עיתונאים ופעילים כבר מכירים את הרוטינה: רגע אחרי פרסום מכאיב או ביקורתי במיוחד על גורם בעל עוצמה, בתיבת הדוא"ל נוחת מכתב מעורכי-דין ובו דרישה להסיר את הפרסום, להתנצל ולשלם פיצויים. ויש כוכבית: תמחקו, תתנצלו ותפצו – אבל דעו לכם שהגורם שעליו ליכלכתם נפגע מאוד, כלכלית ותדמיתית, והוא שומר לעצמו את הזכות גם להגיש נגדכם תביעה בגין הוצאת דיבה.

יש מי שאיומים מהסוג הזה גורמים להם להשתתק – אך יש גם מי שמעיזים לשלוח יד קדימה, לאחוז באקדח ולסובב אותו ב-180 מעלות, לכיוונו של הגורם המאיים. שבי גטניו הוא אחד מהם.

גטניו, אקטיביסט ומנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, עוסק בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי בענף הלובינג – ומקדיש תשומת לב מיוחדת ללוביסטים של תעשיית הסיגריות. חברות הטבק נאבקות כבר כמה עשורים ביוזמות חקיקה שנועדו להגביל את שיווק מוצריהן המזיקים בישראל, ובכלל זה הצעות חוק שנועדו לצמצם את יכולתן לפרסם סיגריות בכלי התקשורת וברשת.

על רקע זה, ולנוכח הנזקים הבריאותיים הכבדים שלהם אחראיות חברות הטבק, החליט גטניו לבייש אותן ואת הלוביסטים שלהן. "אין יום שאני לא שואל את עצמי איך הלוביסטים האלה חיים עם עצמם ואיך הם מסוגלים לישון בלילה? איך אדם יכול לחיות עם עצמו כשהוא יודע שמעשיו מסייעים בסופו של דבר לקדם אינטרסים של חברות שרק מתאוות בצע ממיתות מאות אלפי חפים מפשע, ילדים, הורים, סבים וסבתות, חיילים, שכנים שלהם, מכרים שלהם. איך אדם יכול לעשות דבר כזה?", כתב גטניו בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של העמותה בסוף חודש מאי.

את חברות הטבק עצמן כינה "צוררות", ונימק: "בשלושים השנים האחרונות, לפי הערכה, חברות הטבק אחראיות למותם של 250 אלף ישראלים. רבע מיליון אזרחים ישראלים! פי עשרה מכלל חללי צה"ל בכל מערכות ישראל מאז קום המדינה ועד היום, וזה רק בשלושים השנים האחרונות. מבחינת הזווית היהודית ניתן לקבוע באופן חד-משמעי שמאז הצורר הנאצי-גרמני לא קם גורם שהצליח להמית יותר יהודים מאשר חברות הטבק". לדברי הביקורת החריפים צורפו שמותיהם ותצלומיהם של לוביסטים שמייצגים את יצרניות הסיגריות דובק ופיליפ-מוריס.

גטניו במכתב תשובה לנציגי דובק: "לא פרסום הפוסט מייצר את מרכיב הבושה, אלא הפעילות המתוארת בו – בחירתכם לפעול לקידום אינטרסים של חברה שמביאה למותם של אלפי אנשים בישראל מדי שנה"

כעבור שבועיים פרסם גטניו פוסט שיימינג נוסף. שניים מיעדי הביוש מיהרו להגיב: דן פרידמן ויואב זטורסקי, עורכי-דין שמייצגים את חברת דובק, שיגרו מכתב איום משפטי שבו טענו כי מדובר ב"הכפשות מכוערות" ו"שקרים" שפגעו באופן מכוון בשמם הטוב.

פרידמן וזטורסקי דרשו מגטניו להסיר מיד את הפוסטים, וגם לפרסם בפני עוקביו התנצלות שבה יודה כי פרסם דברים "בלתי נכונים". לפי גרסתם, גטניו מנסה "לרפות את ידיהם מלייצג נאמנה" את דובק, יצרנית מותגי הסיגריות נובלס, טיים, גולף ועוד. באופן משונה, הם גם הכחישו כי הם פועלים כלוביסטים – אף שעו"ד פרידמן רשום כלוביסט של דובק במאגר הפומבי של הכנסת, ושניהם צולמו כשלצווארם הסרט הכתום שלוביסטים מחויבים לענוד בשטח בית-הנבחרים.

עורכי-הדין התריעו בפני גטניו כי הוא יידרש לשלם פיצויים ב"סכומים ניכרים" שגובהם הסופי יישלח אליו "בהמשך, לאחר אומדן הנזק הכבד שנגרם וייגרם", כהגדרתם. "בנוסף יובהר שהפרסומים מהווים גם פרסום לשון הרע ביחס לחברת דובק בע"מ – פנייה בעניין זה תישלח בהמשך", הוסיפו.

