בעיתון "כלכליסט" מקבוצת "ידיעות אחרונות" צנזרו ידיעה שהתפרסמה לפני כשנה והצביעה על אי-סדרים בעסקה שבוצעה בין קק"ל ל"ידיעות אחרונות". העסקה – הענקת חסות לכנס גדול של "ידיעות אחרונות" – הכניסה לקבוצת התקשורת של משפחת מוזס כ-1.2 מיליון שקל. אף שהמידע הגיע לידי "כלכליסט" וכבר הוכן לפרסום, גורם עריכה בכיר הורה לצנזר את הכתבה – והיא פורסמה ללא כל אזכור לעסקה הבעייתית.

בשנים האחרונות קיימה קק"ל עם קבוצת "ידיעות אחרונות" כמה "שיתופי פעולה" – מחסויות ועד רכישת סיקור חיובי בין דפי העיתון ואתר האינטרנט שלו, ynet. במקביל מתמודדת קק"ל עם ביקורת ציבורית הולכת וגוברת – על בזבוזים, אי-סדרים והיעדר שקיפות בהתנהלותה הפנימית, כמו גם תרומתה לעליית מחירי הדיור בישראל. על רקע הביקורת, בקק"ל מזרימים תקציבים נכבדים לאמצעי התקשורת במסגרת עסקאות פרסום, קניית כתבות והענקת חסות לכנסים.

אחד מאותם כנסים התקיים ב-7 במרץ 2017 בבנייני-האומה בירושלים. קק"ל היתה נותנת החסות של הכנס, שעסק בענייני חינוך וקיבל סיקור נרחב בעיתון. ב"ידיעות אחרונות" דאגו להבליט את השתתפותו של יו"ר קק"ל, דני עטר. במודעות המקדימות שובצה תמונתו במקום בולט, בשורה אחת עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר האוצר משה כחלון ושר החינוך דאז נפתלי בנט. בבוקר הכנס נדפס ב"ידיעות אחרונות" מאמר בחתימתו של עטר. למחרת, קטעים מנאומו שובצו בכפולת העמודים הפותחת, ליד ציטוטים מתוך דברי הנשיא, ושמו צץ גם בידיעת רכילות שפורסמה ב-ynet.

זמן לא רב לפני כן, רשם ההקדשות במשרד המשפטים מינה רואה חשבון חוקר שיבדוק את התנהלותה הכלכלית של קק"ל. הבודק, יצחק סלובודיאנסקי, בדק גם את הליך הענקת החסות לכנס של "ידיעות אחרונות". בדצמבר 2018 הוגשה לקק"ל טיוטה של דו"ח הביקורת שחיבר רואה החשבון. פרטי הביקורת הגיעו לידיעת שחר אילן, כתב "כלכליסט", שהגיש למערכת ידיעה בלעדית שכללה התייחסות לאי-סדרים שהתגלו בהליך הענקת החסות.

כותרת טורו של דני עטר, שנדפס במדור הדעות של "ידיעות אחרונות"

דסק החדשות הכין את הכתבה של אילן לפרסום, אך בשלב מסוים, בעקבות התערבות של גורם עריכה בכיר – אזכור הוועידה נמחק, ולא נכלל בנוסח הכתבה שפורסם בסופו של דבר. הרמז היחיד היה תצלומו של עטר ששובץ בכתבה, שצולם בעת נאומו בוועידה של ynet ו"ידיעות אחרונות".

"כשהתברר לאחראים על מי מדובר בכתבה, הורו למחוק כל זכר ל-ynet", צייץ היום (9.12) העיתונאי יפתח בריל, שעבד אז ב"כלכליסט". בריל, שהיה חבר בוועד העיתונאים של "ידיעות אחרונות", פוטר על רקע ביקורת חריפה שהטיח במו"ל ארנון מוזס ובאריאל שמר, עורך-דין בכיר שמייצג את הנהלת העיתון ומנהל נגד בריל תביעת דיבה בסך 220 אלף שקל בגלל ציוץ והתבטאות בקבוצת ווטסאפ סגורה. אילן סירב להתייחס לפניית "העין השביעית" בנושא.

בסופו של דבר, המידע על ההתקשרות הבעייתית של קק"ל ו"ידיעות אחרונות" לא נותר במחשכים. פרטים על עסקת החסות פורסמו ב-2018 על-ידי כתב חדשות 13 עמרי מניב ובכתבת תחקיר שפרסם השנה העיתונאי אבנר הופשטיין באתר "זמן ישראל". לפי כתבתו של הופשטיין, חבר הוועד המנהל בעמותת "העין השביעית", עסקת החסות עם "ידיעות אחרונות" עלתה לקק"ל 1.17 מיליון שקל ואושרה בהליך שעורר ביקורת אפילו בתוך הארגון המסואב.

