מפלגת הליכוד וחברת "אלקטור" עוברות על חוקי המדינה ופוגעות באופן חמור בפרטיותם של האזרחים – כך נטען בעתירה שהוגשה הבוקר לבג"ץ. העותרים דורשים מבג"ץ לעצור את השימוש באפליקציית "ניהול הבוחרים" ולמחוק את מאגר המידע העצום שמנוהל באמצעותה. בעתירה, שהוגשה הבוקר (19.2), נטען כי המפלגה והחברה המסחרית שעובדת איתה אחראיות ל"הפרות בוטות וגסות של דיני הפרטיות במדינת ישראל".

את העתירה לבג"ץ הגישו עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם, בעקבות דחייה של עתירה בנושא שהגישו לוועדת הבחירות המרכזית. יו"ר הוועדה, השופט ניל הנדל, כתב אתמול בהחלטתו כי אין בסמכותו לדון בסוגיה. גוף אחר שעוסק בדליפת המידע הוא הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שפתחה בחקירה לאחר הדיווח הראשון על פרצת אבטחה שהובילה לדליפת המאגר.

ברשות להגנת הפרטיות הודיעו כי הליכוד ומפעילי האפליקציה עברו לכאורה על הוראות חוק הגנת הפרטיות. מסקנות הביניים של החקירה אישררו את הדיווחים על ליקויי אבטחה חמורים באפליקציית "אלקטור" שהובילו לדליפת פנקס הבוחרים. בהמשך הודיעה הרשות על הרחבת החקירה ובדיקת התנהלותן של שאר המפלגות וחברות התוכנה שעוסקות ב"ניהול בוחרים".

בעתירה החדשה נמתחת ביקורת חריפה על הרשות: "הגוף האמון על הגנת הפרטיות של אזרחי ישראל לא עושה דבר ואינו עוצר או מפסיק את הפגיעה בפרטיות הנעשית מדי דקה ודקה עד לבחירות וגם במהלכן", טוענים עורכי-הדין בן-מאיר ואבירם. לטענתם, המאגר של הליכוד הוקם בניגוד לחוק.

מגישי העתירה: "יש לצאת מנקודת המוצא כי כל המאגר לא רק נפרץ, אלא נמצא בידי גורמים שונים בישראל ובחו"ל ללא כל הגבלה"

השימוש ב"אלקטור" להנעת בוחרים הוא אחד הכלים המרכזיים בקמפיין הליכוד במערכת הבחירות הנוכחית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה לתומכיו בסרטונים ובכנסי בחירות והפציר בהם להתקין את האפליקציה ולאסוף באמצעותה מידע על אזרחי ישראל. מאז גילוי פרצת האבטחה הראשונה, נתניהו הפסיק להמליץ על "אלקטור" באופן אישי, אך צוות הקמפיין ממשיך לפנות לפעילים ולבקש מהם להשתמש באפליקציה.

מאגר המידע העצום של הליכוד מבוסס על פנקס הבוחרים, שכולל את פרטיהם האישיים של כל 6.4 מיליון האזרחים בעלי זכות הבחירה בישראל. במערכת הבחירות הנוכחית, הוא מנוהל באמצעות אפליקציית "אלקטור". המאגר כולל מידע "יבש" דוגמת שמות וכתובות עדכניות, שמופיע בפנקס הבוחרים והתקבל כחוק מידי המדינה, אך גם מידע "רטוב" שנאסף במסגרת הקמפיין המפלגתי.

מבדיקת "העין השביעית" עלה כי באפליקציה ישנה אפשרות לקליטת נתוני עבר מבחירות קודמות, מעשה האסור על-פי חוק. פילוח האזרחים לפי דפוסי ההצבעה שלהם הוא מידע רב-ערך עבור מנהלי הקמפיין, שכן הוא מאפשר הפניית משאבים מדויקת עד לרמת האזרח הבודד.

בליכוד לא מסתפקים בתיוג האזרחים לפי תמיכתם או אי-תמיכתם במפלגה. בחלק מהמקרים הוצמד לפרופילים השונים תיאור של נסיבות החיים האישיות של הבוחרים והאופן שבו כדאי לפנות אליהם כדי לגרום להם לצאת ולהצביע. כפי שנחשף ב"כלכליסט", המאגר כולל בין היתר מידע על מחלות ולקויות שמהן סובלים הבוחרים או קרוביהם. המידע הזה הוא חומר גלם שבאמצעותו אמורות להיתפר הפניות האישיות לבוחרים.

על בוחר אחד, למשל, נכתב במאגר ש"אביו פעיל ליכוד מוכר. בבחירות הקודמות הצביע כחול-לבן והפעם מתלבט". לפיכך, נכתב שם, "חשוב ללחוץ עליו, להסביר לו, ולפנות אליו מניפולטיבית – לרגש ולהיגיון כמה שיותר". כל הבוחרים, אלו שסומנו כתומכי ליכוד ואלו שסומנו כמתנגדים, עלולים להיפגע מדליפת המאגר. הפצת מאגר מידע שמרכז נתונים על העדפותיהם הפוליטיות של אזרחי ישראל עלול להוביל לאפליה על רקע פוליטי – למשל, בעת ניסיון להתקבל לעבודה.

