נחום ברנע לא שמע על קיומן של "רשימות שחורות" ב"ידיעות אחרונות", כך טען בכיר הכותבים בעיתון בראיון אתמול בגלי-צה"ל. עוד טען ברנע כי העסקה המושחתת שהתרקמה בין המו"ל ארנון מוזס וראש הממשלה בנימין נתניהו, ושנחשפה בפרשה המכונה "תיק 2000", היתה בדיונית ושני הצדדים מעולם לא התכוונו להוציאה לפועל – טענה שמתעלמת מגילויים שפורסמו בעיתונות והחשדות נגד השניים כפי שסוכמו על-ידי המשטרה.

בראיון, ששודר אמש בתוכנית "ציפורי לילה", שוחח ברנע עם המגישים עמרי אסנהיים ורוני קובן על הנעשה בעיתון לרגל החלטתו להפסיק לכתוב את טורו השבועי לאחר כשלושה עשורים. "שמעת על רשימות שחורות ב'ידיעות אחרונות' במהלך השנים? רשימות של אנשים שצריך לחסל", שאל אסנהיים. "מה זה רשימות שחורות? למה אני צריך לסנגר על דבר שאני לא יודע? אני לא יודע על רשימות שחורות. אני לא יודע. אף פעם לא נעמדו ואמרו לי 'רגע, הוא ידיד העיתון' על פלוני או אלמוני. אני לא אומר לך שלא אמרו את זה – אני לא יודע", השיב ברנע. "העובדה שזה לא היה אומרת משהו על העיתון".

בשנתיים האחרונות, מאז חשיפת המשא-ומתן הסודי שניהלו נתניהו ומוזס, פורסמו עדויות רבות של עיתונאים שעבדו ב"ידיעות אחרונות" וגילו כי בכירי העיתון נוהגים להעניק יחס מיוחד – לחיוב או לשלילה – לשורה של גורמים פוליטיים וכלכליים. העדויות הללו פורסמו בעיתונות הכתובה והמשודרת, לעתים בפנים גלויות ולעתים בעילום שם, ומפי עיתונאים בכירים וזוטרים כאחד.

ברנע מכיר את העדויות הללו מגלגוליהן הקודמים, בשנות השבעים והשמונים. ב-1980, לפני שהחל לעבוד בעצמו ב"ידיעות אחרונות", הוא אף כתב על כך דברי ביקורת נוקבים בעיתון "דבר". ב-2012, בראיון ל"העין השביעית", נשאל אם הרשימות השחורות מהתקופה ההיא עדיין קיימות ב"ידיעות אחרונות", והשיב: "לא בצורה הזאת". נראה שחרף שורת העדויות שפורסמו בשנים האחרונות, חלקן מפי עיתונאים שלברנע היתה היכרות אישית עמם, הוא עדיין מחזיק בעמדה שהביע לפני פרוץ פרשת "תיק 2000".

ברנע על המשא-ומתן בין מוזס לנתניהו: "זה נגמר כמו חוט בלי קשר, נפוץ ברוח. לא היתה שם עסקה. [...] נדמה כאילו כל אחד מהם עובד על השני. נתניהו לא מתכוון להעביר את החוק המרוכך של 'ישראל היום', ונוני מוזס לא מתכוון לשנות את מדיניות העיתון"

בחלק אחר של הראיון נשאל ברנע על יחסיו עם מוזס. הוא חזר על טענתו שלפיה מוזס מעולם לא התערב בכתבות ובטורים שכתב, וסיפר שהמוציא לאור הגיע לביתו לאחרונה כדי להשתתף במסיבת הפרידה מעורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, רון ירון. "הוא הוזמן על-ידי רון ירון, רון קבע את הרשימה", ציין ברנע.

אחרי פרסום המלצות המשטרה להעמיד לדין את מוזס ואת נתניהו באשמת שוחד – מעט יותר משנה לאחר חשיפת הפרשה – פרסם ברנע ב"ידיעות אחרונות" טור שבו קרא למוזס לוותר באופן זמני על "סמכויותיו כעורך אחראי", עד שיוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום. לדבריו, הוא לא שוחח עם מוזס לפני פרסום הטור. "זה לא עובד ככה ב'ידיעות אחרונות'. הבוס שלי הוא עורך העיתון", אמר, "אני לא מתקשר לנוני מוזס".

"אבל יש ביניכם יחסים, נחום, אתה נפגש איתו ואתה רואה אותו", העיר אסנהיים.

"אפשר לתמצת את היחסים האלה בזה שהרבינו לדבר על כדורסל", השיב ברנע, והוסיף: "אני מאוד מעריך בן אדם שנלחם על הנכס שנתן לו אביו והתחיל בסבו. עצם העובדה שהוא נלחם על זה זוכה להערכה גבוהה מאוד בעיני".

