נשיא צרפת פרנסואה הולנד (מימין) ויו"ר גוגל אריק שמידט (צילום מסך: לשכת העיתונות של נשיא צרפת)

בסוף-השבוע האחרון, שעות אחדות לפני שיצא למאלי לחגוג את נצחון הצבא הצרפתי על המורדים האסלאמים, כינס נשיא צרפת פרנסואה הולנד מסיבת עיתונאים חגיגית בארמון האליזה כדי להודיע על "אירוע היסטורי". כשלצדו אריק שמידט, "שר החוץ" של מעצמת-המידע גוגל, דיווח הנשיא הצרפתי כי ממשלתו תיווכה בהצלחה במגעים לפשרה בין העיתונים הצרפתיים לבין החברה מקליפורניה במחלוקת על זכויות היוצרים על תוצאות החיפוש, והשניים חתמו יחדיו על הסכם ראשון מסוגו: גוגל תעניק 60 מיליון יורו לקרן מיוחדת שתעזור לעיתונים בצרפת לעבור לדיגיטל, ובמקביל תסייע להם להרוויח מפרסום באינטרנט.

זו הפעם הראשונה שגוגל מוכנה "לשים כסף על השולחן", גם אם באופן חד-פעמי, תמורת הזכות להשתמש במידע הרב המגיע מהעיתונות המודפסת, והדבר נובע מהתגייסות הממשלה הצרפתית לצדה של תעשיית העיתונות הקורסת בארצה.

בחודשים האחרונים איימה הממשלה הצרפתית כי תעביר חוק שיחייב את גוגל לשלם עבור כל שימוש במידע שמקורו בכלי תקשורת, גם אם מדובר בציטוט כותרת בתוצאות החיפוש (הצעת חוק דומה הוגשה לפרלמנט הגרמני לפני כחודשיים). הנשיא הולנד גם לא היסס להציב אולטימטום לחברה, ורשויות המס פתחו בחקירה בנוגע לתשלומי המס של גוגל בצרפת. התוצאה: הסכם הפשרה נחתם יום לפני פקיעת האולטימטום, וכל הצדדים בירכו עליו.

ההסכם התקדימי כולל שני סעיפים. הראשון קובע כי גוגל תעביר מיד 60 מיליון יורו לקרן מיוחדת שתסייע לכלי התקשורת הכתובה לבצע את המעבר לעולם המקוון. ועדה של שבעה חברים, שייצגו את העיתונים, את גוגל ואת הציבור, תקבע כיצד יחולק הכסף ולמי. הסעיף השני, המעורפל הרבה יותר, קובע כי גוגל "תעמיק את שיתוף הפעולה שלה עם מו"לים צרפתים, כדי לסייע להם להגדיל את הכנסותיהם על-ידי שימוש בטכנולוגיית הפרסום של החברה".

שיתוף פעולה זה יכול ללבוש כמה צורות, אך ההערכה בצרפת היתה כי כלי התקשורת יוכלו להשתמש במערכת הפרסום מבוססת ההקשר של גוגל באתריהם בתנאים מועדפים. כלומר, אם גולש באתר של עיתון צרפתי ילחץ על הקישור הממומן "חופשה בברלין", המופיע ליד כתבה על בירת גרמניה, יחלקו העיתון וגוגל את הרווח מלחיצה זו, כשחלק הארי ילך לעיתון, ולא לחברה האמריקאית, כפי שקורה כיום. כמה כלי תקשורת דיווחו כי ההטבה תוגבל לחמש שנים. בכל מקרה, אם זה יהיה אופיו של שיתוף הפעולה, הרי שאפיק ההכנסות של כלי התקשורת עשוי לצמוח בן-לילה, וגוגל בעצם תסבסד את הפעילות העיתונאית באמצעות הטכנולוגיה שלה.

במקביל הוזכר בהסכם כי הממשלה הצרפתית נסוגה מהכוונה להעביר חוק שיחייב את החברה לשלם עבור כל שימוש במידע עיתונאי. סוגיה זו היתה קריטית לגוגל, שנחושה לעמוד מאחורי אתוס "המידע החופשי" באינטרנט ומאחורי התחייבותה לעולם לא לשלם עבור מידע "שאינו נמצא בשרתיה". הדברים התקבלו בעניין בגרמניה, שם הממשלה פעילה פחות בתיווך בין הצדדים, והחוק המדובר, שזכה לכינוי "מס גוגל", כבר נדון בוועדת משנה של הבונדסטאג. "גוגל למעשה משלמת עבור מידע", צייץ בסוף-השבוע אחד ממובילי קמפיין המו"לים הגרמנים בעד זכויות היוצרים. "שטויות", צייץ דובר החברה בגרמניה.

וזו אחת הזוויות המעניינות של ההסכם הצרפתי: כיצד הוא יתקבל כעת במדינות אחרות, שגם בהן רואים המו"לים בתסכול כיצד גוגל מצליחה להרוויח כסף ממידע שהם עצמם מפסידים כסף בייצורו. האם גוגל לא פתחה בעצם את הדלת כעת לגל של הסכמים דומים עם מו"לים ברחבי העולם? האם, למשל, גם גוגל-ישראל תסייע לעיתונים בארץ להסתגל לעידן הדיגיטלי, ואם כן, כיצד?