אילת היא מעצמה של עיתונות מקומית. המקומון הוותיק בארץ החל לצאת בה לאור כבר ב-1962, וכיום פועלים בעיר הקטנה (כ-45 אלף תושבים) ארבעה מקומונים בעברית, אחד ברוסית, אחד בצרפתית, תחנת רדיו מקומית, שני אתרי אינטרנט מסחריים וערוץ טלוויזיה מקומי. אלא שלאחרונה סוערות הרוחות בקהילה העיתונאית התוססת הזו עקב הצטרפותו של שחקן חדש ולא צפוי לזירה התקשורתית: עיריית אילת.
בכתבות הקודמות בסדרה, שעסקו בנעשה בטירת-הכרמל ובמעלה-אדומים, עמדנו על חשש לתופעות עיתונאיות בעייתיות על רקע הבחירות לרשויות המקומיות: כלי תקשורת שמטרתם אינה סיקור עיתונאי, אלא הפקת רווח מהיר מכספי הקמפיין של המתמודדים, כלי תקשורת המוקמים במיוחד כדי לצבור הון פוליטי ומשמשים כלי תעמולה מוסווים, וכלי תקשורת המתגייסים לטובת פוליטיקאים כדי לזכות בטובות הנאה.
הנעשה באילת מעלה חשש לסוג נוסף של התנהלות לא שגרתית: כניסה של גוף שלטוני לשדה התקשורת במטרה לצבור הון פוליטי. לפני כחודשיים הקימה עיריית אילת אתר אינטרנט חדש בעלות של עשרות אלפי שקלים, נוסף על האתר הרשמי. האם העירייה משתמשת בכספי ציבור כדי להקים מקומון אינטרנטי שנועד לשרת את ראש העיר ככלי תקשורת פרטי לקראת הבחירות?
"האתר הזה נוגס בפרנסה של הרבה מאוד אנשי תקשורת בעיר", אומר כתב באחד המקומונים האילתיים. "זה לא תפקידה של העירייה לבנות משהו כזה, בטוח שלא חודשיים לפני הבחירות, על חשבון משלם המסים, בעוד שיש לה כבר אתר עירוני רגיל שפועל נהדר למען התושבים". בעירייה דוחים את טענות אנשי התקשורת המקומית ומסבירים כי האתר הוקם כדי לשפר את השירות לתושבים ולהציע שירותים נוספים על אלה שנותנת התקשורת המקומית הקיימת.
עיתוי בעייתי
לפני עליית האתר הפיצה עיריית אילת הודעה שבישרה בגאווה על השקת פורטל אינטרנט חדש: "פורטל Eilatalk ישמש כצומת המחבר את כל מוקדי העניין בעיר", נכתב בהודעה. "זאת, באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות ליצירת 'עיר מקוונת' בעלת חיים משל עצמה. הפורטל יאפשר קיום תקשורת בלתי מתווכת של ראש העירייה והנהלת העירייה עם התושבים ויהווה מנגנון לקיום תקשורת בין התושבים לבין עצמם".
האתר החדש הציע חדרי צ'טים, בלוגים, פורומים ואפשרות פנייה ישירה לראש העיר, אולם מה שגרם לתא הכתבים הדרומי להתאגד ולפתוח במלחמה נגד העירייה היה הכוונה להפוך את האתר העירוני החדש גם לאתר חדשות, המפרסם בין השאר את הודעות דובר המשטרה ומגן דוד אדום.
גורמים בעירייה הודו כי העיתוי של העלאת הפורטל בעייתי. "הטיימינג דפוק. היינו צריכים לחכות לאחרי הבחירות, אבל אף אחד לא העלה על דעתו שמישהו יחשוב שאנחנו עושים את זה בשביל הבחירות", אומר בכיר בעירייה. "העבודה על הפורטל נמשה כמעט שנה, וכשנגמרה העבודה הוא הועלה לאוויר".
לעריכת הפורטל מונתה ליאור יאדו, עד אז עיתונאית שנחשבה ביקורתית במיוחד כלפי העירייה והעומד בראשה. בראיון שפורסם עם יאדו בדצמבר 2007 באתר האינטרנט "אילתי" היא צוטטה: "תמיד עשיתי עיתונות אמיתית ובתוכה עשרות אייטמים שהוציאו את הנהלת העירייה ואת העומד בראשה משיווי משקל. יש לי במשרד קלסר עם כל מכתבי הנזיפה של ראש העירייה על אייטמים שהציתו שריפות בבית-התמר. לא זכור לי שקיבלתי מכתבי צל"ש על עיתונות טובה מטעם". שבועות ספורים לאחר אותה כתבה, היתה יאדו לעובדת עיריית אילת. יאדו ניגשה למכרז וזכתה בתפקיד מנהלת הפורטל העירוני. מלבדה מועסקים בעירייה גם דוברת ועוזרת דובר.
