תאגיד השידור הישראלי היה אמור לדעת בזמן אמת על ההתנהלות המפוקפקת של הפקת "מחוז ירושלים", כך עולה מנהלי העבודה של התאגיד. לפי נהלי הפקות המקור, על התאגיד מוטלת החובה לפקח באופן הדוק על ההפקות ולוודא שהן עומדות לא רק בתקציב שעליו הוסכם מראש, אלא גם באמות המידה המקצועיות הראויות.

זאת ועוד, בנהלים מובהר כי מעבר למפיק אחראי צמוד מטעמו של התאגיד, המלווה כל שלב ושלב בהפקה, גורם בכיר בתאגיד אמור לצפות בהפקה חיצונית ולאשר את שידורה. נוהל העבודה של התאגיד באשר לרכש ופיקוח על הפקות מקור נחשף בזכות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה". מתגובת התאגיד, המובאת במלואה בהמשך, לא ברור האם הוא פעל לפי הנהלים שקבע לעצמו.

בשבוע שעבר חשף כתב "הארץ" ניר חסון כי במסגרת צילומי הסדרה "מחוז ירושלים", המתעדת פעילות של שוטרים בירושלים, שתלו שוטרים רובה בביתו של סאמר סלימאן, תושב מזרח העיר, ותיעדו את מציאתו כביכול, כנשק בלתי חוקי לכאורה, כל זאת מבלי לגלות כלל לסלימאן על מעשיהם בביתו. אף שפרטיו טושטשו, סלימאן זוהה על-ידי שכניו, והוא חושש כי יחשבו שהוא עבריין או משתף פעולה עם המשטרה או השב"כ. מאז התבררו מקרים בעייתיים נוספים של סילוף מציאות בסדרה, ומצולמים נוספים טענו כי נגרם להם נזק כתוצאה מכך שהופללו בעיני הצופים בסדרה וזוהו בידי מכריהם.

בסיום ההפקה, כך לפי הנהלים, לא די באישור המפיק האחראי כדי להביא את ההפקה לשלב השידור. "התוצר הסופי, המוכן לשידור, של כל תוכנית/סדרה/סרט/
מופע, שהופק על-ידי מפיק חיצוני, בטרם שידורו", כך נכתב בנהלים, יועבר "לצפייה ואישור של המנכ"ל/סמנכ"ל הטלוויזיה/ מנהל התוכן בחטיבת הטלוויזיה, או כל בעל תפקיד אחר, בהתאם להחלטת המנכ"ל"

בינתיים החליטו במועצת תאגיד השידור על הפסקת כל ההתקשרויות עם חברת ההפקה החיצונית של "מחוז ירושלים", קודה תקשורת של רם לנדס. ואולם, לא ברור אילו צעדים ננקטו בתאגיד פנימה מאז חשיפת ההתנהלות הקלוקלת של ההפקה. הטלת האחריות על קודה תקשורת, וההתנערות הגמורה ממנה, מסיטות את האש מהתאגיד, אך גם עליו מוטלת החובה לבדוק כיצד קרה שהסדרה "מחוז ירושלים" שודרה כשהיא כוללת סצנות בדויות לחלוטין, בסדרה תיעודית לכאורה, תוך כדי פגיעה בפרטיות המשתתפים בעל כורחם והפללתם בעיני הציבור.

אמש דיווח רן בוקר באתר ynet כי בחברת קודה תקשורת טוענים שבניגוד לטענות התאגיד, לא רק שבכאן ידעו מה מתרחש בהפקה – אלא גם נתנו הוראות. "כל פרק ופרק והתסריט שלו הועבר לבדיקה מקדימה, לשינויים ותוספות מצד העורכים מטעם התאגיד טרם אישורו ושידורו", כתבו באי כוח קודה תקשורת לתאגיד, במכתב טרם נקיטת הליכים משפטיים. "עורכי התאגיד, לא רק שידעו כי במסגרת התוכנית ישנן סצנות מבוימות ומשוחזרות, הם אף ביקשו לשנות סצנות שנראו להם לא דרמתיות ולא אמינות מספיק, תוך התערבות ומעורבות פעילה בטקסטים, בעריכת הצילומים ובאופן הצגת הדברים".

ואכן, בנוהל התקשרויות ופיקוח על רכש הפקות המקור נכתב במפורש כי לכל הפקה חיצונית ימונה מפיק אחראי מטעם התאגיד שילווה את ההפקה מבחינה תוכנית. על המפיק האחראי מוטלת החובה, בין היתר, "לפקח שתוכן ההפקה ראוי ותואם את הצעת המפיק", "לדווח לסמנכ"ל הטלוויזיה על כל בעיה וסטייה שהתעוררו בהפקה" ו"לוודא שהמפיק החיצוני עומד ברמה המקצועית הנדרשת". אם בתאגיד פעלו לפי הנוהל, הרי שהיו יכולים לדעת לכאורה כבר בזמן אמת כי "מחוז ירושלים" אינה ראויה לשידור.

