עתירה לבג"ץ מבקשת לחייב את סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לטפל בהפרות החוק שמגביל פרסום של סיגריות ומוצרי עישון. כפי שתואר בכתבה שפורסמה באתר "העין השביעית" בחודש שעבר, ליצמן ומשרדו נמנעים במוצהר מהענשה של כלי תקשורת ומפרסמים שעוברים על החוק. את העתירה הגישו עמותת אוויר-נקי וחבר-הכנסת לשעבר יהודה גליק באמצעות עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה למניעת עישון.

בחודש מרץ השנה נכנס לתוקפו חוק שהחמיר את האיסורים על פרסום מוצרי עישון, ולראשונה כלל גם איסור מפורש על פרסום המוצרים המזיקים במרחב המקוון. עם זאת, ובאופן שעורר ביקורת חריפה בכנסת ובקרב פעילים למען בריאות הציבור, התיקון הותיר על כנו את ההיתר החריג לפרסם מוצרי עישון בעיתונות המודפסת. החוק החדש קבע כי על כל מודעה לסיגריות או מכשירי עישון אלקטרוניים תתפרסם מודעת נגד מטעם משרד הבריאות, על חשבון העיתון ומפרסמי מוצרי העישון.

העתירה של גליק ואוויר-נקי הוגשה נגד שלושת הגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות: סגן השר ליצמן, המנכ"ל משה בר סימן-טוב – וראש הממשלה בנימין נתניהו, שנושא רשמית בתואר שר הבריאות אך עתיד להתפטר ממנו בקרוב, עם הגשת כתב האישום נגדו. עם זאת, הביקורת מופנית בעיקר לליצמן, שמכהן כשר הבריאות בפועל.

בחודשים האחרונים מתמודד ליצמן עם האשמות שלפיהן הוא היה הגורם שדרש להחריג מהחוק החדש את העיתונות המודפסת – אף שבתור מחזיק תיק הבריאות היה עליו דווקא לתמוך באיסור גורף על פרסום מוצרי עישון. אחד מבין אלו המאשימים את ליצמן אישית באחריות להחרגה הוא חבר-הכנסת לשעבר גליק, ממובילי החקיקה נגד חברות הטבק בכנסת ה-20, שחוזר על ההאשמה הזאת גם בעתירה החדשה.

יהודה גליק (צילום: גילי יערי)

לטענת גליק ואוויר-נקי, ליצמן דרש את החרגת העיתונות המודפסת כתנאי להעברת החוק שהגביל את פרסום מוצרי העישון. לפיכך, הם טוענים, ראוי היה שלפחות יקפיד לאכוף את שאר ההגבלות והאיסורים שנכללים בחוק. ואולם, תחת ליצמן נמנע משרד הבריאות מפרסום תקנות שיאפשרו לו לפקח ולהטיל קנסות על מפרסמים שעוברים על הוראות החוק. בהסתמך על תגובה רשמית שמסר דובר משרד הבריאות לאתר "העין השביעית", העותרים מאשימים את ליצמן ומשרדו בהתחמקות מהאחריות שמטיל עליהם החוק. לפי ליצמן ואנשיו, הסמכות להטיל קנסות על העבריינים ניתנה לבית-המשפט – ולא למשרד הבריאות.

העותרים טוענים כי יש בכך טעם לפגם: "כיצד יטיל בית-המשפט קנסות כאשר המשיבים [ליצמן, נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות] בכלל לא מינו 'ממונה' כאמור בחוק, וכאשר אינם עוקבים בכלל אחר הפרסומות ופרסומות הנגד, ואינם עושים דבר לפיקוח על החוק ולביצועו, כעולה מתגובת הדובר?". משופטי בית-המשפט העליון הם דורשים להוציא צו שיחייב את ליצמן לשנות מדיניות זו.

ליצמן אמנם מחזיק בתיק הבריאות במצטבר כבר למעלה משמונה שנים, אך אוזלת היד של המשרד החלה הרבה לפני תקופתו. החוק שמגביל פרסום מוצרי עישון נחקק בשנת 1983 – ומאז, במשך 36 שנה, שרי הבריאות נמנעו מפרסום תקנות שיאפשרו למשרד לפקח על הפרסום ולוודא שחברות הטבק פועלות כחוק. לפני שנים אחדות, כשבמשרד הבריאות ניסו לשנות את המצב הבעייתי, ליצמן – כחבר-כנסת מהאופוזיציה – היה ממובילי המאבק שהסתיים בניצחון של חברות הטבק והמו"לים.

"זלזול מכוון במוסד מודעות הנגד"

חלק נרחב מהעתירה מוקדש להטחת ביקורת במשרד הבריאות בעקבות תוכן מודעות הנגד שנדפסות בעיתונים, ומה שהעותרים מגדירים כ"בזבוז פסול של משאב ציבורי ששוויו מיליוני שקלים". לפי העתירה, המודעות שמפרסם משרד הבריאות אינן אפקטיביות, והן נוצרו בלי להתייעץ כלל עם גורמים המתמחים בבריאות הציבור – ההסתדרות הרפואית, האגודה למלחמה בסרטן וקופות החולים, למשל.

