החברה הערבית מודרת כמעט לחלוטין מהכנסים שעורכים עיתוני הכלכלה "כלכליסט" ו"גלובס" וזוכה לייצוג גבוה יותר בכנסים שעורך עיתון "דה-מרקר", כך עולה מבדיקה שערכה עמותת סיכוי.

בשנים האחרונות הפכו הכנסים והוועידות של "כלכליסט", "גלובס" ו"דה-מרקר" לגורם משמעותי בהכנסות כלי התקשורת הכלכליים בישראל. בעוד תקציבי הפרסום נודדים לגוגל ופייסבוק, תאגידים ואנשי עסקים מוכנים להשקיע תקציבים ניכרים במתן חסות על כנס או ועידה כלכלית, מתוך ידיעה כי מי שמממן את הכנס זוכה גם להשתתף בו וגם לקבל לאחר מכן סיקור בעיתון ובאתר. ואמנם, לאחר כל כנס שכזה מקדיש העיתון הכלכלי שערך אותו שלל עמודים לדיווח על הנאמר בו, כולל תצלומים נאים וציטוטים של הדוברים המרכזיים.

ככל שהכנסים הפכו נפוצים יותר עלה גם מספר המשתתפים בהם. עיתונאים ויזמים, פקידים בכירים וראשי רשויות, מומחים ואנשי מחקר, כולם מתכנסים על במות בכל רחבי המדינה כדי לדון בשלל נושאים כלכליים. עם זאת, לפי הבדיקה של עמותת סיכוי יש לרובם המוחץ מאפיין אחד משותף: הם יהודים.

לפי הבדיקה, בשנת 2017 השתתפו בכנסים שערך עיתון "כלכליסט" 222 משתתפים, מתוכם רק אחד היה ערבי (ענאן שמשום, מנכ"ל ובעלים קבוצת BLU, שהשתתף בכנס "עסקים בעולם משתנה"). זהו שיעור ייצוג של 0.45% לחברה שמונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה. אם כוללים בחישוב גם את שני הכנסים שעדיין אמורים להתקיים השנה מגיעים לשני דוברים ערבים מתוך 285, שיעור ייצוג של כ-0.7% (אברהים נסאסרה, יזם כלכלי וחברתי, צפוי לקחת חלק בכנס "דרום עולה").

בכנסים של "גלובס" המצב לא טוב בהרבה. כיוון שעיתון זה עורך מדי שנה מספר מועט של כנסים מרכזיים, בניגוד ל"כלכליסט" שעורך מספר רב של כנסים קטנים, בדקו בעמותת סיכוי את המשתתפים בכנסים המרכזיים של "גלובס" בשלוש השנים האחרונות, ונלקחו בחשבון גם משתתפי "ועידת ישראל לעסקים" הקרובה, שתתקיים בחודש הבא.

בסך הכל השתתפו בוועידת ישראל לעסקים, ועידת שוק ההון וועידת הנדל"ן של "גלובס" בשנים האחרונות 631 דוברים, מתוכם חמישה ערבים בלבד, כ-0.79%. אגב, בוועידת ישראל לעסקים הקרובה לא צפוי להשתתף אף דובר ערבי.

ב"דה-מרקר", לעומת זאת, פועלים בשיתוף פעולה עם עמותת סיכוי ואירגנו השנה, זו השנה השנייה ברציפות, את הוועידה הכלכלית של החברה הערבית. מטבע הדברים ועידה זו מגדילה באופן ניכר את שיעור הייצוג של החברה הערבית בכנסים של העיתון. בוועידה זו בלבד הופיעו השנה 14 דוברים ערבים שונים, יותר מסך הדוברים בכל כנסי "גלובס" ו"כלכליסט" גם יחד שנבדקו.

לפי בדיקת עמותת סיכוי, הרצון לשלב דוברים ערבים בכנסי "דה-מרקר" חורג מהוועידה המוקדשת לחברה הערבית. בסך הכל הופיעו בכנסים של העיתון בשנה האחרונה 18 דוברים ערבים מתוך 205, שיעור ייצוג של 8.78% (או 7.72%, אם כוללים גם את משתתפי ועידת הדיגיטל שאמורה להתקיים בהמשך החודש). אך גם בניכוי משתתפי הוועידה הכלכלית של החברה הערבית מגיע "דה-מרקר" לשיעור ייצוג גבוה מהעיתונים המתחרים, עם ארבעה דוברים ערבים מתוך 178, כ-2.24%. עם זאת, ישנם עדיין כנסים רבים שנערכו על-ידי "דה-מרקר" השנה ללא כל ייצוג לחברה הערבית.