מה שקרה לאחר מכן עשוי ללמד על רצינות כוונותיהם של עורכי-הדין, ועל האופן שבו איומים משפטיים עלולים להתנקם דווקא במאיימים – תופעה שזכתה כבר לכינוי "אפקט סטרייסנד".

באמצעות עו"ד יפעת סולל שיגר גטניו מכתב תשובה תקיף, שבו הבהיר שאין בכוונתו לחזור בו, והדגיש כי כל מה שכתב הוא אמת. "אנו מבינים כי הפוסט גרם לכם בושה, אולם לא פרסומו של הפוסט מייצר את מרכיב הבושה, אלא הפעילות המתוארת בו – בחירתכם לפעול לקידום אינטרסים של חברה שמביאה למותם של אלפי אנשים בישראל מדי שנה", נכתב שם. "אנו מבינים כי אין זה נעים לעמוד חשופים מול הציבור ולהודות כי בחרתם לקדם את דובק, אך לא על הפוסטים עליכם להלין, אלא על עצמכם בלבד".

שבי גטניו באולפן "העולם הבוקר" (צילום מסך)

שבי גטניו באולפן "העולם הבוקר" (צילום מסך)

את התכתובת העביר גטניו לכתבת "דה-מרקר" רוני לינדר-גנץ, שפרסמה ידיעה בנושא. בפייסבוק, הפוסט שקבע שחברות הטבק אחראיות למוות המוני זכה לפחות מעשרה שיתופים. כעת, הטענות שהועלו בו פורסמו באתר כלכלי מהגדולים במדינה.

כעבור שבועיים הוזמן גטניו לאולפן תוכנית הבוקר של רשת, שם חזר על הביקורת החריפה שהטיח בנציגי חברות הסיגריות. המנחה אברי גלעד ציין בפני הצופים כי הוא חושש מתביעה, ומסיבה שלא הוסברה בשידור נמנע מלציין את שמה של חברת דובק או את שמם של נציגיה. גם המנחה השנייה, מיה זיו-וולף, לא נקבה בשמות, וכך גם גטניו. בעדכון שפרסם בעמוד הפייסבוק של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת הסביר גטניו שהסיבה לכך היא איומים מצד חברת דובק. "התחייבתי בפני ההפקה שלא לנקוב בשידור בשמותיהם של לוביסטים של חברות טבק או חברות טבק", הוסיף. "הדרישה באה לאור איומים כנגד רשת שאם יעשו כן הם ייתבעו על הוצאת דיבה בעצמם. אני לא נכנע לבריונים. עבורי תהיה זו זכות לנהל מולם מאבק משפטי שאותו אמנף לצורך קידום שיח בנוגע לעשיית לוביסטים למען חברות הטבק".

חרף העמידה הנחרצת של גטניו, ואולי בגללה, עד כה עורכי-הדין שאיימו עליו בתביעה לא מימשו את האיומים. השניים אמנם דרשו ממנו למחוק את הפרסומים באופן מיידי – אך מאז חלפו כמעט חודשיים, ולא ננקטו הליכים כלשהם בעניין. גם ההבטחה לשלוח מכתבים נוספים ובהם פירוט של הנזקים שלטענתם נגרמו להם ולדובק טרם מומשה.

גטניו: "בניהול תביעה כזו יש יתרונות מבחינתנו, משום שבמסגרת הליכים משפטיים שהם יוזמים יידרשו נציגי דובק להעביר לידי בית-המשפט ולידינו מידע שאין לנו יכולת לקבל מהם כיום, ולפרסם אותו לציבור"

האם ייתכן שנציגי חברת דובק נופפו באקדח ריק מכדורים? עו"ד פרידמן, בשיחה עם "העין השביעית", נשאל האם הם מתכוונים לממש את האיום בתביעה, או שמא מדובר באיום ריק, אך בחר שלא להשיב לשאלה: "אין לי עניין להתייחס לזה, תודה לך ולהתראות". עמיתו, עו"ד זטורסקי, לא השיב לפניית "העין השביעית".

גטניו, בכל אופן, ממשיך להפגין רוח לחימה – ומאותת לחברת הסיגריות שאם בכל זאת תוגש נגדו תביעה, מי שיישבו על ספסל הנאשמים יהיו אנשי דובק. "בניהול תביעה כזו יש יתרונות מבחינתנו, משום שבמסגרת הליכים משפטיים שהם יוזמים יידרשו נציגי דובק להעביר לידי בית-המשפט ולידינו מידע שאין לנו יכולת לקבל מהם כיום, ולפרסם אותו לציבור", הוא אומר ל"העין השביעית". "אנו מעריכים שהליך משפטי כזה יזכה לחשיפה תקשורתית שתדגיש את הזוועות שגורמות הסיגריות ואת החומרה שבייצוג חברות הסיגריות מול רשויות המדינה – ייצוג שנועד לקדם את האינטרסים שלהן, שבהכרח סותרים את האינטרס הציבורי".