עם פרוס 2016 פנינו למספר אנשים שאנחנו מחשיבים את דעתם ושאלנו אותם מה תהיינה המגמות החשובות בשדה העיתונות בשנה הנוכחית, בדגש על הממשק שבין תקשורת לטכנולוגיה ולחופש העיתונות. כל מרואיין נשאל שורה של שאלות זהות. אנו מציגים כאן גרסה ערוכה של התשובות.

ד"ר דניאל דור הוא ראש החוג ללימודי תקשורת באוניברסיטת תל אביב.

מגמה טכנולוגית • קצב השינוי הטכנולוגי בעולם התקשורת של ימינו הוא ככל הנראה המהיר ביותר בתולדות התקשורת האנושית, ולכן ייתכן מאוד שהמגמה הטכנולוגית הבולטת ב-2016 תהיה בדיוק זו שאיננו יודעים לחזות היום. אם קצב השינוי הזה יפסח על 2016, ונראה רק המשך מגמות קיימות, הייתי אומר שנראה העמקה של טכנולוגיות השיווק המפולח ברשתות החברתיות; התפתחות נוספת של טכנולוגיות שיתוף תוכן בטלפונים סלולריים, כולל וידיאו; והעמקה נוספת – שעליה ייתכן שלא נדע בזמן אמת – של יכולת המעקב והחדירה לפרטיות של כולנו על-ידי גורמי כוח שונים.

דניאל דור (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

העיתונאי • מצד אחד, עיתונאים שיבקשו לעשות מלאכתם נאמנה ייתקלו בקשיים גוברים והולכים מצד משלמי המשכורות שלהם. חופש העבודה של העיתונאי הוא מאבני היסוד של חברה דמוקרטית, והדמוקרטיה שלנו הולכת בימים אלה ומידרדרת למקומות מסוכנים ביותר. מצד שני, טכנולוגיות שיתוף התוכן יאפשרו פיתוח של אופני איסוף ומחקר עיתונאי חדשים, ואפשר לקוות שיאפשרו גם פיתוח של מודלים כלכליים חדשים עבור עיתונות עצמאית וחוקרת.

חופש העיתונות • לא יהיה גורם מאיים אחד, אלא המשך השילוב בין גורמים שונים שמדרדר כבר עכשיו את ישראל אל גבול הדמוקרטיה: ריכוז הכוח בידיים מעטות, התפרקות מודל הפרדת הסמכויות (הכנסת ומערכת המשפט מוחלשות על-ידי הממשלה), מעורבות ההון בפוליטיקה, ההידרדרות של המצב המדיני והבטחוני, עליית הלאומנות, תחושת הבידוד העולמי, והירידה ברמת ההשכלה. כשכל אלה נעים באותו כיוון, חופש העיתונות הוא אחד הקורבנות הראשונים.

השפעה • לפני מספר שנים נראה היה שהרשתות החברתיות מייצרות מודל תקשורת שיביא אל סופה את תקופת תקשורת ההמונים. היום כבר ברור שזה לא כך. נכון שיותר ויותר חומרים שמיוצרים בתקשורת ההמונים נצרכים דרך שיתוף ברשתות, ולעובדה הזו משמעויות מרחיקות לכת על התפלגות בצריכה ובהשפעה, אבל החומרים בכל זאת עדיין מיוצרים ברובם במערכות אמצעי תקשורת ההמונים, רוב העבודה שנעשית מאחורי הקלעים בעולם הפוליטי מתרחשת עדיין מול תקשורת ההמונים, ולפחות ברגעי מפתח – בחירות, פיגועים, מבצעים, מחאות – השפעת תקשורת ההמונים עדיין כפי שהיתה. סביר להניח שזה יהיה המצב גם ב-2016.

מודל כלכלי • מודלים כלכליים חדשים יופיעו מתישהו, בזה אין ספק. האם זה יקרה בקרוב, קשה מאד לדעת. אם נראה סגירה של אמצעי תקשורת, סביר להניח שהדבר יהיה תוצאה של לחץ פוליטי. אם נראה אמצעי תקשורת חדשים, סביר להניח שזה יהיה במרחב החדש של עיתונות עצמאית הפועלת כחלק מהחברה האזרחית, שם הולכת ומצטברת רשימה מרשימה מאוד של אתרי חדשות – "שיחה מקומית" ו"המקום הכי חם בגיהנום" הם שתי דוגמאות מצוינות. להערכתי, משם גם יגיעו בסופו של דבר התשובות לשאלת המודל הכלכלי.

נשים בתקשורת • כמו בכל נושא אחר מהסוג הזה, זה לא יקרה מעצמו. צריך להיאבק על זה באופן מפורש – נשים וגברים ביחד. זה דורש, בין השאר, מוכנות של אנשי תקשורת ללכת אל מעבר לפרספקטיבת התחרות (בין אינדיבידואלים על מקום עבודה, בין אמצעי תקשורת על רייטינג וכן הלאה) ולבנות זהות מקצועית קולקטיבית שדורשת מעצמה (ומנותני המשכורות) דברים מסוימים – בין השאר, מקום נרחב יותר לנשים.

וצריך גם לזכור שלא מדובר בעניין כמותי. לצערנו, השתלבות גדולה יותר של נשים במקצועות כאלה ואחרים מלווה לא פעם בירידה ברמת ההשתכרות ובסטטוס של המקצוע באופן כללי. צריך להתעקש על שילוב אמיתי ושוויוני, על שבירת תקרות הזכוכית שעוד קיימות, ועל כניסה של נשים לכל אזורי העבודה – ובעיקר לעיסוק בנושא המדיני-בטחוני.

*  *  *

"מגמות 2016" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ואתר "כותרת", מגזין מקוון חדש שמפעיל החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט הופק על-ידי הסטודנטים חברי מערכת האתר: דורון ברויטמן, יונתן אוחיון, שני גלעדי, נועה פרי, נועה בן-נתנאל ועופר צ'יזיק, ונערך על-ידי איתי זיו ושוקי טאוסיג. גרסה של הפרויקט מתפרסמת במקביל באתר "כותרת"