"איפה גרמה הקורונה לסגירת הפרלמנטים ובתי המשפט?", שואל מם פופולרי שמופץ כעת ברשתות החברתיות, ועונה: רק בישראל בתי המשפט נסגרו והפרלמנט הושתק. זאת, לפי המם, למרות שבישראל טרם נרשמו פגיעות בנפש מהנגיף, לעומת מדינות אחרות בהן פגעה הקורונה באופן חריף הרבה יותר.
האם הטענה נכונה? במילה אחת: לא. בדיקת "העין השביעית" לגבי פעילות בתי משפט ברחבי העולם ובדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי פעילות פרלמנטים, מעלה תמונה מגוונת, כשבמדינות רבות נפסקה הפעולה הסדירה של בתי המשפט והגבלות הוטלו על פעילות הפרלמנטים. למעשה, גם הקביעה לגבי ישראל אינה נכונה: בתי המשפט לא נסגרו, והפרלמנט הושתק בלא קשר לקורונה.
ישראל כן יכולה, כנראה, להתהדר בכך שהיא המדינה היחידה בעולם בה נדחתה פתיחת משפטו של ראש הממשלה באשמות של שוחד והפרת אמונים. מצד שני, נראה שישראל מיוחדת למדי גם בעצם העובדה שראש הממשלה שלה חשוד בעבירות כה חמורות.
ישראל היא כנראה גם המדינה היחידה שמגפת הקורונה נחתה עליה כשהיא נתונה בשיתוק פוליטי הנמשך למעלה משנה, אולם לא הקורונה אשמה בכך שמפלגה מנצלת את העובדה שהיא מחזיקה בתפקיד יושב ראש הכנסת כדי למנוע את כינוסה. גם צעד זה, כמובן, כרוך בגורלו המשפטי של ראש הממשלה החשוד בפלילים.
כיצד הגיבו מערכות משפט ברחבי העולם למגפה
מדינות רבות מסביב לגלובוס נקטו בשבועות האחרונים בצעדים חריגים לצמצום עבודת מערכת הצדק ובתי המשפט ברמות השונות, כחלק מהצעדים להתמודדות עם המגפה.
מערכת בתי המשפט האיטלקית נסגרה עד ה-22 במרץ בצו ממשלתי שנחתם על ידי שר המשפטים. גם בצרפת, שנתונה תחת סוג של "סגר נושם" בימים האחרונים, מערכת הצדק עברה לפעילות במצב קורונה ומתנהלים בה רק "דיונים חיוניים" כמו דיוני מעצרים ומקרים הקשורים בקטינים ובאלימות במשפחה. באירלנד החליטו כי לא יתנהלו תיקים ומשפטים חדשים בבית הדין הגבוה לצדק ותיקים שבהם אמורים להעיד עדים יידחו.
בית המשפט של האיחוד האירופי הושעה לשבועיים עם אפשרות להארכה. בית הדין האירופי לזכויות אדם ביטל את כל הדיונים שנקבעו למרץ ואפריל, מלבד דיונים שדחייתם תגרום "נזק בלתי הפיך". אלו יתקיימו בדלתיים סגורות.
בית המשפט הפדרלי של גרמניה הגביל את פעילותו עד ה-19 באפריל. יתקיימו דיונים רק בעניינים דחופים. בפורטוגל נסגרו בתי המשפט באופן זמני למשך שבועיים, אך הבהירו כי המהלך לא יפגע בתיקים דחופים ובדיונים העוסקים באנשים שנמצאים בכלא. בית המשפט העליון בנורווגיה דחה את כל הדיונים מיום שישי עד 26 במרץ, פרט למקרים דחופים. מערכת המשפט בהולנד סגרה את בתי המשפט, וההליכים היחידים שצפויים להתקיים בה הם בעניינים דחופים כמו מעצרים ודיני משפחה דחופים. בתי המשפט ישתמשו בוועידות וידיאו או בדיונים טלפוניים בכל מקום אפשרי. בתי המשפט יהיו סגורים לקהל עד 6 באפריל.