בעתירה שהוגשה הבוקר לבג"ץ מבקשים העותרים להורות לליכוד למחוק את כל המידע שעוסק בכוונתם של הבוחרים לצאת להצביע, וגם את המידע על תמיכתם או אי-תמיכתם בליכוד. בנוסף דורשים עורכי-הדין להורות למפלגה לפנות לכל אדם שנאסף עליו מידע אישי מסוג זה ולהודיע לו שהוא רשאי לבקש שהמידע על אודותיו יימחק.

העותרים: "מנגנון ההדלפה" מאפשר "הסכמים פסולים"

העתירה החדשה הוגשה נגד הליכוד, חברת "אלקטור", היועץ המשפטי לממשלה, הרשות להגנת הפרטיות והשופט ניל הנדל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. "השימוש באפליקציה על-ידי הליכוד הינו בלתי חוקי בעליל, הוא מפר את דיני הפרטיות, הוא בגדר שימוש לא חוקי במידע פנקס שנמסר למפלגות, והוא עבירה על מספר הוראות בדיני הבחירות", טוענים עורכי-הדין בן-מאיר ואבירם.

"הדלפת מידע מהקלפי הינה בפועל סיוע לשוחד בחירות ואסורה בשל החשש שהיא מסייעת לאכיפת הסכמי הצבעה אסורים"

לדבריהם, גם אם יחליט בג"ץ שלא למנוע לגמרי את השימוש באפליקציה – יש להורות על הגבלת הגישה אליה לעובדים בשכר של הליכוד, שיתחייבו מראש לקיים את הוראות חוק הגנת הפרטיות.

"ידוע לעותרים, וגם לרשות להגנת הפרטיות, כי בוצעה יותר מאשר פריצה אחת למאגר המידע, ויש לצאת מההנחה ומנקודת המוצא כי כל המאגר לא רק נפרץ, אלא נמצא בידי גורמים שונים בישראל ובחו"ל ללא כל הגבלה", נכתב בעתירה. העותרים מוסיפים כי מאגר המידע המלא הועלה לשרתים של ענקית הרשת אמזון, שנמצאים פיזית מחוץ לגבולות מדינת ישראל. לדבריהם, זוהי הפרה של תקנות הגנת הפרטיות, שאוסרות להוציא מידע אישי ורגיש מסוג זה אל מחוץ לגבולות המדינה.

לצד הפגיעה רחבת ההיקף בפרטיות, העותרים טוענים כי השימוש באפליקציה גורם ל"פגיעה מהותית ומשמעותית" בחשאיות הבחירות, ואף עלול לסייע ל"שוחד בחירות", כהגדרתם. מנהל "אלקטור", צוריאל ימין, הסביר בסרטון הדרכה כי האפליקציה נועדה גם כדי לסמן בזמן אמת אילו אזרחים הגיעו לקלפי והצביעו – ואילו נמנעו מכך. כך ניתן להגיע ישירות לאזרחים שסומנו כתומכים אך טרם הצביעו, ולגרום להם להגיע לקלפי. תיאורטית, המידע מאפשר גם לדכא את ההצבעה בקרב אזרחים שסומנו כמתנגדים.

"הוצאת מידע מהקלפי על זהותם של אנשים שלא הצביעו מנוגדת לזכות החוקתית של אזרח ישראלי שהצבעתו תהיה 'חשאית'", טוענים העותרים. "חשאיות הבחירות במובן זה כוללת גם את זכותו של אדם שהחלטתו שלא לממש את זכות הבחירה (גם כאקט פוליטי) תיוותר חשאית. חשיפתו של אדם למול המפלגה כמי שהחליט לא להצביע עלולה לגרור עמה סנקציה חברתית/נקם, ובכך היא שוללת מהאדם את זכותו שהחלטתו שלא להצביע תיוותר חשאית ולא תפגע בו. המדובר בפגיעה בזכות חוקתית מהמעלה הראשונה של חשאיות הבחירות".

את המידע על הבוחרים שמימשו את זכות ההצבעה שלהם אמורים להעביר למפלגה המשקיפים שמוצבים מטעמה בקלפיות. לטענת העותרים, יש לאסור זאת. "הדלפת מידע מהקלפי הינה בפועל סיוע לשוחד בחירות ואסורה בשל החשש שהיא מסייעת לאכיפת הסכמי הצבעה אסורים", נטען בעתירה.

"בעבר נפסלו פתקים אשר היו מסומנים מאחור באופן שאִפשר לזהות שאדם שהתחייב להצביע למפלגה מסוימת אכן עמד במחויבות", הוסיפו העותרים. "הדבר מעודד הסכמים עם קבלני קולות המקבלים תמורה כנגד התחייבות להביא מצביעים ספציפיים. מנגנון ההדלפה מהקלפי מאפשר קיומם של הסכמים פסולים אלה".

הליכוד, חברת "אלקטור" ונציגי גופי המדינה השונים טרם הגישו את תגובותיהם לעתירה. השופט אלכס שטיין הורה למשיבים להגיש את תגובותיהם בתוך ארבעה ימים, עד 23 בפברואר.

בג"ץ 1311/20

* * *

לעיון בעתירה שהוגשה לבג"ץ

להורדת הקובץ (PDF, 3.19MB)