ממים, יצירות רשת הומוריסטיות המשלבות כיתוב שנון על גבי צילום או איור, יכולים לבטא יותר משעשוע רגעי. כדי שמם יהפוך ויראלי עליו לבטא רגשות קולקטיביים המשותפים לקבוצה רחבה של אנשים. ממילא, ממים הם אמצעי נוסף בידי אותה קבוצה לספר את סיפורה, לבטא את עולם הערכים שלה, לתעד את הזיכרון הקולקטיבי שלה, וגם להביע ביקורת בעת הצורך נגד מנהיגים ולמחות על תופעות חברתיות שונות.

למא רבאח, סטונדטית פלסטינית הכותבת בבימות תקשורתיות שונות, כותבת במגזין הדיגיטלי הפלסטיני "מתראס" על השימוש בממים כאמצעי להבעת מחאה וביקורת פוליטית וחברתית בחברה הפלסטינית. רבאח סוקרת בטור שלה עמוד "ממים" פלסטיני פופולארי בפייסבוק בשם "ממים פלסטיניים" (Palestinian Memes), הפועל מ-2012 וצבר כבר כמיליון עוקבים.

אחת מהתימות החוזרות שמצאה רבאח היא העיסוק בדיכאון בקרב הפלסטינים. לפי מחקר שהתפרסם ב-BBC אותו מזכירה רבאח, כ-37% מהפלסטינים סובלים מדיכאון. בממים ניתן למצוא ביקורת של פלסטינים רבים הסובלים מדיכאון, המביעים את מצוקתם מכך שהחברה הפלסטינית אינה מתמודדת עם התופעה ומעדיפה להתעלם ממנה. כך באחד הממים אותם מביאה רבאח כדוגמה נראה צעיר הישן על ספה בוערת שכתוב עליה "החיים שלי", כאשר על הלהבות כתוב "דיכאון שלא מטפלים בו". במם אחר נראה גבר טובע,  על ידו נכתב "גבר בדיכאון" והוא מושיט אותה בקריאה לעזרה. במקום לעזור לו, בני משפחתו דוחים את ידו המושטת ואומרים לו "תהיה גבר".

"דיכאון לא מטופל", מתוך העמוד "ממים פלסטיניים"

"תהיה גבר", מתוך העמוד "ממים פלסטיניים"

לצד העלאת סוגיות חברתיות מודחקות, משמשים הממים גם להעברת ביקורת פוליטית. הממים הפלסטיניים מרבים ללעוג למנהיגים ערביים ובמיוחד ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמד עבאס ולנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. שני אישים אלה, כמשתקף מהטור, אינם  אהודים על-ידי הפלסטינים מפני שהם מגבילים ומדכאים את חירויות בני עמם שלהם. רבאח מציגה כמה ממים הומוריסטיים המגחיכים את אבו מאזן, המוצג באחד מהם כנער עצוב ושבור לב, למשל, או את א-סיסי, המכונה באחד הממים "כפית פלסטיק בתוך כוס תה רותח" על רקע תמונה מביכה שלו. דרך ממים כאלה, היא טוענת, משנים הגולשים את התפיסה המסורתית הרווחת של היחסים שבין המנהיג ונתיניו.

א-סיסי "כפית פלסטיק בכוס תה רותח", מתוך העמוד "ממים פלסטיניים"

אבו-מאזן כצעיר שבור לב, מתוך העמוד "ממים פלסטיניים"

גם העיסוק בישראל הוא סוגיה פוליטית ואקטואלית שהפלסטינים מרבים לעסוק בה דרך ממים. רבאח מביאה לדוגמא ממים שבהם מוצגות צלחות אוכל ריקות כ"מאכלים ישראלים מסורתיים", או ממים המציגים דברים בלתי נראים שמתוייגים כ"ישראלים".

"מאכלים ישראלים מסורתיים", מתוך העמוד "ממים פלסטיניים"

הרשות הפלסטינית לא רואה בעין יפה את הביקורת שהיא סופגת. רבאח מביאה את דבריו של אחד ממקימי עמוד הממים הפלסטיני, אל-קאסם בדיר. בדיר מספר כיצד הוא ושותפו להקמת העמוד, מוחמד מאהר, נקנסו בגלל פוסט ביקורתי, וכי הוא עצמו אף נעצר כמה וכמה פעמים בידי הרשות.

לסיכום טוענת רבאח שאם משתמשים בממים, בשפתם הייחודית ובויראליות שלהם, בצורה נאותה ואינטליגנטית, הם יכולים לשמש ככלי יעיל להפצת רעיונות, למחאה ולעג לדיקטטורים וכדי להעלות לשיח סוגיות חברתיות כואבות. עמוד הממים הפלסטיניים אותו היא הציגה בטורה ממחיש זאת היטב ומראה כי ממים הם צוהר נוסף ואחר להתבוננות על החברה הפלסטינית מבפנים, על הבעיות שמטרידות אותה ועל הלכי הרוח שלה.

מאמר זה מתפרסם במסגרת פרויקט אופק, שיתוף פעולה בין מרכז מנאראת במכון ון ליר בירושלים ובין הפורום לחשיבה אזורית. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית. חלק קטן מהמאמרים מתורגם במלואו ומתפרסם בשיתוף פעולה עם מרכז אעלאם בנצרת. לדף הפרויקט באתר הפורום>>