מוזס: "בהנחה שאנחנו מסכמים את הדברים אתה חייב לשחרר מישהו שידבר עם רון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') את מי שאתה רוצה. אתה חודשים לא נותן את זה" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

מוזס: "בהנחה שאנחנו מסכמים את הדברים אתה חייב לשחרר מישהו שידבר עם רון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') את מי שאתה רוצה. אתה חודשים לא נותן את זה" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

כשנשאל האם יצא לו לשוחח עם מוזס אחרי התפוצצות פרשת "תיק 2000", ברנע השיב שמוזס לא מדבר על כך. "יש פה בעיה שצריכים להבין אותה", אמר. "נוני מוזס נחקר באזהרה. הוא לא יכול לדבר על דברים שנוגעים לחקירה, והוא לא מדבר עליהם".

"ולך יצא להגיד לו מה אתה מרגיש?", שאל אסנהיים.

"נוני מוזס לא יושב בישיבות. אני לא יודע בעד איזה מפלגה הוא מצביע. אני לא יודע. אני אפילו לא יודע את השקפת עולמו במובן הרחב של המלה"

"הוא קרא אותי, אנחנו לא נכנסנו לריב. אתה צריך להבין שהאיש הזה, שנאבק כרגע גם על התיק שלו וגם על המוסד או החברה שהוא עומד בראשה – שני דברים שהם גם יחד וגם בנפרד – הוא לא כל-כך חולק את סודותיו עם עיתונאים בכלל, ואיתי במיוחד", השיב ברנע.

"המו"ל הזה בוחר בדרך מסוימת", הוסיף ברנע על מוזס. "עמוס שוקן יושב בישיבות מערכת 'הארץ', שבהן מנהלים את המדינה ואת העולם. הוא יושב שם, מביע דעה והכל בסדר – זו דרך לגיטימית לנהל עיתון. נוני מוזס לא יושב בישיבות. אני לא יודע בעד איזה מפלגה הוא מצביע. אני לא יודע. אני אפילו לא יודע את השקפת עולמו במובן הרחב של המלה. יכול להיות שזה לא טוב, יכול להיות שאין עתיד לעיתונות המודפסת אלא כעיתונות כיתתית שסובבת סביב עניין אחד – כמו במידה רבה ה'ניו-יורק טיימס', עיתון נהדר, אבל היום הוא מאוד ממוקד בדעות שלו, או כמו ה'גרדיאן' הבריטי, עיתון באמת איכותי שהופך לעיתון גלובלי, וגם הוא מאוד-מאוד ממוקד. 'ידיעות' הוא לא כזה, לטוב או לרע".

"כל הדבר הזה לא הסתדר"

בהמשך השיחה הידהד ברנע את אחד מקווי ההגנה האפשריים של מוזס ונתניהו: השיחות אמנם התקיימו, אבל אף אחד מהצדדים לא התכוון לבצע את חלקו בעסקה. "הבעיה הגדולה בשיחות האלה ביניהם היא שנדמה כאילו כל אחד מהם עובד על השני. נתניהו לא מתכוון להעביר את החוק המרוכך של 'ישראל היום', ונוני מוזס לא מתכוון לשנות את מדיניות העיתון – ואכן", אמר. "זה נגמר כמו חוט בלי קשר, נפוץ ברוח. לא היתה שם עסקה, ככה נדמה לי. [...] 'ידיעות אחרונות' באותה תקופה שבה היו השיחות האלה היה מאוד עוין, מאוד ביקורתי כלפי ראש הממשלה. ynet היה מאוד ביקורתי כלפי ראש הממשלה. זה לא הסתדר. כל הדבר הזה לא הסתדר".

"'ידיעות אחרונות', אם הוא לא מעורר אמון אצל קוראיו – לא יקנו אותו. לא יהיו מנויים. אנשים לא מוכנים לשלם כסף בשביל רמאות"

גם כאן ברנע מתעלם מהגילויים שפורסמו לאחר חשיפת הפרשה: עיתונאים ב-ynet, אתר החדשות של "ידיעות אחרונות", העידו כי בתקופת המשא-ומתן בין מוזס לנתניהו, מוזס העניק לנתניהו מחווה שתמחיש כיצד הוא עשוי לסייע לו במערכת הבחירות של שנת 2015: כתבה ביקורתית על היריב הפוליטי נפתלי בנט, שהונחה בצד במשך שבועיים ואז פורסמה בכותרת הראשית – ותוך הדגשת הביקורת על בנט באופן שלא תאם את אופן תיאורו בכתבה עצמה. לפי החשד, נתניהו מצדו סייע למוזס ליצור קשרים עם בעלי הון שהתעניינו ברכישת נתחים מקבוצת "ידיעות אחרונות".

ברנע התייחס גם לתחקיר "המקור" על האופן שבו הוכפף אתר החדשות "וואלה" להוראות שבקעו מלשכת נתניהו ומסביבתם של הבעלים לשעבר, שאול אלוביץ' ורעייתו איריס. "'ידיעות אחרונות' הוא עיתון, ו'וואלה' לא היה גוף עיתונאי אף פעם", אמר. "זה היה הבסיס לאי-הבנה: לקחו עיתונאים שיעשו עיתונות בגוף שלא מבין מה זה עיתונות, לא מבין מה זה רגישות של עיתונאי שמביא סיפור, וכל האגו שלו, כל המוניטין המקצועי שלו בתוך הסיפור, ופתאום אומרים לו: 'בעל הבית לא אוהב את זה'. אין דבר כזה בגוף תקשורת".

