בג"ץ סילק על הסף את העתירה שביקשה לאסור על הליכוד להשתמש ב"אלקטור", אפליקציית "ניהול הבוחרים" שהשימוש בה הוביל לדליפת פרטיהם האישיים של 6.4 מיליון ישראלים. שלושת השופטים שבפניהם הונחה העתירה, מני מזוז, דוד מינץ ואלכס שטיין, החליטו לא לדון בה מנימוקים טכניים. לדבריהם, בג"ץ הוא לא הערכאה המתאימה לדיון בטענות על פגיעה בפרטיות ובטוהר הבחירות.

בכך קיבל בג"ץ את עמדות המשיבים – הליכוד, חברת "אלקטור", הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל. משמעות הדבר היא שבימים שנותרו עד הבחירות יוכלו פעילי הליכוד להשתמש ב"אלקטור" כדי להמריץ בוחרים שסווגו מראש כתומכים – וביום הבחירות ידווחו למטה המפלגה מי הגיע לקלפי ומימש את זכותו הדמוקרטיות, ומי טרם עשה זאת. השופטים לא דנו בטענה שמדובר בהפרה של חשאיות הבחירות.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר על-ידי עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, אחרי שעתירה דומה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית נדחתה על-ידי יו"ר הוועדה, השופט הנדל. כמו עמיתיו לבית-המשפט העליון, גם הנדל דחה את העיסוק בסוגיה בנימוק טכני שלפיו הוועדה אינה הערכאה הנכונה לעתירה מסוג זה.

השופטים מזוז, מינץ ושטיין קבעו כי השופט הנדל פעל כראוי כשהחליט שאין לו סמכות לדון בעתירה. לדבריהם, אם הליכוד וחברת "אלקטור" אכן אחראיות לפגיעה קשה ורחבת היקף בפרטיותם של האזרחים – ניתן להגיש נגדן תביעה אזרחית. השופטים הוסיפו כי בתום הליכי הבדיקה והפיקוח שמקיימת כעת הרשות להגנת הפרטיות, "ככל שיימצא כשל או פגם בהתנהלותה או בהחלטותיה", ניתן יהיה לפנות בעניינה לבית-משפט לעניינים מינהליים.

חרף הדחייה על הסף, השופטים החליטו לא להורות למגישי העתירה לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים. הסיבה לכך, ציינו בפסק הדין, היא "חשיבותן הציבורית של הטענות שהעלו העותרים".

בג"ץ 1311/20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 120KB)