המתלמדת או ה"נחפפת", מושג שגור אך מעורפל בעולם התקשורת, היא (או הוא) מי שנמצאת בתהליך "חפיפה", מושג עלום אף הוא. תהליך החפיפה משתנה מתפקיד לתפקיד, אך בכולם מתקיים אלמנט אי-הוודאות. גם אם את עורכת פוטנציאלית, מפיקה או טכנאית, אינך יודעת בדיוק כמה זמן תימשך החפיפה, על-ידי מי, מה הם תנאי ההעסקה שלך לאורך התהליך הנזיל הזה, ובעיקר - אם בכלל תקבלי בסופו של המסע את המשרה המיוחלת. אורית, מפיקה ומתלמדת לשעבר ב"חדר המבצעים" של אחד מערוצי הטלוויזיה המובילים, מספרת על תהליך ההכשרה שלה:

חפיפה

"בהתחלה באתי מדי יום לטלוויזיה לכמה שעות כדי להסתכל על העבודה. את יושבת בחדר הפיד-רום ('חדר ההזנה', שבו מכניסים את כל חומרי הגלם שישמשו למהדורות הבאות; א"ו) וצופה במפיקות. לאט-לאט את מתחילה להיכנס למערכת ולעזור. לאורך כל התהליך לא היה לי ברור כמה זמן ההכשרה תימשך ולאיזה תפקיד מייעדים אותי. למען האמת זה היה נזיל, ממש כמו סדר היום בהכשרה. זה מצב מלחיץ שבו את חוששת לדרוש תשובות ברורות, כי ברור לך שכמוך יש עוד הרבה שמתדפקות על הדלתות, גם אם התפקיד לא נחשק במיוחד. זה מצב שבו את נמצאת בעמדת נחיתות מלכתחילה, ואת נאלצת לסמוך על הגינותם של המעסיקים שלך, כי את לא חתומה על שום הסכם. למעשה, החפיפה בתחום התקשורת היא כחוזה שבשתיקה, שפרטיו המעורפלים לא כתובים, הסכם שמשאיר את כל הכוח אצל המעביד. המנהל יכול להודיע לך אחרי שבועיים או שלושה שלא התקבלת לתפקיד, ולא לספק הסברים".

אלמנט ההפתעה

"הפתח הכי רחב לניצול בתעשייה הוא בתפקידי ההפקה, שהם פרוצים ואמורפיים לחלוטין. אין לך שעות עבודה מוגדרות, זאת אומרת שסדר היום והלילה שלך נקבע הרבה פעמים בהתאם לשיבושים שצצים במשמרת. כמפיקה אני צריכה לדאוג שכל חומרי הגלם יגיעו לעורכים, שאמורים לייצר מהם כתבות לפי הליין-אפ של המהדורה. אני החוליה שאמורה לזרז את הדברים כשהצילומים לא מגיעים בזמן, כשהכתוביות מתעכבות וכו'. זאת עבודה בלחץ גבוה מאוד, כי את מתמודדת כל הזמן עם אלמנט ההפתעה – תקלות הן דבר יצירתי שתמיד מפתיע אותך".

ניצול

"בסופה של החפיפה התקבלתי לתפקיד, אבל מסביבי אני רואה בנות שנכנסות ונפלטות מהמערכת בקצב מהיר. אם יצאת מהמערכת, אין לך אפשרות לשנות נהלי עבודה פרוצים. אם עברת את תהליך ההכשרה ונכנסת לעבודה, את צריכה להודות על מזלך הטוב ולהתחיל להוכיח שאת ראויה לזכות שנפלה בחלקך. השאלה שלי היא איך יכול להיות שבתעשייה כל-כך גדולה דרכם של אנשים אל קריירה נסללת דרך ניצול. זה לא תמיד ניצול כלכלי, אבל זה תמיד ניצול של עמדות כוח, ניצול של ההייררכיה הברורה שאת נכנסת לתוכה".

קשר השתיקה

"הבעיה הגדולה של מתלמדות חסרות זכויות, כמו גם של מועסקים ותיקים בתעשייה, היא הפחד להתמרמר נגד סדרים ישנים. אנשים נאמנים מדי למערכת בגלל הפחד לאבד, שהוא גדול יותר מהפחד לשנות. מה שמאפיין את התעשייה הזאת הוא שהמנהלים הגדולים לא באמת יודעים מה קורה בחדרים האחוריים, ויש ניתוק בינינו לבין מי שמנהל את המקום ממסכי הפלזמות. איך אבוא בדרישות למנהל שלי, שאני אפילו לא מכירה?".