בשירות המטאורולוגי העולמי "אמרו כי מוקדם מדי לקשור את מזג האוויר החם שפוקד את אירופה לשינויי האקלים", קובעת כתבה ב-ynet על גל החום שתקף את אירופה בחודש יוני, אחד משרשרת גלי חום קיצוניים שתוקפים את אירופה הקיץ. מעניין, כי בסרטון מיוחד שהוציא השירות לקראת גל החום נאמר במפורש כי "בשל שינוי האקלים, גלי החום צפויים להיות ארוכים יותר ותדירים יותר".
למעשה, כשקוראים את דיווחי השירות המטאורולוגי העולמי קשה להחמיץ את מסקנותיו בנוגע למשבר האקלים: "כדור הארץ עומד לחוות את חמש השנים הכי חמות שלו, מ-2015 עד 2019 [...] גידול בריכוז גזי החממה יתדלק את ההתחממות העולמית וילווה בהמסת קרח, נסיגה של קרחונים, עלייה של מי הים, התחממות אוקיינוסים ומזג אוויר קיצוני לדורות". ההצהרה הזאת יצאה עוד לפני חודש יולי האחרון, שלפי השירות הוא חודש החם ביותר בהיסטוריה.
האמת היא שאפילו ב-ynet יש מי שמכירים את הנתונים. יום לאחר הדיווח שקבע כי השירות המטאורולוגי העולמי אומר הפוך ממה שהוא אומר באמת התפרסם באתר מבית "ידיעות אחרונות" דיווח נוסף על גלי החום באירופה, גם הוא חתום על-ידי "סוכנויות הידיעות". הפעם ידע המתרגם האלמוני לספר כי "הארגון המטאורולוגי העולמי אמר בשבוע שעבר כי שנת 2019 עומדת להיות אחת השנים החמות ביותר אי פעם, וכי יש קשר ישיר בין גל החום באירופה להתחממות הגלובלית ולפליטת גזי החממה".
סרטון של השירות המטאורולוגי העולמי
בדיקה מעלה כי מקור הקביעה המוטעית ב-ynet בתרגום לא מדויק של פסקה מאנגלית, שאינה מנוסחת באופן בהיר כל-כך גם במקור. הידיעה המקורית התפרסמה ב"גרדיאן" (ב-ynet לא טרחו לתת קרדיט למקור), והיא כוללת משפט שלפיו "בעוד עדיין מוקדם מדי לייחס באופן ודאי את גל החום הנוכחי, שהחל ביום שני, לשינוי האקלים, הוא 'תואם באופן מוחלט' לאירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים לפליטת גזי חממה". ב-ynet שכחו לתרגם את החלק השני של המשפט.
צריך להבין, לא מדובר בקוריוז ואי-אפשר לפטור את העניין בפליטת קולמוס. בקהילייה המדעית קיים קונצנזוס באשר לקשר בין משבר האקלים לתופעות קיצוניות כמו גלי חום, שריפות וכדומה. קונצנזוס כזה קיים גם באשר לקשר בין משבר האקלים לפעילות האדם, בשריפת דלקי מאובנים, גידול בלתי מבוקר של בעלי חיים, בירוא יערות ועוד. ובכל זאת, בחלקים גדולים בתקשורת, גם בקרב מי שאמורים להיות אמונים על הטיפול בנושאים אלו, רווחת האמירה שלפיה "יש מחלוקת", "אין קונצנזוס", "יש שני צדדים" וכיוצא באלה.
אמנם לרוב לא מדובר בעיוות ברור ובולט כמו ציטוט הפוך מהאמת באשר לעמדתו של גוף מדעי בינלאומי, אולם המוסכמה המוטעית בדבר "חוסר קונצנזוס" רווחת מאוד. גם אם נניח לשאלה מדוע התקשורת מפגרת כל-כך אחרי אנשי המקצוע והמדענים בסוגיה קריטית והרת גורל כמו משבר האקלים, אסור להדחיק את שאלת המחיר. המחיר שהציבור, בארץ ובעולם, משלם וישלם על כך שכלב השמירה של המוסדות השלטוניים, מי שאמור להתריע ולהעיר את האזרחים ואת מנהיגיהם, נובח שוב ושוב על העץ הלא נכון.
יניר דודזאדה הוא חלק מצוות התקשורת בסניף הישראלי של "המרד בהכחדה" (XR). הכתבה מתפרסמת כחלק מפרויקט משותף של "המרד בהכחדה" ו"העין השביעית", תחת הכותרת "קיץ של הכחשה". במסגרת הפרויקט נבדוק כיצד מתייחסת התקשורת לתופעות השונות שמחולל משבר האקלים בקיץ הישראלי
"המרד בהכחדה" (Extinction Rebellion) הוא ארגון בינלאומי שנוסד באנגליה ב-2018 ומ-2019 פועל גם בישראל. באמצעות מרד אזרחי, הארגון הביא להכרזה על מצב חירום אקלימי במדינות כגון אנגליה, צרפת, אירלנד וכן במאות ערים ברחבי העולם. דרישותיו העיקריות הן: ספרו את האמת לגבי משבר האקלים, צמצמו פליטות מזהמות לאפס עד 2025, השתמשו באנרגיה מתחדשת ושתפו את הציבור באמצעות מועצות אזרחים