אג׳נדה היא אחלה ואין מה להתבייש בה. תפתחו קצת עקרונות לעזאזל. אם מישהו רוצה להכריז על מדהימותו ב 21:00 בלי לתת מקום לשאלות, אל תשדרו את זה. אם מישהו מגיע לאולפן ומסרב לענות על השאלות של המראיין, שילך הביתה, אם מישהו מתנה ראיון באיסור על שאלות מסוימות, שיחפש מי יראיין אותו.
הבידול היחיד בין גופי השידור בברודקסט ובכבלים והלווין כולל האינטרנט, הוא בהפקות המקור.
זאת גישה מאוד טהרנית וקשה, אין דרך ביניים? (האירוניה מתאבדת כרגע כשדווקא אני שואל את השאלה הזאת) יגידו לך שיש רגולציה, יש הוראות חוק ויש את דוקטרינת ההגינות.
איזו רגולציה? שנינו יודעים שאין רגולציה, עיין ערך חומת הברזל בין גוף השידור לתאגיד החדשות.
רגולציה דה יורה. אני לא מדבר על האכיפה שלה ואת מתכוונת לחומות סיניות.
כמו הרבה דברים שנעשים בסין, זה מגיע עם הרבה פצפצים ומתקלקל אחרי שלושה ימים :) אני חוזרת שוב לזה שאין הבדל בין גופי החדשות. לדוגמה שקרים שכולם חוזרים עליהם בלי לפקפק - "המשבר תפס את ישראל בתקופה של חוסן כלכלי" - אם היינו מגיעים מחוסן כלכלי לא היינו מאבדים את הצפון ופושטים את הרגל מעצירת הכנסות של ארבע שבועות. המציאות מראה אחרת. המשבר תפס את ישראל בתקופה שהכסף הזול טס ברחובות וניפח את בועת הצריכה המופרזת. לכן אנחנו רואים כרגע התמוטטויות קולוסאליות של עסקים שהיו בנויים על הלוואות ומינופים ובעלי הון שחיפשו לאן לזרוק את הכסף בגלל הריבית הנמוכה. אין בסיס כלכלי יציב, לכן יש התמוטטות. מי מפמפם את השקר הזה ומדוע? ויותר מזה - מדוע אנחנו חוזרים עליו ומה זה אומר עלינו?
השקר השני הוא שמערכת הבריאות לא תוקצבה כבר שנים ארוכות ולכן היא לא עומדת בעומס. יש אתר נפלא שנקרא "מפתח התקציב" בו אפשר לראות שתקציב הבריאות עולה משמעותית משנה לשנה לא במיליונים, אלא במיליארדים.
מערכת הבריאות לא אפקטיבית, ההתקדמות הטכנולוגית שלה איטית, המערכות שלה לא מתואמות, מסורבלות ובזבזניות והיא משקיעה בעיקר במשכורות (בצורה סלקטיבית כמובן) במקום באזרחי המדינה. כל מי שנזקק לאיזשהו הליך רפואי בשנים האחרונות חווה את זה על בשרו.
הכתבים והעיתונאים חוזרים כל הזמן על כמה מערכת הבריאות לא מתוקצבת אבל לא בודקים לאן הולך הכסף ומדוע ומי מכר להם את השקר הזה ולמה. וואו, קמתי עצבנית.
לעומת זאת, יש בידול בעיתונות הכתובה וזה משמח אותי מאוד.
איזה בידול יש בעיתונות הכתובה? ומי אמר שבידול הוא מתכונת לתמונת עולם נכונה?
בידול לשם בידול לא תורם, כי זה כמו סיסמה של יועצי תקשורת. בידול שנובע מבחינה של "מי אנחנו, מה אנחנו רוצים להגיד לעולם, מה העקרונות שלנו ואיך הם מתבטאים בבחירות שאנחנו עושים" הוא בריא יותר.
אז "ישראל היום" מבודל מ"הארץ" - יופי. מה השגנו בזה?
אני קוראת מעט עיתונות כתובה, יש לי מנוי ל"הארץ" ו"דה-מרקר", למרות שאני מתנגדת לאופן בו "הארץ" מסקר את החרדים ומוסף "גלריה" היומי הוא יח"צ טהור ומקומם. אני קוראת את "העין השביעית" ו"המקום הכי חם בגיהנום" ו"זמן ישראל". קראתי "גלובס" עד שקמה חומת תשלום והייתי משלמת לולא בעלי העיתון נמנעים מהגילוי הנאות המתבקש בנוגע לחיים האישיים שלהם.
למה הוא רלוונטי?
את המיזם הנהדר של "העין השביעית", מפת הבעלויות על התקשורת, אתה מכיר? אז בעיני "מפת המשפחתיות, הזוגיות והרומנים של התקשורת" רלוונטית לא פחות אם לא יותר. בלי קשר ל"גלובס" זה בולט במיוחד בסיקור של עולם התרבות.
למה הכוונה? זה לא ביטוי נקודתי לתחלואי היח"צ הרגילים?
אין כמעט תחקירים שמתעסקים בעולם התרבות. מי מממן מה ואיך. אין חשיפת שחיתויות, ניגודי אינטרסים, ניצול של כספי ציבור בצורה לא נאותה ולא חסר. התחקירים היחידים קשורים למירי רגב, וזה הכי low hanging fruit. יש עצלות בעיתונות. עצלות או חוסר רצון להשקיע בתחקירים. למעשה, אתמול התחלתי דיאטת תקשורת!
לסיום, תני לנו את המתכון ואופן השימוש.
מורידים אפליקציה של הרגלים, כמו streaks, והיא הופכת את זה למשחק הישגי. וגם מחליפים. מצאתי שקל יותר לשמוע פודקסטים של עיתונים בחו"ל. זה קצת לרמות אבל עוזר. the economist מעולה. מול להפסיק לעשן ולהפסיק לצרוך סוכר שהלכו לי בקלות, להפסיק לצרוך עיתונות זה ממש קשה ואני מנסה לעשות את זה כבר כמה שנים.
בונוס: המלצות מדיה לתקופת הבידוד
קורס אקסל מעולה בחינם ובחתיכות קטנות. שלושה סרטים בנטפליקס של במאי אינדונזי בשם Timo Tjahjanto - אקשן, אלימות וסצנות לחימה מדהימות. ובעניני מוסיקה - The Strokes מוציאים אלבום חדש.