קוראי "מעריב" פתחו לפני שבועות אחדים את המוסף היומי של העיתון ונתקלו בכתבה מרתקת על המשורר אברהם סוצקבר. הכתבה, מאת מרדכי חיימוביץ', שילבה בין ציטוטים משיריו לראיון עם נכדתו, דרך ביוגרפיה של המשורר וסיפורו של סרט שנעשה על חייו. לפי הקרדיט שניתן לכתב, הוא אף ביקר בניו-יורק, שם זכתה השירה היידית לפופולריות, לצורך הכנת הכתבה.
אולם לצד כל זאת הופיע משום מה בין טורי הטקסט גם תצלום שבו נראית נכדתו של המשורר היידי עם צמד אנשים שזוהו כחיים צ'סלר וסנדרה קאן, שני המייסדים של ארגון בשם "לימוד FSU", שנועד להפצת לימודי יהדות ברחבי העולם. מה הקשר בין חיים צ'סלר לאברהם סוצקבר? לפי הכתבה, צ'סלר החליט להקרין את הסרט על סוצקבר בכינוס של הארגון שנערך בניו-יורק. האם די בכך כדי להדפיס תצלום שלו בעיתון? מתברר שכן.
עבור קוראי "העין השביעית", צ'סלר וארגון "לימוד FSU" הם אולי אלמונים, אך עבור קוראי "מעריב", ובמיוחד עבור קוראי הכתבות של חיימוביץ' מהשנים האחרונות, צ'סלר כלל אינו דמות מסתורית. למעשה, הוא קרוב יותר להיות בן בית. פעם אחר פעם, עשרות פעמים, הוא והארגון שייסד מופיעים בכתבות של חיימוביץ'.
מרדכי חיימוביץ' בעקבות אברהם סוצקבר. "מעריב", 22.7.2019
חיים צ'סלר ובתו של אברהם סוצקבר. "מעריב", 22.7.2019
בתחילת החודש שעבר, בפתח המוסף השבועי של "מעריב", התפרסם ראיון נרחב שערך חיימוביץ' בניו-יורק עם חוקרת האנטישמיות דבורה ליפשטדט. הראיון, כך הוזכר בגוף הכתבה, נערך "בשולי כינוס 'לימוד FSU' בניו-יורק". לצד הראיון התפרסם גם טקסט קצר יותר של חיימוביץ' על הרב אבי בוקט, שליח חב"ד בארלינגטון. גם עם הרב נפגש חיימוביץ' בכנס של "לימוד FSU" והטקסט על אודותיו הסתיים בציטוט של מייסד הארגון, חיים צ'סלר, שאמר: "אנחנו מעריכים את דברי הרב במסגרת המאבק המאוחד שלנו באנטישמיות".
שבוע קודם לכן, גם כן בפתח מוסף "מעריב" השבועי, התפרסמה כתבה רחבת היקף מאת חיימוביץ' על ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר. בלב הכתבה התפרסמה בוקסה תחת הכותרת "הקשר הבלארוסי", שבמרכזה תצלום של ילדי שמיר עם אחד, חיים צ'סלר.
חיים צ'סלר עם ילדיו של יצחק שמיר. "מעריב", 28.6.2019
חודשיים קודם לכן, באפריל השנה, ביקר חיימוביץ' בלבוב כדי להביא את סיפורה המדהים של קריסטינה חיגר, ששרדה במערכת הביוב של העיר בתקופת השואה. כבר בפסקת הפתיחה מציין חיימוביץ' כי "ערב לפני שנפגשנו התחייב חיים צ'סלר, מייסד 'לימוד FSU', שארגונו יקבע לוח זיכרון בפתח אותו ביוב מציל חיים". הפעם צ'סלר זכה לא רק לאזכור בפסקת הפתיחה אלא גם לתצלום שבו הוא נראה לבד, לצד פתח הביוב מציל החיים.
חיים צ'סלר בכתבתו של מרדכי חיימוביץ'. "מעריב", 25.4.2019
בסוף שנת 2017 שיגר חיימוביץ' שתי כתבות מכנס של "לימוד FSU" שנערך בסן-פרנסיסקו: על לאונרד כהן וג'ורג' שולץ. בכתבה שהוקדשה לכהן צוטט צ'סלר כאומר "רק לאחרונה סיימנו אירוע באודסה שממנה באה סבתו של דילן. עכשיו אנחנו פה כדי לזכור גם את לאונרד כהן". צ'סלר אף הופיע בתצלום ששובץ בכתבה לצד השר אופיר אקוניס, בין היתר.
בכתבה שהוקדשה לג'ורג' שולץ כיכב צ'סלר בתפקיד מחולל הכתבה, מי שהזמין את שולץ לקבל אות מיוחד על פועלו למען שחרור יהודי ברית-המועצות. מובן שגם ציטוט ותצלום שלו שולבו בעמודי העיתון (אגב, צ'סלר הופיע גם בידיעה מקדימה לכתבה על שולץ). וכך הלאה והלאה. בדיקה בארכיון "מעריב" מעלה כשלושים כתבות מאת חיימוביץ' שבהן הוזכרו צ'סלר וארגון "לימוד FSU". ברוב הכתבות נשלח חיימוביץ' מחוץ לגבולות ישראל.