מתפרנסים מפרסומות
במכתב ששיגרה יהודית זילברשטיין, יו"ר תא עיתונאי אילת, למנכ"ל העירייה אבי כהן היא טוענת כי לעיתונאים שנכחו במסיבת העיתונאים שבה הוצג הפורטל נאמר במפורש כי מדובר בפורטל חדשות, כזה שנועד להיות פורטל מסחרי לכל דבר ועניין, וכי פרסום מודעות בתשלום הושהה לפי שעה רק בעקבות לחץ התקשורת. מובן שמהלך כזה יפגע פגיעה קשה בעיתונים ובאתרי החדשות המקומיים, הנסמכים על מכירת פרסומות לפרנסתם.
בתגובה למכתבה של זילברשטיין, חזר והכחיש מנכ"ל העירייה כי האתר החדש יהיה אתר חדשות שיתחרה בתקשורת המקומית. על הטענה כי הפורטל יועד להיות מסחרי מגיב המנכ"ל ב"שקר וכזב". "אנו חוזרים על עמדתנו הברורה ולפיה הפורטל לא ישמש כ'כלי תקשורת' העוסק בתחקירים ובסקירת חדשות, אלא יפיץ את הודעות דובר המופצות לעיתונאים ולאחרים, על מנת שיגיעו אל הציבור", כותב המנכ"ל כהן. אולם האם לא לשם כך קיים אתר העירייה הוותיק והמעודכן שהמדינה ממילא דורשת מכל רשות מקומית להפעיל? בהמשך מכתבו טוען המנכ"ל כי יש בדבריה של זילברשטיין משום עבירה על חוק איסור לשון הרע ותובע ממנה לחזור בה. זילברשטיין גם היא לא נשארת חייבת ומשגרת מכתב חזרה שבו היא דורשת מכהן לחזור בו, וחוזר חלילה.
אילת, אוקטובר 2008 (צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90)
באילת פועלים כמה אתרי אינטרנט העוסקים בתכנים זהים לזה של הפורטל העירוני. גם הם משמשים במה לבלוגים, גם הם מדווחים על חדשות עירוניות. גם הם נותנים ביטוי לתושבים. האתרים האלה מתפרנסים מפרסומות. אחת מבעלות האתרים האלה היא רונית זילברשטיין. כן, שם המשפחה מצלצל מוכר: רונית זילברשטיין היא בעלת חברת תקשורת, יחצנית ובעלת אתר אינטרנט באילת, והיא בתה של העיתונאית הוותיקה יהודית זילברשטיין. לא זו בלבד, אלא שלטענת גורמים בעירייה גם היא התמודדה במכרז לתפקיד מנהלת הפורטל העירוני. המפסיד השני במכרז, כך לטענת עיתונאים באילת, הוא בעלי האתר "אילתי", שחר אלקיים. אלקיים מכחיש ואומר כי כלל לא ניגש למכרז.
על חשבון מי
במקומון הוותיק ביותר באילת, "ערב ערב", פירסמה רחלי אבידב סדרת כתבות שעסקו בסוגיית הפורטל. המרכזית שבהן תוקפת את הפורטל, כוונותיו ועיתוי פרסומו. "אחרי חודשים ארוכים של הבטחות, עלה השבוע הפורטל העירוני, המיזם הרהבתני, ויש האומרים, המיותר והבזבזני להחריד, של עיריית אילת. למה זה שוב הצליח להרתיח כל-כך הרבה אנשים. וגם, למה מומחים בתחום סבורים שהמהלך הזה פשוט לא ראוי, לא דמוקרטי ומחשיד מאוד, בעיקר כשהוא מגיח לאוויר העולם חודשיים לפני הבחירות", שואלת אבידב.
קצת מספרים: עלות הקמת הפורטל נאמדת בכ-84 אלף שקל, עלות הדפסת החוברות לאזרח והפצתן היא כ-12 אלף שקל. מצטרפת להוצאות אלו עלות שכרה של מנהלת הפורטל. כדאי לזכור: על-פי המכרז שבו זכתה, תפקידה הוא לנהל את אתר העירייה, המתוקצב על-פי חוק, וגם את הפורטל העירוני. בכל מקרה, יאדו משתכרת כ-5,000 שקל בחודש. באילת כ-60 אלף תושבים, שהם 16 אלף בתי אב (משלמי ארנונה), כך שעלות הפרויקט כולו היא כשישה שקלים וארבעים אגורות לכל בית אב.
