"כשיש משהו לא צריך אפילו עד מדינה אחד. וכשאין, גם אלף עדי מדינה לא יעזרו", חרץ לאחרונה גורם אנונימי שזוהה בכלי התקשורת כ"סביבתו של ראש הממשלה נתניהו". בציטוט אחר שהתגלגל בין הדיווחים תקפה סביבתו של נתניהו את דוברו לשעבר, עד המדינה ניר חפץ, וגימדה אותו למידותיו של יחצן ותו לא – כזה שהתדרוכים המודיעיניים שבהם השתתף עסקו לכל היותר במצבה הבריאותי של הכלבה קאיה.

לקוראים מן השורה אולי נדמה שהציטוטים התוקפניים של הגורמים האנונימיים מגיעים ממקורות אקסקלוסיביים שעומדים בקשר חרישי עם הכתבים שמסקרים את פרשיות נתניהו, אך האמת רחוקה מכך. משיחות עם כמה מאותם עיתונאים עולה כי בדרך כלל, כשכל כלי התקשורת מדווחים בצוותא על אמירות של "סביבת ראש הממשלה", מי שעומד מאחורי המסרים הוא דובר משפחת נתניהו, עופר גולן.

גולן נכנס לתפקידו כדובר המשפחה בחודש אוקטובר השנה. הוא החליף בתפקיד את ניר חפץ, שעמו עבד בקמפיין הליכוד בבחירות 2015. עד אמצע החודש שעבר חפץ עוד נשאר בסביבה כדי לייעץ מאחורי הקלעים, ואף צולם במעון ראש הממשלה בערב שבו נתניהו נשא נאום על המלצות המשטרה להעמידו לדין. חמישה ימים לאחר מכן נעצר חפץ, ובהמשך התפרסם כי הסכים להעיד נגד נתניהו תמורת חסינות מכתב אישום.

עיתונאי שמסקר את פרשיות נתניהו: בדרך כלל, עופר גולן מפיץ את ההודעות בלי קשר לפנייה של כתב – אלא בתגובה לכל מיני פרסומים, במהדורות למשל

כמו ניר חפץ בשעתו, גם גולן משמש כדובר של משפחת נתניהו – לא מקורב או חבר, אלא בעל תפקיד. גם כשהוא מוציא הודעות בשם "סביבת ראש הממשלה", הוא עושה זאת כגורם רשמי שמייצג את ראש הממשלה. לכן, כשהוא מוציא הודעות תוקפניות על רדיפה משטרתית, או סונט בעד מדינה – הוא למעשה משמיע את עמדת ראש הממשלה. ובכל זאת, העיתונאים שמסקרים את פרשות נתניהו, רובם ככולם, מאפשרים לו ולראש הממשלה להתחבא מאחורי מסך האנונימיות.

וכאמור, לא מדובר בהתבטאויות שנלחשו בשיחות סגורות, מתוך יחסי אמון. "בדרך כלל", אומר עיתונאי שמסקר את פרשיות נתניהו, "גולן מפיץ את ההודעות בלי קשר לפנייה של כתב – אלא בתגובה לכל מיני פרסומים, במהדורות למשל". למעשה, מספר העיתונאי בשיחה עם "העין השביעית", ההודעות של גולן פשוט מופצות לכל מי שעשוי לדווח עליהן. "אני חושב שכמעט כל הפעמים שבהן פרסמתי התבטאויות כאלה, זה היה בלי שיצא לי לבקש ממנו תגובה", הוא מוסיף.

ובכל זאת, כמו עמיתיו, גם העיתונאי שהסכים לשוחח עמנו נוהג לשמור על האנונימיות של הדובר המשפחתי. כתבים אחרים שהשתמשו בציטוטים האנונימיים של גולן העדיפו לא לשוחח על כך בטענות שונות. עמית סגל, למשל, סירב להתייחס לסוגיה מטעמי "יחסי כתב-מקור", כהגדרתו. גולן עצמו, בשיחה עם "העין השביעית", סירב לאשר או להכחיש שהוא עומד מאחורי התגובות האנונימיות, ובחר שלא למסור תגובה לדברים.

"מסביבתו של ראש הממשלה נתניהו נמסר". ציוץ בחשבון הטוויטר של יונתן אוריך, חבר בצוות הדוברות של נתניהו, 5.3.18 (צילום מסך)

לאחרונה הגיעה התופעה לכדי אבסורד. אחת ההודעות שהפיץ גולן, זאת על אלף עדי המדינה ש"לא יעזרו", פורסמה בשם "סביבתו של ראש הממשלה נתניהו" בחשבון הטוויטר של יונתן אוריך – בעצמו חבר בצוות הדוברות של נתניהו. אף שההודעה נשלחה לכתבים מטעם דובר משפחת נתניהו, ואף שהיא פורסמה שוב כלשונה בחשבון הפומבי של דובר רשמי אחר, כלי התקשורת פרסמו אותה בלי למסור שמדובר בהתבטאות של גורם רשמי. כעבור יומיים חזר נתניהו על המסר במו פיו – וביתר חריפות – בסרטון וידיאו שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו.

עופר גולן (צילום מסך מתוך שידורי "וואלה")

הסכמתם של העיתונאים להעמיד פנים שתגובותיו של ראש הממשלה נמסרות להם תחת חיסיון היא לא רק סוגיה אתית, וההשלכות שלה לא רק פוגעות באיכות המידע שהם מספקים לציבור הקוראים, הצופים והמאזינים. לסוגיה הזאת יש גם היבט תועלתני מובהק מבחינת הדוברים. במקרה של ניר חפץ, לאחר החתימה על הסכם עד המדינה נפוצו אמירות שלו שגרסו כי בזמן שהפיץ הודעות תוקפניות מטעם נתניהו – נגד רשויות אכיפת החוק, למשל – הוא בעצם הסתייג מהמסרים ואפילו איבד אמון בראש הממשלה, מעסיקו.

העובדה שבזמן אמת העיתונאים הניחו לחפץ להפיץ מסרים תוקפניים בתפוצה רחבה בלי לחשוף שהם מייצגים את ראש הממשלה (או לפחות את דוברו של ראש הממשלה) מאפשרת לו כעת לטעון שהוא בעצם נקי כפיים, סוג של חושף שחיתויות. בניגוד לחפץ, עופר גולן אינו עבריין שהתוודה על מעשיו בתמורה לפטור מעונש. ובכל זאת, הנכונות של התקשורת ללכת לקראתו ולצטט "סביבה" ו"מקורבים", במקום להצמיד לציטוטים שם ופנים, היא נורמה שכדאי לעקור. כשדובר רשמי של ראש הממשלה שולח הודעה בתפוצת נאט"ו, הוא לא עושה זאת כמקור עיתונאי, אלא כבעל תפקיד. חשיפתו לא תפגע באיש. להפך.

פלאי מאיר הוא סטודנט בחוג לתקשורת ובחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה