מה ההבדל בין "גורם בסביבת נתניהו", "מקורב לנתניהו" ודובר רשמי של נתניהו? לפעמים אין הבדל. אתמול (6.2), במקביל לפרסום תוצאות הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, החלו לצוץ בתקשורת התבטאויות מפי גורם אנונימי שיודע את נפשו של ראש הממשלה – ומייחס לו הצלחה גדולה במערכה נגד יריבו גדעון סער, שישובץ במקום החמישי ברשימה לכנסת.

"נתניהו לא רצה את גדעון סער במקום הראשון – והצליח", הודיע הגורם האנונימי בכותרת שפרסם ספי עובדיה, כתב חדשות 13. "הוא לא רצה את סער במקום הראשון – והצליח", דיווחה גם דפנה ליאל בחדשות 12. "הגורם הוסיף כי ראש הממשלה הגדיר שלושה יעדים לפריימריז הללו: 'רשימה חזקה ואיכותית, שגדעון סער לא יעמוד בראש הרשימה, שהצעתו לשריונים תתקבל ברוב גדול – כל היעדים האלה הושגו בהצלחה. ראש הממשלה נתניהו מאוד מרוצה מהתוצאות המסתמנות של הפריימריז'", ציינה טל שלו, הכתבת הפוליטית של "וואלה".

למתבוננים מן הצד נראה היה שהגורם האנונימי עשה חריש עמוק: לשלושת הדיווחים הללו התווספו פרסומים ב"ישראל היום", תאגיד השידור הציבורי, "מעריב", ערוץ 20 ושורה ארוכה למדי של כלי תקשורת מגזריים. לרגע נדמה היה שלכל אחד מהם, מהחינמון הנפוץ במדינה ועד אתר "כיפה", יש גרון עמוק בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, שמסר להם את אותם הדברים בדיוק.

ההודעה מטעם "סביבת נתניהו" (צילום מסך)

אלא שהמציאות אחרת: דבריו של הגורם האנונימי היו למעשה תדרוך ווטסאפ שנשלח בתפוצה רחבה על-ידי יונתן אוריך, חבר בצוות הדוברות של נתניהו. כתב המשפט של "מעריב", אבישי גרינצייג, מצא את ההודעה המקורית ופרסם אותה בחשבון הטוויטר שלו בצירוף עקיצה. עיתונאי אחר, המכסה את התחום הפוליטי, שוחח עם "העין השביעית" ואישר כי מי ששלח את ההודעה הוא אכן יונתן אוריך. בניגוד למקרה קודם, שבו אוריך חשף את עצמו כמי שעומד מאחורי הטייטל "גורם בכיר בליכוד", הפעם היתה זאת העיתונות שגילתה מי עומד מאחורי התדרוך.

ההסתתרות מאחורי מונחים חמקמקים כמו "גורם" ו"סביבה" משרתת את הפוליטיקאים שעומדים מאחוריהם: הם מקבלים מרחב תמרון שמאפשר להם למתוח ביקורת על יריב פוליטי (ובמקרה של סער יריב מבית), אך בה בעת להישאר נקיים ולא להיתפס כמי שמנהלים קמפיין מלוכלך.

עיתונאים רבים שמחים להצטרף למשחק הזה, שמאפשר להם להתהדר כמי שמחזיקים מקורות פנימיים במערכת הפוליטית – כל-כך פנימיים, שאסור לחשוף את שמם, פן יבולע להם. מי שמפסיד מכך הוא כמובן הציבור, שמקבל מצג מעוות של מה שנעשה בזירה הפוליטית – ומוטעה לחשוב שהפוליטיקאים שמייצגים אותו בכנסת ובממשלה נקיים יותר ממה שהם באמת, ואינם עוסקים בקרבות בוץ.