אין די בנתוני השיחות בין בנימין נתניהו לשלדון אדלסון ועמוס רגב כדי לקבוע כי כי תצהיר שהגיש בעבר שלמה פילבר בשם נתניהו ותנועת הליכוד היה נגוע במרמה, כך קבע בשבוע שעבר השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
קביעה זו של השופט מלצר נכללת בהחלטה שלא לבטל החלטה קודמת של ועדת הבחירות המרכזית, אשר דחתה בקשה להגדיר את "ישראל היום" כפלטפורמת תעמולה למען ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, השופט מלצר הותיר בהחלטתו פתח להגשת בקשה חדשה בדבר הקשר בין "ישראל היום" לנתניהו לקראת הבחירות לכנסת הבאה.
בשנת 2015, לקראת הבחירות האחרונות לכנסת, פנה עו"ד שחר בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה שתכריז על "ישראל היום" כלי תעמולה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ותורה לעיתון לחדול מלפרסם תעמולה למענו. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת דאז, השופט סלים ג'ובראן, דחה את עתירתו של עו"ד בן-מאיר בטענה כי לא הוכחה זיקה חזקה דיה בין ראש הממשלה לעיתון.
לפני כשלושה חודשים, בעקבות חשיפת היקף ומועדי השיחות בין נתניהו למייסד ומממן "ישראל היום" שלדון אדלסון ולעורכו הראשי בעשור הראשון לקיומו עמוס רגב, פנה מחדש עו"ד שחר בן-מאיר לוועדת הבחירות וביקש לבטל את ההכרעה שניתנה בבקשתו. בין היתר טען כי נתניהו הציג "ראיית מרמה" בפני הוועדה ובכך הטעה את השופט ג'ובראן.
"לתנועת הליכוד וליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא, עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף", טענו בשנת 2015 נתניהו והליכוד בתגובה שהעבירו לוועדת הבחירות המרכזית. עמדה זו אף נתמכה בתצהיר מאת שלמה פילבר, אז מנהל המטה של נתניהו ובהמשך מנכ"ל משרד התקשורת, שהושעה מתפקידו בשל חשד לפלילים.
בבקשתו החדשה מלפני שלושה חודשים טען עו"ד בן-מאיר כי "הצהרה זו בפני כבוד יו"ר ועדת הבחירות לא אמת היא". עו"ד בן-מאיר הסתמך בין היתר על המידע שקיבל רביב דרוקר ממשרד ראש הממשלה בדבר תדירות השיחות בין נתניהו למייסד ולעורך "ישראל היום". הוא אף צירף לבקשתו ממצאי בדיקה שערך על סמך הנתונים שהשיג דרוקר, וממנה עלה כי תדירות השיחות בין ראש הממשלה למייסד ולעורך "ישראל היום" גברה לקראת מערכות הבחירות לכנסת, במחצית השנייה של 2012 ושוב לקראת הבחירות של ינואר 2015.
התפלגות שיחות בנימין נתניהו עם עמוס רגב ושלדון אדלסון, לפי חודשים (מקור: עו"ד שחר בן-מאיר)
השופט מלצר דחה את בקשתו החדשה של עו"ד בן-מאיר בטענה כי זו "עתירה תיאורטית", כלומר עתירה שלא נועדה לפתור סכסוך פרטני קיים ואין לסעד שיינתן בה נפקות מעשית. מעבר לכך מציין השופט מלצר כי אמנם בכתב התשובה לבקשה המקורית טענו נתניהו והליכוד כי שיחותיו של ראש הממשלה עם אדלסון ורגב הן שיחות פרטיות, אולם בסעיף נפרד בכתב התשובה נטען כי הקשרים של נתניהו עם "ישראל היום" הם "קשרים רגילים הקיימים בין הליכוד כמפלגה פוליטית המיוצגת בכנסת ושהעומד בראשה, מר בנימין נתניהו, מכהן כראש הממשלה, לבין עיתונאים ואמצעי תקשורת אחרים המסקרים את הפעילות הפוליטית של המפלגות בכנסת ובממשלה".
זאת ועוד, השופט מלצר קבע בהחלטתו מהשבוע שעבר כי "ההסתברויות שאותן מבקש עו"ד בן-מאיר להסיק מפרטי השיחות שפורסמו כאמור – אין בהן כשלעצמן משום ראיה לתוכן הדברים שהוחלפו באותן שיחות ולבסיס טענתו של המבקש כי האמור בתצהיר התשובה, שתמך בכתב התשובה של המשיבים 1 ו-2 – היה נגוע במרמה".
עם זאת, השופט מלצר ציין בהחלטתו כי "ככל שתיווצר, במערכת בחירות עתידית, מסכת עובדתית חדשה – דרכו של המבקש לבקשת סעד באותה מערכת בחירות לא תהיה חסומה בשל ההחלטה המקורית, שהיתה יפה לשעתה ולנסיבותיה בלבד (וכמובן, אינני מביע פה כל עמדה בדבר סיכוייה של עתירה עתידית כזו, באם תוגש)". עוד כותב השופט מלצר כי אין בהחלטתו "כדי לקבוע מסמרות כלשהן לגבי מה שייתכן ויעלה (אם בכלל) בחקירות המתנהלות עדיין כמכלול תחת פיקוחו של היועץ המשפטי לממשלה".
תב"כ 16/20