לפי תחקיר של אתר "זמן ישראל", עסקת החסות עם "ידיעות אחרונות" אושרה ב"ועדה להתקשרויות מיוחדות" של קק"ל – ועדה שבמסדרונות הארגון זכתה לכינוי "הוועדה לשחיתויות מיוחדות"

לפי תחקיר "זמן ישראל", ההתקשרות עם "ידיעות אחרונות" אושרה ב"ועדה להתקשרויות מיוחדות" של קק"ל – ועדה שבמסדרונות הארגון זכתה לכינוי "הוועדה לשחיתויות מיוחדות". לפי התחקיר, הוועדה נדרשה להכשיר בדיעבד את העסקה עם "ידיעות אחרונות". "היתה חלופת מסמכים שדיברה על פרויקט משותף", אמר בכיר בקק"ל ששוחח עם הופשטיין. "היא התבשלה, עד שראו שלא יכולים לעמוד בה מבחינת נהלים, כי ynet הוא גוף למטרת רווח. אחרי שראשי הוועדה גילו שלא עמדו בתנאים לגבי מיזם משותף, הם מיהרו להתכנס שבועיים לפני האירוע, ברגע האחרון, והעבירו את זה כחסות. זו התנהלות מבישה המעידה על נסיונות קנייה של התקשורת".

"הוועדה להתקשרויות מיוחדות" הוזכרה בתצהיר משפטי של מנכ"ל קק"ל דאז, מאיר שפיגלר, שהגיע לידי "העין השביעית". לדברי המנכ"ל לשעבר, אף שתפקידה של הוועדה היה לבחון התקשרויות שונות ולפקח על הקצאת התקציבים, בפועל שימשה הוועדה כ"חותמת גומי" של היו"ר עטר. שפיגלר, שכיום מכהן כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ציין כי עטר – בעצמו או דרך עוזריו – נהג להתערב בהליכי אישור הבקשות לחסויות ו"שיתופי פעולה".

ההגנה: על "ידיעות אחרונות", לא על עטר

במקרה של הכתבה המצונזרת של "כלכליסט", עטר לא נעטף בצמר גפן. הכתבה של שחר אילן היתה ביקורתית, התמקדה בתפקודו של עטר והאשימה אותו בהסתרת דו"ח חריף שקורא לפירוק הקרן הקיימת לישראל. הצנזורה, במקרה הזה, נעשתה כדי להגן על הנהלת "ידיעות אחרונות", השותפה של קק"ל לעסקה הבעייתית.

"כלכליסט" נחשב בשנותיו הראשונות לעיתון חופשי יותר מ"ידיעות אחרונות", אך בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות חקירת "תיק 2000", עובדים לשעבר בעיתון הכלכלי החלו לחלוק סיפורים על צנזורה ושימוש פסול במשאבי המערכת

טיוח דומה אירע לאחרונה ב"ידיעות אחרונות" בעקבות חקירתו באזהרה של הבדרן שלום אסייג, שנחשד בפלילים בעקבות מעורבותו במיזם השיעורים המקוונים yschool. בעיתון דווח בהבלטה על החשדות נגד אסייג, אך לקוראים לא נמסר ולו ברמז שאסייג הוא רק שותף ב-yschool – ושהמיזם מופעל על-ידי "ידיעות אחרונות", ורוב מניותיו שייכות לקבוצת מוזס.

"כלכליסט", שהושק ב-2008 כזרוע הכלכלית של קבוצת מוזס, נחשב בשנותיו הראשונות לעיתון חופשי יותר מ"ידיעות אחרונות", אך בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות חקירת "תיק 2000", עובדים לשעבר בעיתון הכלכלי החלו לחלוק סיפורים על צנזורה ושימוש פסול במשאבי המערכת. כך למשל, בכירי "כלכליסט" גנזו כתבת תחקיר על בעל ההון האוסטרלי ג'יימס פאקר, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זמן לא רב לפני כן ניהל פאקר מגעים לכניסה כשותף בקבוצת "ידיעות אחרונות".

עיתונאים ששוחחו עם "העין השביעית" בשנים האחרונות מצביעים על מו"ל "כלכליסט", יואל אסתרון, כעל דמות מפתח בסיכול תחקירים והגנה על מושאי סיקור מועדפים. הבולט מביניהם הוא בנק הפועלים, שכמו קק"ל העביר לקבוצת "ידיעות אחרונות" מיליוני שקלים לצורך רכישת כתבות וחסויות לכנסים. העיתונאי אסף לוי, שעבד ב"כלכליסט" ככתב חוקר וקיבל מהעיתון אות הצטיינות, האשים את אסתרון בקבירת תחקירים ובשימוש בתחקירים קיימים כ"אקדח שמונח על השולחן", כלומר כמעין איום על דמויות מפתח בזירה הפוליטית והעסקית.

אסתרון הכחיש בעבר בתוקף את ההאשמות על צנזורה ושימוש פסול בתחקירים, אך בחר שלא להגיב לפניית "העין השביעית" בעניין צִנזור הכתבה על קק"ל ודני עטר.