חיימוביץ' וצ'סלר. "מעריב", 19.6.2015
חיימוביץ' טס לאנגליה כדי לדבר עם רון פרושאור; טס למילווקי בעקבות גולדה מאיר; טס לבלארוס בעקבות ברל כצנלסון; טס לניו-יורק בעקבות זאב ז'בוטינסקי; טס לקליפורניה כדי לפגוש שם את הקהילה היהודית; טס לאוקראינה בעקבות אורי צבי גרינברג; טס לקזאן שברוסיה כדי לפגוש את היהודים החיים שם; טס למוסקבה בעקבות סשה ארגוב; טס לאוסטרליה בעקבות אביו של יוסל ברגנר; טס לסראטוב שברוסיה בעקבות רחל המשוררת; טס שוב למוסקבה וביקר בכיכר האדומה; טס עוד הפעם לניו-יורק בעקבות חייט מפורסם; טס לססקצ'ואן שבקנדה בעקבות התוכנית ליישב שם יהודים; טס שוב לבלארוס בעקבות אריאל שרון; ושוב לאוקראינה, לביקור בבונקר של היטלר; טס לרומניה בעקבות אלי ויזל; טס לאודסה בעקבות חיים נחמן ביאליק; וטס פעם נוספת לבלארוס, הפעם בעקבות מנחם בגין.
וזו רק רשימה חלקית.
צ'סלר מוזכר בכל אחת מהכתבות, ובדרך כלל גם מופיע באחד התצלומים המשובצים בהן. צ'סלר והארגון שייסד מופיעים בשנים האחרונות גם בכתבות של עיתונאי "מעריב" אחרים כמו אילנה שטוטלנד, יעקב בר-און ומשה כהן, ובנוסף נפתח באתר "מעריב" מדור מיוחד המוקדש לארגון, ובו כתבות לא חתומות לצד כתבות מאת כתבי העיתון. אם המדור הוא פרי עסקה מסחרית בין הארגון ל"מעריב", הרי שגילוי נאות בעניין לא ניתן לקוראים.
הקשר בין "מעריב" לבין "לימוד FSU" ותיק, עוד מהשנים שבהן היה העיתון בבעלות אחרת. לפני כמעט עשור, ב-2010, התפרסמה בעיתון כתבה מפרגנת לארגון, חתומה בידי לא פחות ולא יותר מהעורך הראשי באותה עת, יואב צור. גם לצורך הכנת כתבה זו נאלץ הכתב (ובמקרה זה העורך) לטוס לחו"ל. לא הובהר אם עלויות הטיסה והאירוח כוסו בידי העיתון, או שמא בידי הארגון המסוקר.
הכתבות של חיימוביץ' שמתפרסמות במימון "לימוד FSU" הן אולי לא עניין מזיק בפני עצמו, אך הן מהוות דוגמה לתופעה מזיקה שכורתת את הענף שעליו יושבת העיתונות – האמינות שלה, שנשענת על ההנחה שהעיתונאי פועל ללא משוא פנים ושאת העדפות המערכת אי-אפשר לרכוש בכסף
הקשר בין צ'סלר וארגונו לכתבות שמתפרסמות מעל דפי "מעריב" אינו מצוין במפורש. לעתים נדירות מתייחס חיימוביץ' אל עצמו כאל אחד מ"אורחיו" של הארגון, אך לא נמצאה כתבה אחת פרי עטו שבה נכתב כי הטיסה ושהותו בחו"ל מומנו בידי מי שמצוטט דרך קבע בכתבותיו. הכתבות, אגב, נהדרות. מרגשות, מאירות עיניים, מלמדות הרבה על ההיסטוריה של העם היהודי. אך ללא גילוי נאות על טיב היחסים בין העיתונאי וכלי התקשורת לבין צ'סלר וארגונו הן משאירות אצל הקורא טעם לוואי לא נעים.
חיימוביץ' הוא עיתונאי ותיק, כזה שבוודאי זוכר את הזמנים שבהם ל"מעריב" היה די כסף לממן בכוחות עצמו נסיעה ושהות של אחד מעובדיו הבכירים לצורך הכנת כתבת מגזין. אולם "מעריב" של היום הוא עיתון עני בהרבה, וככל שהמצוקה הכלכלית גוברת, כך יורד רף האתיקה העיתונאית. מה שבעבר נחשב למוקצה, היום הוא כבר פשרה מתקבלת על הדעת.
כתבותיו של חיימוביץ' שמתפרסמות במימון "לימוד FSU" הן אולי לא עניין מזיק בפני עצמו, אך הן מהוות דוגמה ותזכורת לתופעה רוחבית מזיקה ביותר שכורתת את הענף שעליו יושבת העיתונות – האמינות שלה, שנשענת על ההנחה שהעיתונאי פועל ללא משוא פנים, ושאת העדפות המערכת אי-אפשר לרכוש בכסף.
חיימוביץ' מסר בתגובה: "הנסיעות שלי היו במסגרת כתיבת ספר על 'לימוד FSU', שעומד להתפרסם בעוד כמה חודשים. את מה שהיה מעניין העברתי לעיתון. בתום לב חשבתי שהקשר ביני לבין הארגון יהיה מובן לקוראים, גם מכך שנתתי לאנשי הארגון ביטוי בכתבות".
עורך "מעריב", דורון כהן, מסר בתגובה: "אכן יש שיתוף פעולה מערכתי מפעם לפעם בין 'מעריב' לבין ארגון 'לימוד FSU'. הכתבות הן לא על ארגון לימוד עצמו, אלא על אישים שמצאנו בהם עניין ומופיעים בכנסים של הארגון בחו"ל – והעובדה הזו מוזכרת בפתיחת כל כתבה שכזאת".