שוטרים מפנים מפגינים נגד השבתת הכנסת ע"י הממשלה הזמנית, מול הכנסת בירושלים; 19.3.20 (צילום: יונתן זינדל)
גם בהונגריה נדחו מרבית ההליכים המשפטיים למעט דיונים דחופים או כאלו שניתן לנהל מרחוק. ביוון הושעו מרבית הדיונים המשפטיים, וכך גם בבולגריה. בשוויץ סגר בית הדין הפלילי את כל הדיונים בפני הציבור והודיע כי יפרסם הודעות לתקשורת בנוגע להחלטות. בקפריסין הודיע בית המשפט העליון כי כל הדיונים יושבתו עד סוף אפריל, למעט עניינים דחופים כמו צווי חירום והליכים הקשורים למקרים של בקשות מקלט פוליטיות. לעומת זאת בספרד הודיעה המערכת כי היא ממשיכה לפעול כרגיל, אולם חלק מההליכים הושעו על מנת להתמקד בשירותים חיוניים.
בסוף פברואר דווח גם כי דרום קוריאה סגרה את בתי המשפט שלה. בשבוע האחרון אישר גם בית המשפט העליון בהודו מעבר לקיום חלק מההליכים המשפטיים בבתי המשפט באמצעות וידאו. בית המשפט הגבוה בכלכותה ובתי המשפט הכפופים לו החליטו כי ידונו רק בעניינים דחופים, וכך גם במדינות וערים נוספות.
גם במדינות רבות בארה"ב עברה מערכת המשפט לעבודה במתכונת שונה בשל וירוס קורונה. כך למשל במיאמי נסגרו מתקני בתי המשפט עד ל-27 במרץ בשלב הנוכחי, כאשר עובדים שיכולים לעבוד מהבית התבקשו לעשות כן. הסגירה אינה חלה על סוגיות "קריטיות" ובכללם עתירות חירום לצו מניעה זמני, דיונים ראשונים בתיקים פליליים, תיקי נוער ודיוני מעצרים. לשופטים ישנה סמכות לקבוע דיוני חירום.
במדינת קליפורניה מעכבים בתי המשפט דיונים וחלקם אף סגרו את שעריהם בתקווה למנוע את התפשטות הנגיף. בעוד בחלק מהמחוזות בתי המשפט נסגרו למספר שבועות, באחרים הודיעו כי עד לתחילת מאי לא יפתחו משפטים אזרחיים חדשים, ובית המשפט העליון במדינה החליט כי הדיונים בטיעוני עורכי הדין יתקיימו מעתה מרחוק באמצעות וידאו, טלפון או אמצעים אלקטרוניים אחרים.
בלוס-אנג'לס מעכב בית המשפט חלק מהדיונים והודיע על סגירה למשך כמה ימים כצעד ראשוני, לאחריהם ייפתח לטיפול בנושאים שמוגדרים כ"חיוניים" או במקרי חירום. בניו ג'רזי הושעתה פתיחה של דיונים חדשים, ונסגרו בתי המשפט העירוניים. החלטות דומות התקבלו גם בלואיזיאנה. בסקרמנטו מערכת המשפט מתכוננת גם היא לקראת הוצאת צווים לעבודה במתכונת חירום. במסצ'וסטס סגרו בתי המשפט את שעריהם לציבור למספר ימים כצעד ראשון, והמערכת בוחנת אפשרות לעבור לעבודה מרחוק באמצעות שירותי וידאו. בניו-יורק נדחו משפטים פליליים ואזרחיים חדשים.
ביום שני הודיע בית המשפט העליון בארה"ב כי לראשונה זה למעלה ממאה שנים ידחו דיונים בעל פה. הפעם האחרונה שבה ננקט צעד כזה היה בשנת 1918 בתגובה למגיפת השפעת הספרדית. במדינות נוספות צומצמה פעילות בתי המשפט, הוגבלו מספר האנשים שרשאים לשהות בחדר דיונים וננקטו צעדי זהירות נוספים. בנוסף, תשעה בתי משפט להגירה בארה"ב ברחבי הארץ, כולל שניים במנהטן, נסגרו עד ה-10 באפריל כדי להאט את התפשטות הנגיף.
גם מערכת המשפט הקנדית מצמצמת את פעילותה ככל שהוירוס הולך ומתפשט במדינה. בחלק מבתי המשפט הוגבלו הדיונים לנושאים דחופים בלבד למספר שבועות, והופסקו גם דיונים חדשים במשפטי מושבעים.
באופן לא מפתיע, באנגליה של בוריס ג'ונסון, שהחליטה לנקוט בגישה שונה משאר מדינות העולם במאבקה במגפה, ושרק אתמול הכריזה על הפסקת הלימודים במערכת החינוך, מערכת המשפט לא נסגרה. אולם משפטים לא מתנהלים כסדרם: דיונים שאמורים להתמשך יותר משלושה ימים - נדחו.