העותרים על מדיניות המשרד: "דומה הדבר למצביא שמודיע מראש לצד שכנגד, שנה תמימה מראש, מה הם היעדים שבכוונתו לתקוף במהלך כל השנה; ובאילו כלי נשק ואמצעים הוא יבחר כדי לתקוף את המטרות האלה"

"העתירה", כותבים העותרים, "מכוונת כנגד הזלזול המכוון הזה במוסד מודעות הנגד, המתבטא בחוסר מוחלט של שיקול דעת, באי-היוועצות בגורמי מקצוע, בתוכן שרירותי שלהן, באי-הכוונה של המודעות לעיתונים לפי סוגיהם כפי שהחוק דורש, בתדירות שהיא מאוד בלתי סבירה ובלתי מוסברת שלהן, [...] באי-מתן מענה למודעות לעידוד העישון המתפרסמות בתדירות גבוהה; ובאי-אכיפה בכלל של קיום מודעות הנגד ושל הוראות החוק בכלל, בהיעדר תקנות ביצוע מאז שנחקק החוק ועד היום. לא זה המצב שחברי-הכנסת ראו לנגד עיניהם כאשר חוקקו את סעיף מודעות הנגד".

לטענת העותרים, משרד הבריאות היה צריך להתאים את המודעות לקהלי היעד השונים של העיתונים. "הרי ברור כי מודעה בעיתון חרדי לא תהיה זהה לזו המופיעה בעיתון חילוני, ושונה מעיתון המכוון לציבור הדתי-לאומי", טוענים גליק ועמותת אוויר-נקי.

באופן אבסורדי, נטען בעתירה, במשרד הבריאות הוחלט לפרסם לאורך כל חודש מודעה בנוסח אחיד – מתוך בנק מודעות ש"מפורסם שנה תמימה מראש". "דומה הדבר למצביא שמודיע מראש לצד שכנגד, שנה תמימה מראש, מה הם היעדים שבכוונתו לתקוף במהלך כל השנה; ובאילו כלי נשק ואמצעים הוא יבחר כדי לתקוף את המטרות האלה", טוענים העותרים.

לדבריהם, ראוי היה שמודעות הנגד יותאמו למודעות השונות שמשווקות מוצרי עישון. לגישתם, למודעה שמבליטה הוזלה במחיר של מותג סיגריות – ראוי היה להצמיד מודעת נגד שעוסקת בעלות הגבוהה של התמכרות לניקוטין. בדומה, מוסיפים העותרים, למודעה של סיגריה אלקטרונית ראוי היה להצמיד מודעת נגד שתעלה את המודעות ל"מחלת המאיידים" – מחלה מסתורית שתקפה אלפי אמריקאים וגרמה עד כה למותם של עשרות (אם כי ככל הנראה כאלו שהשתמשו במכשירים שלא לפי ההוראות).

מודעת נגד מטעם משרד הבריאות. "ישראל היום", דצמבר 2019

במצב הנוכחי, טוענים גליק ואוויר-נקי, המודעות אינן אפקטיביות ולא תורמות להורדת שיעור המעשנים בישראל – וזאת בניגוד לקמפיינים מוצלחים שהתקיימו במדינות אחרות לאורך השנים. "מודעות נגד יעילות יכולות להוריד באופן משמעותי את שיעור העישון אם נותנים בהן דעת, מחשבה, והעיקר – לב. הלוואי שכך היה קורה במודעות הנגד הישראליות, וההחלטות לגביהן היו מתקבלות כדבעי ולפי כללי המשפט המינהלי. אלא שלמרבה הצער – לא כך קרה אצלנו", נכתב בעתירה.

מודעות אפקטיביות, טוענים העותרים, צריכות לכלול "סיפורים אישיים של נפגעי עישון ומשפחותיהם", "שימוש בידוענים שהפסיקו לעשן", "הדגשת מוצרי העישון כדוחים ומגעילים (ר' תשדיר ה'תולעים' הנודע)", "הדגשת ההוצאה הכספית של העישון" ועוד. "כל זה לא נשקל על-ידי המשיבים, ולכן גם לא נתבצע", נטען בעתירה.

"יש להדגיש עוד", מוסיפים העותרים, "כי המשיבים עצמם אינם משקיעים כלל בהסברה נגד עישון: לא בטלוויזיה, לא ברשתות חברתיות, לא ברדיו ובוודאי לא בעיתונות הכתובה; ומה שנותר הוא מודעות הנגד הללו".

שופט בית-המשפט העליון אלכס שטיין הורה למשרד הבריאות להשיב לעתירה בתוך חודשיים.

בג"ץ 7642/19

* * *

לעיון בעתירה

להורדת הקובץ (PDF, 11.56MB)