בסיום ההפקה, כך לפי הנהלים, לא די באישור המפיק האחראי כדי להביא את ההפקה לשלב השידור. "התוצר הסופי, המוכן לשידור, של כל תוכנית/סדרה/סרט/מופע, שהופק על-ידי מפיק חיצוני, בטרם שידורו", כך נכתב בנהלים, יועבר "לצפייה ואישור של המנכ"ל/סמנכ"ל הטלוויזיה/מנהל התוכן בחטיבת הטלוויזיה, או כל בעל תפקיד אחר, בהתאם להחלטת המנכ"ל".

לנוהל של התאגיד צורפה דוגמה לחוזה התקשרות לרכש הפקת מקור שבו נקבע כי להפקה החיצונית אין יכולת לבצע כמעט דבר ללא אישור המפיק האחראי מטעם התאגיד. "המפיק", כך כתוב בחוזה לדוגמה, "יגיש את התסריט של כל פרק לאישורו של האחראי אשר יאשר או ידחה את התסריט או יבקש בו שינויים".

בנוסף, "האחראי יהיה רשאי לדרוש שינויים ו/או ביצוע התאמות בתסריט או בחלק מהתסריט [...] והמפיק מתחייב לשנות את התסריט לפי דרישת האחראי". אם המפיק החיצוני יסרב לכך, כך מובהר בחוזה לדוגמה, רשאי התאגיד לבטל את ההתקשרות עם חברת ההפקה החיצונית בתוך שבועיים.

למפיק האחראי יש גם זכות להיות נוכח בצילומים ובעריכה, ועל ההפקה להראות לו העתק עבודה של היצירה (Rough Cut) לצורך אישורה. בשלב זה רשאי האחראי מטעם התאגיד לדרוש מהמפיק שינויים והתאמות, "והמפיק מתחייב לפעול בהתאם לדרישות האחראי, בהתאם למגבלות התקציב". גם בהמשך, לאחר מסירת העתק של ההפקה הגמורה מוכנה לשידור, רשאי האחראי מטעם התאגיד לדרוש שינויים והתאמות, ועל המפיק לבצעם.

עוד מובהר בחוזה לדוגמה כי "בנושאים הקשורים בצנעת הפרט העלולים לפגוע באדם מצולם תהיה ההחלטה הסופית בשאלה אם הנסיבות מחייבות לבקש מראש את הסכמתו בכתב של אותו אדם לצילומו ושידורו כאמור בהסכם זה – בידי האחראי מטעם התאגיד ו/או מי מטעמו". המפיק החיצוני, כך מובהר, "מתחייב לדווח לתאגיד על כל מקרה של התנגדות אדם מצולם, ואשר הגיעה לידיעתו בשלב כלשהו משלבי ההפקה".

באופן כללי, כך לפי החוזה לדוגמה, המפיק החיצוני מתחייב לפעול על-פי כללי התאגיד והדין ו"לפצות ולשפות את התאגיד בגין כל דרישה ו/או טענה ו/או תביעה שתוגש נגד התאגיד" בגין הפרת התחייבות זו.

האם מונה מפיק אחראי מטעם התאגיד ל"מחוז ירושלים"? האם הוא דיווח על בעיות בהפקה? מי היה הגורם הבכיר שצפה בסדרה טרם שידורה? האם החוזה שנחתם מול קודה תקשורת העניק לו סמכות לבקש שינויים בכל שלב משלבי ההפקה? האם סאמר סלימאן או אחרים שהופללו בשידור נתנו הסכמתם בכתב לצילום (והאם היתה להם ברירה, כשמדובר בצלם המלווה בצוות משטרתי)? האם התנגדו לצילום, ואם כן – האם המפיק דיווח על כך לתאגיד?

השאלות הללו נשלחו לתאגיד, שמסר בתגובה: "חברות ההפקה מחויבות לקוד האתי של התאגיד שמשתמעת ממנו חובת אמינות בהשגת המידע והצגת המידע, וכן דרישה בסיסית שקטע המוצג כשחזור יהיה מבוסס על התרחשות דוקומנטרית שקרתה בפועל. לדוגמה, חיבור בין שני קטעים אסור שייעשה אלא במקרה שבו אכן נמצא נשק בבית המצולם אך לא תועד בזמן אמת.

"מדובר בכללי אתיקה בסיסיים, חברות ההפקה חתומות עליהם ומחויבות גם לכל האישורים, הרשיונות וה'ריליסים' (אישורי ויתור זכויות) הנדרשים כדי לשדר תוכנית על-פי כל דין. מבדיקתנו עולה כי התאגיד לא יכול היה להעלות על הדעת אפשרות שגורמים בהפקת 'מחוז ירושלים' וגורמים במשטרה ישתפו פעולה באופן כזה, בניגוד מוחלט לכללי האתיקה. מחשבה זו לא היתה אפשרית גם אחרי שהגורמים המקצועיים בתאגיד צפו בחומרים, על-פי הנהלים, בין השאר משום שהחריגה מן הכללים הללו הוסתרה מהתאגיד".

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 6.11MB)