צוות מומחים בינלאומי, בראשות העיתונאי הישראלי גיא רולניק, פרסם לאחרונה מתווה להגנה על העיתונות בעידן הפלטפורמות הדיגיטליות. הצוות ממליץ על מימון ציבורי לעיתונות; בחינה מיוחדת של כל מיזוג ורכישה של כלי תקשורת, מעבר לבחינה רגילה של הגבלים עסקיים; פיתוח רגולציה חדשה שתבטיח שקיפות בעבודת כלי התקשורת ופלטפורמות ההפצה ותמרוץ הפלטפורמות הדיגיטליות לפעול לתיעדוף תוכן איכותי.
מחברי המתווה מתייחסים לשוק העיתונות והתקשורת בארצות-הברית, אך הבעיות שהם מגדירים והפתרונות שהם מציעים הולמים במידה רבה את המצב בשאר העולם, לרבות ישראל.
עיקרי התוכנית של הצוות פורסמו ב"פרו-מרקט", הבלוג של מכון סטיגלר בבית-הספר למנהל עסקים בות של אוניברסיטת שיקגו, שם מלמד בשנים האחרונות רולניק כפרופסור חבר מקצועי. רולניק כיהן כיו"ר הצוות, שכלל את פרופ' ג'וליה קייג' מהמכון למדע המדינה בפריז, פרופ' ג'ושוע גנס מאוניברסיטת טורונטו, פרופ' אלן גודמן מאוניברסיטת ראטגרס, פרופ' בריאן נייט מאוניברסיטת בראון, פרופ' אנדריאה פראט ואניה שיפרין מאוניברסיטת קולומביה.
הריכוזיות, מזהירים מחברי המתווה, הגיעה בשווקים הדיגיטליים לממדים מדאיגים. בידי קבוצה קטנה של חברות ענק הצטברו כוח והשפעה גדולים יותר מלכל ישות פרטית במאה השנים האחרונות, הם כותבים. במקרה של גוגל ופייסבוק מדובר לא רק בכוח כלכלי, אלא גם כוח תקשורתי. אלה הן שתי חברות התקשורת הגדולות בתולדות האנושות, ובעוד הן מגדירות עצמן כחברות טכנולוגיה, בפועל הן בעלות השפעה חסרת תקדים על הייצור, ההפצה והצריכה של חדשות.
המהפכה הדיגיטלית מחייבת מהפכה רגולטורית
"אנו מאמינים כי מאז ומעולם השינויים הטכנולוגיים הצריכו עדכונים בחוקים וברגולציה שמעצבים את העיתונות", כותבים המחברים. "המהפכה הדיגיטלית ועלייתן של הפלטפורמות הדיגיטליות הדומיננטיות מחייבות פעם נוספת חידוש משמעותי בחוקי הזירה החשובה הזו".
המחברים מחלקים את המהפכה הדיגיטלית, בכל הקשור להשפעתה על העיתונות, לשתי תקופות מרכזיות: שני העשורים הראשונים, שהתאפיינו בהתפשטות השימוש באינטרנט, ירידה בעלות הפצת התוכן וגידול בזמינות המידע, והעשור האחרון, שהתאפיין במעבר התוכן לפלטפורמות הדיגיטליות וגידול עצום בהשפעה של הפלטפורמות הללו על היחסים בין יצרני החדשות לציבור.
העידן הדיגיטלי יצר ארבע סכנות דחופות לתעשיית החדשות: חיסול המודל הכלכלי שלה, העברת השליטה בהפצת התוכן למספר מצומצם של פלטפורמות דיגיטליות, חוסר השקיפות של האלגוריתמים ששולטים בהפצת המידע והיעדר תמריצים כלכליים וחוקיים לתעדף תוכן איכותי ולצמצם תוכן כוזב
נקודת המוצא של מחברי המתווה היא שעיתונות עצמאית וחוקרת, הדורשת דין וחשבון מבעלי הכוח, סבלה מאז ומעולם מתת-מימון ותת-היצע בשוק, אולם העידן הדיגיטלי יצר ארבע סכנות דחופות לתעשיית החדשות: חיסול המודל כלכלי המסורתי של העיתונות, תופעה שפוגעת בעיקר בכלי תקשורת מקומיים; העברת יכולת ההפצה מכלי התקשורת המסורתיים לאלגוריתמים בשליטת הפלטפורמות הדיגיטליות ועליית הריכוזיות של קומץ פלטפורמות כאלה כשומרות הסף של התקשורת העולמית; חוסר השקיפות של האלגוריתמים ששולטים בהפצת המידע; והיעדר תמריצים כלכליים וחוקיים לשומרי הסף הללו לתעדף תוכן איכותי ולצמצם תוכן כוזב.
