ועדת הבחירות לא תדון בעתירה נגד "אלקטור" והליכוד, קוראת למשרד המשפטים למצות החקירה לפני יום הבחירות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, דחה את העתירה שביקשה למנוע מהליכוד לעשות שימוש ב"אלקטור", אפליקציה ל"ניהול בוחרים". בימים האחרונים נחשפו כמה פרצות אבטחה חמורות באפליקציה, שכוללת מידע אישי של קרוב ל-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה. לצד מידע "יבש" דוגמת שמות וכתובות, שהתקבל כחוק במסגרת פנקס הבוחרים, בליכוד השתמשו באפליקציה כדי לסווג את האזרחים לפי תמיכה או אי-תמיכה במפלגה.

השבוע נחשף ב"הארץ" וב"כלכליסט" כי לצד הסיווג הפוליטי הבסיסי, בחלק מהמקרים גם נבנה פרופיל של המצביעים – "איש ימין ציוני מובהק, תומך בביבי אבל לא בטוח שיצביע לו", למשל, או "חולה על ביבי, אבל אחרי שחרור נעמה [יששכר] כועסת". דליפת מאגר המידע מעוררת חשש שבעתיד יאפשרו הנתונים לבצע אפליה על בסיס פוליטי – למשל, בעת קבלה לעבודה. בנוסף, מבדיקת "העין השביעית" עלה כי באפליקציה ישנה אפשרות לקליטת נתוני עבר מבחירות קודמות, מעשה האסור על-פי חוק.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, נטען כי בליכוד ובחברת "אלקטור" עוברים על חוק הבחירות ועל חוק הגנת הפרטיות. השופט הנדל החליט לדחות את העתירה על הסף, כלומר בלי לדון בטענות לגופן, משום שלדבריו אין לו סמכות לעסוק במקרה. בכך קיבל את עמדת המדינה – היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים – ואת עמדת הליכוד ו"אלקטור".

לדברי השופט הנדל, הגוף שאמור לעסוק בסוגיה הוא הרשות להגנת הפרטיות, שאכן פתחה בחקירה לאחר החשיפה על דליפת המאגר. "כולי תקווה כי הרשות תמצה את הליכי הבדיקה והפיקוח ביעילות וביסודיות הנדרשת בסד הזמנים של מערכת הבחירות, ועל הצד הטוב ביותר", כתב השופט בהחלטתו. הנדל הוסיף כי ראוי לבחון את שינוי דיני הבחירות כך שיותאמו להתקדמות הטכנולוגית. לפיכך, כתב, ישקול להורות על הקמת ועדה שתעסוק ב"מכלול הסוגיות המתעוררות בנקודת המפגש שבין פרטיות וטכנולוגיה בדיני הבחירות".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסרטון שבו הוא קורא לתומכיו להשתמש באפליקציית "אלקטור" (צילומי מסך)

"הסוגיות מעלות שאלות מעוררות מחשבה בדבר התאמת הדין למציאות הטכנולוגית", כתב יו"ר ועדת הבחירות בהחלטתו. "חוק הבחירות נחקק בשנת 1969, ומאז נכתבו אפליקציות ושורות קוד רבות, גם בקשר עם מערכת הבחירות. ניתן לומר שהטכנולוגיה שינתה את פני הבחירות, במובנים ישירים ועקיפים, גלויים וסמויים.

"לצד הטכנולוגיה – במקביל ובאופן שלוב – השתנו גם התפיסות לגבי מושגים הקשורים לפרטיות וחשאיות. הטכנולוגיה, כשלעצמה, עשויה לשנות לבדה את היחס למושגים אלה מקצה לקצה, או, למצער, להשפיע על האיזונים הראויים. אין לגזור בהכרח גזירה שווה בין נתונים המופיעים על גבי דף ונייר, שיש לצלמם ולהעבירם באופן פיזי, ובין נתונים שניתן לשלוח לכל קצווי תבל בלחיצת כפתור".

נסיונות קודמים להטיל פיקוח אפקטיבי על תעמולה פוליטית מקוונת טורפדו על-ידי ממשלת הליכוד. גורמים פוליטיים ששוחחו עם "הארץ" לפני מערכת הבחירות הראשונה של 2019 העריכו כי נתניהו בלם את הרפורמה מחשש שהיא תפגע בקמפיין הליכוד

לפיכך, הוסיף הנדל, "נכון שאשקול למנות לאחר מערכת הבחירות הקרובה ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית-המשפט העליון, שתבחן לעומק נושאים בדיני הבחירות המקיימים ממשק עם דיני הגנת הפרטיות על כל ענפיה, לרבות חשאיות הבחירות, תוך התייחסות גם לפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו דומיננטיים במערכות הבחירות בשנים האחרונות". השופט ציין כי הוועדה תגיש את המלצותיה לכנסת, והיא זו שתכריע אם וכיצד לתקן את החוק הקיים.

השופט הנדל ציין כי לצד סוגיית הפרטיות, ראוי לבחון גם את סוגיית "הפצת תעמולת בחירות בניגוד לדין, באמצעים טכנולוגיים שונים המקשים על איתור מפרי הדין". נסיונות קודמים להטיל פיקוח אפקטיבי על תעמולה פוליטית מקוונת טורפדו על-ידי ממשלת הליכוד עוד לפני מערכת הבחירות של אפריל 2019. גורמים פוליטיים ששוחחו עם "הארץ" העריכו אז כי נתניהו בלם את הרפורמה מחשש שהיא תפגע בקמפיין הבחירות של הליכוד.

חרף ההחלטה לדחות את העתירה על הסף, הנדל קבע כי העותרים – עורכי-הדין בן-מאיר ואבירם – לא ישלמו את ההוצאות המשפטיות של הליכוד, חברת "אלקטור" והמדינה. הסיבה לכך, כתב, היא "חשיבות הסוגיה". עם זאת, השופט הורה לעותרים לשלם הוצאות משפט בסך 1,500 שקל למפלגת ש"ס, שגם נגדה הוגשה העתירה.

הנדל ציין כי העותרים טענו שש"ס משתמשת גם היא ב"אלקטור" – אך לא טרחו לפנות אליה לפני כן כדי לברר זאת. ש"ס אמנם משתפת פעולה עם קמפיין הליכוד בבחירות הנוכחיות, אך נציגיה הכחישו בתוקף את עצם השימוש ב"אלקטור".