אתר "וואלה" ישלם עשרות אלפי שקלים לעובד שהועסק כעורך במדור הספורט במשך קרוב לשבע שנים ללא זכויות סוציאליות – כך קבע בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. התובע, העיתונאי והתסריטאי גיא עפרן, הגיש את התביעה לפני כשנתיים באמצעות עו"ד ראובן בורק מההסתדרות, שייצג אותו מטעם ארגון העיתונאים בישראל.
בפסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, נקבע כי עפרן הועסק רשמית כפרילנסר וסיפק ל"וואלה" חשבוניות עבור שכרו – אך בפועל עבודתו היתה "זהה במהותה, באופיה ואף בהיקפה" לעבודתם של שאר עורכי המדור, שהועסקו כשכירים וזכו לתנאים סוציאליים כדין.
אף שהעסקה של "פרילנסרים קבועים" היא תופעה רווחת בענף התקשורת הישראלי, פסק הדין ממחיש שוב כי מדובר בצורת העסקה בלתי חוקית ושקורבנותיה זכאים לפיצויים. רק לאחרונה הורה בית-הדין לעבודה לחברת צ'רלטון לפצות בקר שידור שהועסק כעובד קבלן.
בעדותו בפני בית-הדין סיפר עפרן שעם הצטרפותו ל"וואלה" נאמר לו שהוא עומד להיות שכיר באתר, אך בחודשים הראשונים התבקש להגיש חשבוניות – באופן זמני, עד הסדרת מעמדו. לדבריו, הוא ניסה לברר האם עומד לחול שינוי בתנאי העסקתו, אך לא קיבל תשובה ברורה. "אחרי פעמיים-שלוש לא קיבלתי את המעמד והפסקתי לשאול", אמר בעדותו.
אף שהעסקה של "פרילנסרים קבועים" היא תופעה רווחת בענף התקשורת הישראלי, פסק הדין שניתן נגד "וואלה" ממחיש שוב כי מדובר בצורת העסקה בלתי חוקית ושקורבנותיה זכאים לפיצויים
הרכב בית-הדין שדן בתביעה כלל את השופטת רוית צדיק, נציג העובדים ברוך הראל ונציגת המעסיקים יהודית טל. בפסק דין קבע ההרכב כי אף שעפרן הוגדר כספק שירותים עצמאי, יש להתייחס אליו כאל עובד קבוע – שזכאי לתנאים סוציאליים דוגמת פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופש, הפרשות פנסיוניות ודמי הבראה. אף שלעפרן היתה הכנסה גם ממקורות אחרים, בית-הדין קבע כי האתר היה "מקור פרנסתו העיקרי".
הקביעה הזאת מתבססת על עדויותיהם של עפרן ושל שניים מעורכיו ב"וואלה", דוד רוזנטל וחמי אוזן, שהתייצבו בבית-הדין כדי להעיד במסגרת ההליך. הרכב בית-הדין ציין כי לאורך שנות עבודתו במדור הספורט שובץ עפרן לעבודה במשמרות לצד עובדים שהועסקו כשכירים, וכמוהם היה כפוף להוראות ולכללי המערכת. כדי לבצע את עבודתו הוא הגיע לבית "וואלה" בתל-אביב וקיבל גישה מלאה לכלי העבודה ולמערכת הממוחשבת של האתר, וגם השתתף בישיבות צוות ובימי גיבוש שאליהם הוזמנו שאר העובדים.
עפרן עבד כעורך במדור הספורט של "וואלה" מדצמבר 2007 עד יולי 2014. חודשים אחדים לפני עזיבתו הודיע לממונים כי הוא מבקש להתפטר משום שבכוונתו להעתיק את מקום מגוריו אל מושב צופר שבערבה. אף שהפסקת העבודה היתה יוזמה של עפרן, בית-הדין קבע שהוא זכאי לפיצויים לפי סעיף בחוק שמבטיח פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר כדי לעבור לגור ביישוב חקלאי.
כפי שמפורט בפסק הדין, ב-2015 פנתה אליו עורכת מדור האוכל של "וואלה", גרדה גלזר, והציעה לו לבצע עבודות עריכה עבור המדור. עפרן קיבל את ההצעה, ולצד עבודתו מול מדור האוכל ערך תכנים גם למדורים אחרים. לפי כתב התביעה שהגיש, גם במקרה זה הוא הוגדר מראש בחוזה כ"קבלן" שסיפק לאתר "שירותי תוכן" – אך בשונה מתקופת עבודתו הקודמת, במדור הספורט, במקרה זה ביצע את עבודתו מן הבית, והיקפה היה מצומצם יחסית.
במקביל לעבודתו מהבית, ציין עפרן בכתב התביעה, הוא החליט להסתייע בארגון העיתונאים כדי לקבל פיצויים בגין תקופת עבודתו הראשונה ב"וואלה". בפברואר 2017, עפרן ונציגת הארגון ליבנת גלבוע נפגשו עם סמנכ"ל הכספים של "וואלה", ירון לוי, כדי לפתור את הסוגיה – אך הפגישה הסתיימה ללא הסכמות. "כשבועיים לאחר הפגישה, בצירוף מקרים המעורר תהייה, 'וואלה' החליטה על הפסקת עבודתו של התובע", טען עפרן בכתב התביעה.
בכתב ההגנה של "וואלה", שהוגש באמצעות עו"ד ניר הראל, נטען כי הפסקת ההתקשרות עם עפרן לא קשורה כלל למגעים בנוגע לפיצויים. "החלטת הנתבעת לחדול מצריכת שירותי התובע נעשתה בהתאם לצרכיה", נטען בכתב ההגנה. הצרכים עצמם לא פורטו במסמך המשפטי.
במקרה זה, בית-הדין לא התעמק במחלוקת בין הצדדים, ונמנע מלקבל גרסה כלשהי בנוגע לקשר שהיה או לא היה בין הפסקת ההתקשרות לדרישת הפיצויים. חברי ההרכב קבעו כי בניגוד לעבודתו של עפרן במדור הספורט, בתקופת ההתקשרות השנייה עמו לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק, ולכן הוא לא זכאי לפיצויים בגינה.
באשר לתקופת עבודתו הראשונה, לעומת זאת, הורה בית-הדין ל"וואלה" לשלם לעפרן את מלוא סכום הפיצויים שדרש: כ-70 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה. בנוסף לכך הורה בית-הדין ל"וואלה" לשלם לו 12 אלף שקל לכיסוי שכר טרחת עורך-דינו.
55879-09-17
* * *
לקריאת פסק הדין