בשבוע שעבר הודיע במפתיע שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כי החליט להוציא את גלי-צה"ל מאחריות הצבא ולהכפיף את התחנה למשרד שבראשו הוא עומד. לדברי ליברמן, החלטתו התקבלה על בסיס ההמלצות שהגיש לו מנכ"ל המשרד, אודי אדם. ואולם, כפי שחשף הבוקר (31.1) נתי טוקר ב"דה-מרקר" – בדו"ח דווקא נכללה המלצה מפורשת שלא להעביר את התחנה לאחריות משרד הביטחון.
הדו"ח של אודי אדם הוגש לליברמן ב-18 באוקטובר 2016, אך הוסתר מעיני הציבור עד לפני ימים אחדים, וליברמן עצמו טען כי הוא אינו זוכר מה נכתב בו. כעת, עם חשיפת המסמך בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה", מתברר מדוע שר הביטחון לא חש בנוח עם פרסום תוכנו: המלצותיו המקוריות של המנכ"ל עומדות בסתירה להחלטה שבסופו של דבר קיבל ליברמן.
על-פי דיווחו של טוקר ב"דה-מרקר", ההחלטה להכפיף את התחנה למשרדו של ליברמן התקבלה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע כללים שיבטיחו את עצמאות התחנה. עם זאת, הכללים הללו לא פורסמו עד כה, וממשרד הביטחון נמסר היום ל"העין השביעית" כי "הנושא כולו מצוי בבחינה וטרם גובשו הכללים". גם בהודעת המשרד מהשבוע שעבר הוזכרו מנגנוני ההגנה הללו כתוצריו העתידיים של צוות יישום שטרם קם.
היום, בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת, טען עוזרו של מנכ"ל משרד הביטחון, עמרי גילה, כי ההחלטה להעביר את התחנה למשרד הממשלתי אינה החלטה סופית, אלא בסך הכל החלופה המועדפת על ליברמן. לדברי גילה, כדי ליישמה יצטרך המשרד להשלים תהליך שהחל מול היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט – ונוסף לכך צוות משרדי שהוקם צריך לבדוק אם היא בכלל ישימה.
"אין אפשרות של ממש לקיום התחנה בין כותלי המשרד או להפריטה לגורם מסחרי"
כמו הקולות שיצאו בימים האחרונים ממשרד הביטחון, גם דו"ח ההמלצות של מנכ"ל המשרד אודי אדם אינו מסמך חד-משמעי. בדו"ח, שהמלצותיו נדחו על-ידי השר ליברמן, העלה המנכ"ל שתי חלופות אפשריות לשינוי מעמדה של גלי-צה"ל (והתחנה הבת גלגל"צ) ופסל את ההצעות להפריט אותה, לסגור אותה או להעבירה לאחריות משרד הביטחון.
לפי המנכ"ל, אחד השיקולים לפסילת ההצעה להכפיף את התחנה ישירות למשרד הביטחון או להפוך אותה לפרטית הוא התערבותם האפשרית של גורמים פוליטיים בעבודת התחנה. "בקצירת האומר אציין כי בשל הטעמים המשפטיים והתפעוליים, ובהם ניתוק הזיקה בין הדרג הפוליטי לקובעי התכנים, איסור השימוש במותג צה"ל או מכירת התדרים שבשימוש התחנה, נראה כי אין אפשרות של ממש לקיום התחנה בין כותלי המשרד או להפריטה לגורם מסחרי", נכתב בדו"ח.
לפי אחת החלופות שעליהן המליץ אודי אדם, גלי-צה"ל תישאר תחת אחריות הצבא, אך סמכויות הפיקוח עליה יוגדרו מחדש ושידוריה יכללו יותר "תכנים צבאיים" ופחות תכנים "אזרחיים", כלומר תכני אקטואליה ותרבות. "בבסיס דרך פעולה זו עומדים עקרונות של הכרת הערך הדמוקרטי והתרבותי של השידור הציבורי, שימור כלי תקשורת מוביל ואיכותי והמסקנה שלפיה ניתן להיעזר בתחנה לקידום מטרות צה"ל (כדוגמת עידוד גיוסן של אוכלוסיות מיוחדות, תמיכה בפיקוד העורף ורשות החירום הלאומית בעתות חירום)", כתב אדם במסמך.
בהקשר זה ציין המנכ"ל כי "קיים מתח מובנה, עליו הצביע פרופ' אסא כשר, שלא הוסדר מעולם, בין יחידה צבאית הכפופה לפקודות הצבא ורוח צה"ל לבין כלי תקשורת המונחה על-פי האתיקה העיתונאית שבבסיסה חשיפת אמת וביקורת השלטון". הצעה זו, כתב, גם מנוגדת לעמדתו המוצהרת של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, המעוניין להוציא את תחנת הרדיו מהצבא מטעמים תקציביים.
עוד הוסיף אדם כי "תכניה האזרחיים של התחנה אינם מפוקחים בצורה אפקטיבית", וזאת "בעיקר בשל חולשת מוסדות רשות השידור", האמורים לפקח על גלי-צה"ל אך יצאו מכלל פעולה. אם תאומץ חלופה זו, כתב, יש להעביר את הפיקוח על התחנה למוסדות תאגיד השידור הציבורי החדש ולהקים ועדה ציבורית שתייעץ למפקד גלי-צה"ל ותפקח על התחנה – בין היתר כדי למנוע התערבות פוליטית ומסחרית בתכניה.