מחברי המתווה מדגישים כי אינם קוראים לשובו של "תור הזהב" בעיתונות, שבו חלק גדול יותר מהכנסות הפרסום הגיעו ישירות לכלי התקשורת המסורתיים, כיוון שלדעתם תור זהב שכזה מעולם לא התקיים. "החתונה בין עיתונות איכות להכנסות מפרסום תמיד היתה כרוכה בניגוד עניינים, הטיות, מירוץ אחר תשומת לב ואתגרים לעצמאות וליושרה של כלי התקשורת", הם כותבים. לדבריהם, יש עדויות למכביר על ההשפעה השלילית של מפרסמים על התוכן העיתונאי, כמו גם על ההשפעה השלילית של טייקונים ואוליגרכים על התוכן של כלי התקשורת שבבעלותם.
המהפכה הדיגיטלית העצימה את הבעיות הללו, טוענים מחברי המתווה. מצד אחד התרסק המודל הכלכלי של העיתונות המסורתית, מה שהוביל לתלות גדולה יותר במפרסמים גדולים. מנגד פותחו כלים טכנולוגיים חדשים שאִפשרו למדוד בזמן אמת את הפופולריות של ידיעות חדשותיות, מה שהוביל את העורכים להתמקד ביצירת תכנים שכאלה. כל ניסיון להשיב את ההכנסות מפרסום אל כלי התקשורת, מזהירים המחברים, עלול לתמרץ את התקשורת לרדוף עוד יותר אחר קליקים ואייטמים ויראליים, ולא יועיל ליצירת עיתונות חוקרת ועצמאית, הממלאת את תפקיד כלב השמירה של הדמוקרטיה.
מחלק עיתונים של "מעריב", 22.6.1949 (צילום: הנס פין, לע"מ)
עם זאת, לדעת המחברים דווקא המעבר של תקציבי הפרסום לעולם המקוון יצר הזדמנות לבריאת עולם תקשורתי חדש, שממומן על-ידי מנויים בתשלום ותקציבים ציבוריים. לפיכך, מחברי המתווה קוראים ליישום ארבע המלצות:
1. מימון ציבורי של גופי תקשורת המייצרים "עיתונות איכותית, חוקרת ודמוקרטית". מנגנון חלוקת הכספים יעוצב כך שיקדם תחרות וכניסה לשוק ויגביל את חוזקם של אמצעי התקשורת הגדולים, ששולטים כיום בשוק. הכספים יחולקו ישירות על-ידי האזרחים, ללא כל התערבות ממשלתית, כותבים מחברי המתווה, אך ללא פירוט.
2. כל המיזוגים והרכישות של כלי תקשורת יחייבו אישור שיתמקד בריבוי קולות. חוקי ההגבלים העסקיים הרגילים, מדגישים המחברים, נועדו להגן באופן ישיר על הצרכנים, ולכן אינם לוקחים בחשבון את ההשפעות העקיפות שיש לריכוזיות יתר של התקשורת על האזרחים. אישור מיזוגים ורכישות תוך הקפדה על האינטרס של ריבוי הקולות בוצע לאחרונה על-ידי הרגולטור הבריטי אופקום בבחינת רכישת תאגיד סקיי בידי פוקס, הם מציינים.
3. פיתוח מערכת רגולציה חדשה שתבטיח שהציבור יקבל מידע על מקורות התוכן העיתונאי, שיטות העבודה של כלי התקשורת והאלגוריתמים ששולטים בהפצה. הרגולטור החדש יקבע תקנים לשקיפות המידע וההחלטות העריכתיות. הוא יפרסם דו"חות קבועים על צריכת חדשות והאופן שבו האלגוריתמים משפיעים על הפצתן. הוא גם יקבע תנאים שיאפשרו למו"לים ויצרני תוכן לנהל משא-ומתן עם הפלטפורמות הדיגיטליות.
4. הפלטפורמות הדיגיטליות יוכלו להמשיך ליהנות מהגדרתן כפלטפורמות הפצה ולא ככלי תקשורת, ובכך להימנע מאחריות לפרסום דיבה, אולם כדי לעשות כן יחויבו לנקוט באמצעים ברורים לתעדוף תוכן, ולא רק לשם מקסום רווחים.
ההמלצות יוצגו השבוע, בכנס שיערוך מכון סטיגלר, לצד המלצות של צוותים נוספים שעסקו בהשלכות של ריכוזיות הפלטפורמות הדיגיטליות.