לדברי יעלה מזור, רכזת פרויקטים בסיכוי, ממצאי הבדיקה מעוררי דאגה. היא משווה את שיעור הייצוג הנמוך לזה שמתגלה במדד הייצוג בתקשורת, מיזם משותף ל"עין השביעית" ולעמותת סיכוי, ומציינת כי אף שההדרה של החברה הערבית מתוכניות החדשות והטלוויזיה עמוקה, ההדרה מהכנסים חריפה אף יותר.

"אנחנו מתייחסים לכנסים שמאורגנים על-ידי גורמים פרטיים כאל אירוע שמתרחש במרחב הציבורי", מסבירה מזור. "כשמגיעים לכנס ורואים את מי שמדבר, חלק ממה שקורה לנו בתת-מודע הוא שאנחנו מניחים שמי שלא נמצא על הבמה גם לא יכול להיות שם. אם נראה מאתיים איש מדברים, וכולם יהיו יהודים, אנחנו נניח שאין ערבים שיכולים לדבר על הנושאים האלה בצורה מעניינת ומקצועית. אנחנו רוצים לשנות את התמונה הזו".

לדברי מזור, כשפנתה לפני שבועות אחדים ל"כלכליסט" לגבי כנס שערכו ובו לא היה אף נציג ערבי, אמרה לה מנהלת התוכן של הכנס, גבי בן-אליהו, כי העיתון אינו מחויב חוקית לשלב ערבים בכנסיו

מזור מודה כי קיימים חסמים המקשים על ייצוג נאות של החברה הערבית בכנסים. מארגני הכנסים, היא אומרת, נדרשים לעבודה מאומצת יותר כדי לחרוג מרשימת המוזמנים המוכרת, להתגבר על חוסר האמון ההדדי ולהגדיל את הגיוון שבכנסים. ובכל זאת, כפי שהעבודה המשותפת של סיכוי עם "דה-מרקר" הוכיחה, ניתן לעשות זאת.

יחד עם זאת, לא כל כלי התקשורת ששים להיעזר בגורמים חיצוניים ולהגדיל את הגיוון בכנסים. לדברי מזור, כשפנתה לפני שבועות אחדים ל"כלכליסט" לגבי כנס שערכו ובו לא היה אף נציג ערבי, אמרה לה מנהלת התוכן של הכנס, גבי בן-אליהו, כי העיתון אינו מחויב חוקית לשלב ערבים בכנסיו. "זה נכון שהם לא מחויבים חוקית", אומרת מזור, "אבל אנחנו לא רוצים שכך יפעל המרחב הציבורי שלנו, ואנחנו חושבים שיש להם אחריות גם אם הם לא מחויבים לעשות את זה לפי חוק. באיזשהו אופן אמירה כזו אפילו עוד יותר מדאיגה, כי זו לא טענה על כמה שהגיוון מסובך וקשה, זה בעצם להגיד: 'הגיוון לא מעניין אותי'".

רבים מהמשתתפים בכנסים הללו הם נציגים של חברות שנותנות חסות. כלומר מי שמשלם, מופיע. אולי אין תאגידים בחברה הערבית שמוכנים לשלם כדי להשתתף בכנסים ולכן הם לא מופיעים?

"קודם כל עובדה שבוועידה של החברה הערבית ב'דה-מרקר' יש. לא הרבה, אבל הצליחו למצוא. שנית, מזמינים גם אנשים מהשלטון, מהרשויות, פקידי ממשלה, בכל הכנסים האלה יש גם אנשי מחקר ואנשי אמנות ותרבות, תמיד יש איזו פינה של רקדנית או סטנדאפיסט. בכל המקומות האלה אין ערבים. גם לא בין העיתונאים, גם לא בקרב מנחי האירוע. וכל האנשים האלה לא משלמים כדי להשתתף".

מצאתם קווים משותפים לכל אותם משתתפים ערבים שבכל זאת הופיעו בכנסים?

"אין קו מאפיין, וזה מוכיח את הטענה שלנו. יש מגוון של אנשים וקולות בחברה הערבית, גם במגזר הציבורי, גם במגזר העסקי. זה קיים".

ב"כלכליסט" סירבו להגיב.

מ"גלובס" לא התקבלה תגובה.

מ"דה-מרקר" נמסר בתגובה: "הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, שאותה עורכי 'דה-מרקר' בונים ומנחים, היא נדבך במאמצי העיתון להתמודד עם כשלון שילובה של האוכלוסייה הערבית ברוב המגזרים הכלכליים המסוקרים – ובייחוד בדרגי הניהול שבהם".