אילת, אוקטובר 2008 (צילום: נתי שוחט)
"על חשבון מי?", זועקת כותרת המשנה של אבידב. "כל מי שמכיר את רונית זילברשטיין, עיתונאית ויחצנית המפעילה בחמש השנים האחרונות אתר חדשות מסחרי, יודע שקשה מאוד להרגיז את הפרסונה הזו, שבמשך שנים נושמת, אוכלת וחיה את התקשורת באילת". בהמשך מתארת אבידב כיצד הוציאה העירייה את רונית זילברשטיין משלוותה וכתוצאה מכך החליטה זילברשטיין לשלוח לעירייה ולכל עיתונאי אילת מכתב שבו כתבה, בין היתר:
"מנכ"ל העירייה כינה את אתר האינטרנט השבוע כמשהו ייחודי הקיים רק באילת. זה נכון, אף עירייה בישראל לא העזה לבזבז את כספי הציבור על משהו שאסור לה ואינו מתפקידה על-פי פקודות העירייה. אף עירייה בישראל לא מפעילה שני אתרי אינטרנט, משלמת על שניהם ומוציאה עשרות אלפי שקלים על שיווקם. אף עירייה בישראל לא מכריזה על אתר אינטרנט עם תוכן של תושבים, אבל מודיעה כי תצנזר את התושבים ואת מה שהם כותבים, אף עירייה בישראל לא משיקה אתר אינטרנט רגע לפני הבחירות, ואף עירייה בישראל לא רוכשת לעצמה כלי תקשורת על חשבון התושבים. רק בעיריית אילת חושבים שזה טבעי, כי זה למען התושבים [...] גם אם זה על חשבונם".
בו ביום יצא בשם תא העיתונאים באילת מכתבה של יהודית זילברשטיין, העיתונאית הוותיקה ביותר באילת, העובדת ב"מעריב" ובקול-ישראל ועומדת שנים רבות בראש תא העיתונאים המקומי. אבידב שכחה לציין כי רונית זילברשטיין, ששלחה את המכתב הראשון, קיבלה גיבוי מיידי מראש תא הכתבים בעיר, הלא היא אמה, יהודית זילברשטיין.
לדברי רונית זילברשטיין, היא פנתה לאמה בהיותה יו"ר תא הכתבים, ולא בגלל הקרבה המשפחתית. "אחרי הישיבה ביקשתי את התערבותה כתא העיתונאים, ולא כאמא שלי. אני עיתונאית כבר 15 שנה. היא היתה מודעת למאבק המתמשך בעיתונות והיא דיברה עם עוד עיתונאים לפני שהיא שלחה את המכתב. אני פניתי אליה במודע וביקשתי ממנה להתערב. בעקבות הפנייה שלי היא אכן התערבה. מה שהעירייה עושה זה שערורייה. בראש וראשונה זה בזבוז כספי ציבור. הם אמרו שאין פוליטיקה באתר. זה שראש העיר מצטלם בגן ילדים, מה זה, חינוך? זה כלי תקשורת עם כוח עצום, ואם העירייה משתמשת בו שלא מתפקידה, אנחנו מתפקידנו להילחם בזה".
בנוגע לפגיעה הכלכלית באתר שהיא מנהלת ובאתרים אחרים דומים בעיר אומרת רונית זילברשטיין: "כרגע, מבחינה עקרונית אין פגיעה. לאתר שלי קוראים רד-סי אילת, ומעבר לאילת אנחנו מוציאים מבזקי חדשות לתושבים דרך האימייל. גם שחר אלקיים עושה את זה וגם אני. אף אחד לא יגיד לי, 'אל תשלחי לי כי אני מקבל מעיריית אילת'. הפגיעה היא שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו מבחינה כלכלית לפרסם את האתר שלנו, כי זה עולה המון כסף, אבל העירייה כן עושה את זה. החוק קבע מטרות ברורות לעירייה, והם חייבים אתר רשמי, אבל לא משהו כזה. אנחנו ניפגע כלכלית אם העירייה תפרסם בחינם את כל בעלי העסקים ואז הם לא יפרסמו אצלנו – מזה אנחנו חיים, מהפרסומות והמודעות האלה. אם העירייה תיתן להם במה בחינם, אז למה שיבואו אלינו? כל מה שהעירייה מוציאה שהוא לא שייך לעבודתה היא פוגעת באחרים. הם מנצלים את האתר להאדרת שמם, מה שיוצר פגיעה בהליך הדמוקרטי, כי הכל על חשבון משלם המסים".