ומה המצב בישראל? כזכור, השבוע, ב-17 במרץ, היה אמור להתייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם בית המשפט בירושלים לדיון הקראת כתב האישום במשפטו. אולם יומיים לפני מועד הדיון המתוכנן הכריז שר המשפטים אמיר אוחנה על מצב חירום במערכת המשפט, ועל הקפאת הדיונים בבתי המשפט השלום והמחוזי למשך 24 שעות.
שעות ספורות לאחר הכרזתו של אוחנה, החליטו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם שמונו לכהן במשפט נתניהו כי החליטו לבטל את הדיון בעניינו של נתניהו. הנאשמים האחרים, מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס והזוג אלוביץ', נהנו מההפקר. המועד החדש שנקבע הוא ה-24 למאי.
בהמשך הוארך תוקפו של הצו ומאז פועלת המערכת במתכונת חירום כאשר נערכים דיונים בעניינים דחופים כגון מעצרים ושחרורים, עתירות דחופות לבג"ץ וסעדים אזרחיים בהולים. בית המשפט העליון ממשיך לפעול כסדרו.
רק פחות משבוע לפני ההכרזה של אוחנה, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשתו של נתניהו לדחות את פתיחת משפטו לחודש מאי. עורכי דינו של נתניהו טענו כי מדובר בעתירה מטעמים טכניים שכן לדבריהם לא קיבלו במועד את כל חומרי החקירה. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שדחתה את הבקשה קבעה כי הנימוקים שהציגו עורכי דינו של נתניהו אינם מצדיקים את דחיית הדיון. כך, גם קטסטרופה עולמית מצליחה להפוך ללימונדה מתוקה אצל נתניהו.
כיצד הגיבו פרלמנטים ברחבי העולם למגפה
ומה באשר לפעילות הפרלמנטים ברחבי העולם? אורלי אלמגור-לוטן ודינה צדוק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסמו אתמול סקירה משווה של המצב בעולם. הן מדגישות כי מדובר במציאות משתנה וכי המידע נכון ליום איסופו. בנוסף, מבנה המשטר אינו זהה בכל מדינה ומדינה בה פועלים פרלמנטים.
בגרמניה הוחלט שלא לקיים ישיבות פיזיות של ועדות הפרלמנט אם הדבר אינו נדרש. אולם לא מדובר בנוהל ייחודי דווקא לעיתות חירום. בדנמרק הפרלמנט המשיך לעבוד תחת מגבלות מסויימות ודיונים שהוגדרו לא חיוניים נדחו. בליטא הושעתה מליאת הפרלמנט עד ה-7 באפריל.
באסטוניה הוכרז מצב חירום עד הראשון במאי, עד למועד פקיעת הצו הפרלמנט יעסוק רק בעניינים דחופים. בנורבגיה הפרלמנט יעסוק בחודשיים הקרובים רק בנושאים דחופים. פעילות הפרלמנט צומצמה גם בסלובניה. בפינלנד הפרלמנט ממשיך לעבוד כסדרו מלבד הפחתה של מספר הישיבות בוועדות.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: יונתן זינדל)
בצרפת האסיפה הלאומית יצאה לפגרה של שבועיים. לא בגלל הקורונה - בגלל הבחירות ברשויות המקומיות. בשל הקורונה הוחלט על מספר שינויים בעבודה הפרלמנטרית, כגון סגירת המזנונים. סדר היום הפרלמנטרי צומצם לנושאים הרלוונטים לנגיף. בשבדיה צומצמו מספר חברי הפרלמנט המשתתפים בהצבעות. הפעילות הפרלמנטרית נמשכת ברובה כסדרה.
בישראל המצב הפוליטי חריג ביותר. אחרי שלוש מערכות בחירות שלא הסתיימו בהכרעה ברורה, עם ממשלה זמנית ובראשה ראש ממשלה זמני, וכזה שנאשם בפלילים חמורים. משבר הקורונה נחת על המערכת הפוליטית החולה בעת שהיא מנסה להקים ממשלה חדשה. בחסות המשבר, נקטה הממשלה הזמנית בצעדים חריגים ביחס למדינות אחרות, כמו ההחלטה לאפשר איכון וניטור דיגיטלי של כל אזרחי ישראל בסיוע השב"כ. במקביל, אך בלי קשר לנגיף הקורונה, משתמש יו"ר הכנסת הזמני אדלשטיין בתפקידו כדי לעכב את הקמתן של ועדות כנסת שיפקחו על עבודת הממשלה, ונוקט במהלכים לצמצום מקסימלי של עבודת הכנסת והמליאה.