ארנון (נוני) מוזס בצאתו מחקירה ביחידת להב 433 בלוד. 15.1.17 (צילום: קוקו)

ארנון (נוני) מוזס בצאתו מחקירה ביחידת להב 433 בלוד. 15.1.17 (צילום: קוקו)

לדבריו, ברגע שפורסמו החשדות בנוגע למגעים בין מוזס לנתניהו, מערכת "ידיעות אחרונות" נכנסה למצוקה – אך גם פעלה באופן עצמאי ונחרץ. "אנחנו בצורה מאוד ברורה הגבנו על העניין הזה בדרך שאומרת: 'אם יש איזשהו חשד שהמו"ל כן מתערב, מהרגע הזה הדבר הזה לא קיים'. [...] גם את הפרשה הזאת כיסינו, סיקרנו, במלים שלא היו פחות בוטות מכל גוף תקשורת אחר, כולל ערוץ 2", אמר ברנע.

"הרגשנו רע מאוד, וההרגשה הזאת היא פעמיים רעה: אתה כעיתונאי יוצר מוניטין מסוים, לעצמך וגם למקום שאתה נמצא בו. אני מאוד גאה בעובדה שאני עובד בעיתון, ושזה עיתון עם שיקולים עיתונאיים, והעורך שלי – אתם תסכימו איתי – אביב הברון, שעורך את המוסף כבר כמה שנים, ולא חסך שבטו או שרביטו ממני, הוא אדם שפועל באופן נקי לחלוטין. כנ"ל רון ירון. נטע ליבנה, שהוא עורך היום, והוא עורך חדש, אני בטוח שהוא יפעל באופן נקי.

"'ישראל היום' הוא לא בדיוק עיתון. הוא פרויקט פילנתרופי. הוא בעיקר פרויקט פילנתרופי של אדם שרוצה לגרום לישראלים לחשוב על-פי דרכו"

"'ידיעות אחרונות', אם הוא לא מעורר אמון אצל קוראיו – לא יקנו אותו. לא יהיו מנויים. אנשים לא מוכנים לשלם כסף בשביל רמאות. ככה אני חושב", הוסיף. על רקע זה יש לציין כי קבוצת "ידיעות אחרונות", והעיתון בראשה, נמצאת בשנים האחרונות במצב כלכלי קשה, כפי שמעידים מנהליה לא פעם.

"רון ירון לא קיבל את הפרגון שמגיע לו, וגם אחרים, הכותבים", הוסיף ברנע. "הבהרנו לקוראינו שכל המגע הזה בין ראש הממשלה לבין מו"ל 'ידיעות אחרונות' לא נזל, לא קיבל שום ביטוי בתוצר שנקרא 'ידיעות אחרונות'".

בתמלילי השיחות שנחשפו עד כה, מוזס עצמו מתאר את השינוי שיעשה בעיתון לטובתו של נתניהו, אך בעקבות אזכור ביקורתי של אמנון אברמוביץ' מציין המו"ל שהוא אינו יכול להגיד לו מה לעשות. את ברנע ואת סימה קדמון מזכיר מוזס בהקשר דומה, ואומר לנתניהו: "זו העבודה שלך".

"אבל זה קל, אתה בכיר כתבי העיתון", העיר אסנהיים בהקשר זה, "מה עם הכתב בדסק החדשות?". על כך השיב ברנע: "אני לא יודע, יכול להיות". לדבריו, העדויות של עיתונאי "וואלה" שהתראיינו לתוכנית "המקור" לא נשמעות לו כמו רשמים שהיה מצפה לשמוע מעמיתיו לעיתון.

"החשד הוא שנוני מוזס, מו"ל 'ידיעות אחרונות', מתאם עם נתניהו תיאום שהוא תיאום אסור: 'אני אתן לך את השלטון ואתה תעזור לי להקטין את 'ישראל היום'", אמר אסנהיים, והוסיף שאלה בנוגע לניסיון של "ידיעות אחרונות" לשקם את אמונם של הקוראים: "זאת היתה זעקה אותנטית, או שנחלצת להגן על הבניין?".

"מה זה הבניין?", ענה ברנע, "אתה צריך להבין, ב'ישראל היום', שלדון הוא הבניין. אם מישהו כותב משהו רע על שלדון – יקטלו אותו ב'ישראל היום'. אבל 'ישראל היום' הוא לא בדיוק עיתון. הוא פרויקט פילנתרופי. הוא בעיקר פרויקט פילנתרופי של אדם שרוצה לגרום לישראלים לחשוב על-פי דרכו.

"אבל לגבי 'ידיעות אחרונות', הנכס הגדול ביותר של 'ידיעות אחרונות' הוא הקוראים שלו. הנכס השני החשוב הוא העיתונאים שעובדים. [...] שני הנכסים האלה, חיפשנו להגן עליהם. אני חושב שאפילו מבחינה כלכלית נכון לעיתון להגן על הנכסים האלה, כי בלעדיהם יש לו רק בניין".