גם את טענת הגורמים בעירייה שהיא עצמה ניגשה למכרז הודפת רונית זילברשטיין ומסבירה שהעירייה היא זו שפנתה אליה והציעה לה את תפקיד מנהלת הפורטל: "היתה שיחת טלפון ביני לבין ראש מחלקת כוח האדם בעירייה, שבסיומה הבנתי שזה לא מתאים לי כי אני לא יכולה לעשות גם את זה וגם להישאר נאמנה לעסק שלי. אז ירדתי מזה ואמרתי, תודה, אבל לא תודה".
בינתיים, כאמור, עלה לאוויר הפורטל החברתי של עיריית אילת, כחודשיים לפני הבחירות. העיתונאים המקומיים עדיין לא אמרו את מלתם האחרונה, והצעד האחרון היה שיגור מכתב למפכ"ל המשטרה בטענה כי אין זה נאות שהעירייה תפרסם את הודעות דובר המשטרה לכלל הציבור.
תגובת העירייה
עיריית אילת העבירה ל"העין השביעית" תגובה של 1,400 מלה. להלן עיקריה:
"אין בין עיתוי העלאת הפורטל לרשת ובין מועד הבחירות כל קשר שהוא. הפורטל יצא לתכנון באוקטובר 2007, ההתקשרות עם החברה המבצעת התבצעה בחודש ינואר 2008. העירייה, פרט להעמדתו של הפורטל לטובת הקהילה, אינה 'שחקן' בתוכו. כל מי שחפץ בכך, תושב, אזרח ואנשי התקשורת, מוזמנים לחפש, בזכוכית מגדלת, מאפיינים פוליטיים בפורטל – הם לא ימצאו דבר וחצי דבר בעל אופי פוליטי מטעם העירייה או מטעם מי שעורכים את התכנים בפורטל.
"לגבי שאלת הצורך בפורטל מסוג זה, בעת שקיימים אתרים אילתים מסחריים דומים, נשיב תחילה כי הרעיון של העירייה היה לייצר במה שתאפשר שיח תושבים שאינו תלוי שיקולים מסחריים. באתר הזה יש מקום לדיונים 'קטנים' שפורטלים מסחריים עשויים לראות אותם כ'לא חשובים' ו'לשים אותם בצד'. אחת ממטרותיו של האתר היא שימוש ברשת האינטרנט לצורך קיומה של e.democracy (דמוקרטיה אינטרנטית ישירה).
"חלק מאנשי התקשורת באילת ביקשו לצייר תמונה מעוותת ולפיה מדובר בניסיון לנגוס ולפגוע בעיתונות המקומית ו/או לפרסם מידע 'מטעם', בכיסוי של עיתונות חופשית. לגבי הסיבות של חלק מאנשי התקשורת שזעמם התעורר בעקבות השקת הפורטל, אנו מציעים לך לבדוק היטב ולברר מה מכלול הסיבות האמיתיות הנעוצות בבסיס התנהגותם.
"באשר לדאגותיהם הענייניות, נשיב כי הפורטל לא פוגע ולא יפגע בעיתונות החופשית הבלתי תלויה, שכן אינו מהווה כלי תקשורת, אינו עוסק בתחקירים ובדיווחי חדשות וכיו"ב, אינו מביע עמדות בנושאים ציבוריים או אחרים, אלא מהווה פלטפורמה לקהילה ומביא מסיפוריה לקהילה. מכאן ברור שהתנגדותם הנחרצת מקורה בחוסר הבנה ובהכרה לקויה של הפורטל.
"העירייה יכולה היתה לבחור למקם את הרשת החברתית הקהילתית בתוך אתר העירייה הרשמי, אך לא עשתה זאת במתכוון. כיוון שבאתר העירייה הרשמי צריכים להופיע רק נושאים רשמיים, וכל מסר שנכתב בו מוגדר במידה רבה כאמירה שלטונית, הוא מוגבל יותר מטבעו. מטרת המהלך היתה לספק במה שתאפשר שיח שאינו נתון למגבלה הזו, ולכן הקמנו אתר שהוא אמנם בבעלות העירייה, אך לא כל דבר שנאמר בו הינו בחתימת העירייה".