לצפייה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת
החלופה השנייה שהציג מנכ"ל משרד הביטחון היא העברת גלי-צה"ל וגלגל"צ לאחריות תאגיד השידור הציבורי. "חשיבה ארגונית ומוסדית 'טהורה' תעלה את ההנחה כי לו תחנת גלי-צה"ל היתה מוקמת כיום (כפי שהיא פועלת היום) היא היתה מוצבת תחת אחריות תאגיד השידור הציבורי מהטעם שהתחנה כתחנה 'ארצית וממלכתית' שייכת ל'משפחת' השידור הציבורי", כתב.
עם זאת, ציין אדם, יישום חלופה זו צפוי להיתקל בקשיים. "כידוע, התאגיד מצוי בשלבי הקמה והוא טרם יוצב. קליטת מוסד מרכזי כתחנת גלי-צה"ל הינה משימה מורכבת אשר ייתכן כי תאגיד שידור בחיתוליו יתקשה לבצע. לכך יש להוסיף את הקולות הנשמעים לאחרונה לגבי עתידו של התאגיד", כתב, והעיר: "הסתכלות מכיוון הפוך תטען כי הוספת התחנה לתאגיד תעניק חיזוק מקצועי משמעותי בדמות טובי העיתונאים בתחום התקשורת המשודרת, שתיצור ליבה שסביבה התאגיד ייבנה". קושי אחר, הוסיף אדם, הוא העובדה שמהלך כזה יש להעביר דרך הממשלה ולעגן בחקיקה.
"אתגר נוסף הוא הסדרת מעמדם של האזרחים עובדי צה"ל העובדים בתחנה וצפויים לערב את ההסתדרות במהלך", הוסיף. השבוע דווח באתר "וואלה" כי ועד עובדי גלי-צה"ל מאיים להכריז על סכסוך עבודה – מהלך שאמנם עשוי להקשות על ניהול התחנה, אך אינו צפוי לכלול את החיילים המשרתים בה, שהם רוב צוות התחנה. על-פי המסמך של אדם, בתחנה משרתים 150 חיילים (מתוכם 37 מתנדבים), 85 אזרחים עובדי צה"ל (המאיישים 66 תקני משרה מלאה) ותשעה אנשי קבע.
"מהטעם שהשיקולים וההנמקות לבחירה באחת משתי הדפ"אות [דרכי פעולה אפשריות] המומלצות מצויים בעולם השיקולים הציבוריים וחורגים רק משיקולים מקצועיים בטחוניים 'צרים', בחרתי שלא לתת בכורה לאחת משתי הדפ"אות, אלא להתיר את הבחירה בידך", כתב אדם לשר ליברמן בחטיבה המסכמת של המסמך. ליברמן, כפי שהתברר החודש, בחר לדחות את שתי ההמלצות ולבחור דווקא בחלופה שלה התנגד המנכ"ל במפורש.
על-פי משרד הביטחון, המנכ"ל אדם שינה את דעתו והחליט לתמוך בהצעה להעביר את התחנה לאחריות המשרד. מדוע שינה את דעתו? במשרד בחרו שלא להשיב ישירות לשאלת "העין השביעית" בעניין. עוזרו של המנכ"ל, עמרי גילה, אמר בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה כי בעת הכנת הדו"ח התקבלה חוות דעת משפטית שלפיה הוצאת התחנה מצה"ל והעברתה למשרד הביטחון – כפי שהציע איזנקוט – כרוכה בהליך חקיקה שעלול להקשות על יישום ההחלטה.
לדברי גילה, לאחר הגשת הדו"ח התקבלה במשרד חוות דעת אחרת, מטעם הפרקליטות הצבאית, ש"חושבת אחרת לגבי הפרוצדורה של קליטת התחנה במשרד". לנוכח הסתירה בין שתי חוות הדעת, אמר עוזר המנכ"ל, פנו נציגי המשרד ליועץ המשפטי לממשלה וקיבלו ממנו "רוח גבית מסוימת". לפיכך, אמר, הוחלט בכל זאת להעביר את התחנה לאחריותו של משרד הביטחון.
"משרד הביטחון נהג פה באופן שערורייתי, כשהוא מעכב בקשת חופש מידע שלא היתה שום מניעה לענות עליה כבר לפני מספר חודשים"
במשרד הביטחון אמנם מסרו היום את דו"ח אדם, אך עד כה לא נמסרו לפרסום נספחי הדו"ח – ובכללם חוות הדעת המשפטיות שנוסחו בלשכות היועץ המשפטי של משרד הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה. עו"ד אלעד מן, שהגיש את בקשת חופש המידע, טוען כי המשרד גם לא עמד בהוראות חוק חופש המידע, ועיכב את מסירת הדו"ח מעבר למותר בחוק.
"משרד הביטחון נהג פה באופן שערורייתי, כשהוא מעכב בקשת חופש מידע שלא היתה שום מניעה לענות עליה כבר לפני מספר חודשים, ומשך את המענה עד מעבר לתקופה המקסימלית הקבועה בחוק", מסר עו"ד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" ויו"ר הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית". "רק ביום שלישי בצהריים, אחרי ש'הצלחה' פנתה שוב, עם פרסום החלטתו של ליברמן, ואחרי שעיקרי המסמך פורסמו אצל נתי טוקר, ולאחר שנודע ל'הצלחה' שכבר ביום ראשון משרד הביטחון שלח את המסמך הזה לכל מיני גורמים חיצוניים – התקבל המסמך".
* * *
לעיון בדו"ח אדם