מאבקו המשפטי של בעז ניצן, שהגיש קובלנה פלילית נגד אילנה דיין ושידורי קשת, הגיע בשבוע שעבר (12.5.15) ככל הנראה לסיומו.
שופט העליון: "שידורים פוליטיים מובילים לבוחרים מיודעים. בוחרים מיודעים מממשים את זכותם החוקתית להשפיע על הרכב הכנסת באופן מיטבי"
בשנת 2013 הגיש ניצן קובלנה פלילית נגד דיין וחברת שידורי קשת בע"מ בטענה כי עברו על חוק הבחירות לכנסת כששידרו במסגרת התוכנית "עובדה", זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות לבחירות לכנסת שנערכו באותה שנה, ראיון עם הסופר דויד גרוסמן. שופטת בית-משפט השלום חנה מרים לומפ ביטלה את הקובלנה, על אף שפסקה כי משדר "עובדה" אכן הפר את החוק ושידר תעמולה אסורה. לפי פסיקת בית-משפט השלום, היה מקום לבטל את הקובלנה משום שהוגשה לאחר שוועדת הבחירות המרכזית, אשר גם אליה פנה ניצן, הטילה קנס כספי על שידורי קשת בגין שידור אותה תוכנית.
ניצן לא התייאש, ולפני כחצי שנה פנה לבית-המשפט המחוזי והגיש ערעור שבו ביקש לבטל את החלטת השלום ולאפשר לו להמשיך לנהל את הקובלנה הפלילית נגד דיין ושידורי קשת. שופטי המחוזי רפאל יעקובי, רם וינוגרד וארנון דראל דחו את ערעורו ופסקו כי בית-משפט השלום איזן בהחלטתו כראוי בין השיקולים הרלבנטיים.
בשל כך פנה ניצן, לפני כשלושה חודשים, לבית-המשפט העליון בבקשה לערער על פסק הדין של המחוזי. ניצן טען, בין היתר, כי קביעת בית-משפט השלום יצאה מנקודת הנחה שהושגה הרתעה באמצעות הסנקציה המינהלית שהושתה על שידורי קשת מטעם ועדת הבחירות לכנסת. לטענתו, הנחה זו שגויה. עוד טען כי בעקבות ביטול הקובלנה נוצרו תחושה של חוסר יחס לאזרח הפשוט שאינו שייך לגילדה המשפטית ותחושה של חוסר רצון להתעמת עם בכירי התקשורת מצד בתי-המשפט, והוסיף כי מצב זה משאיר פתח לשדרנים נוספים לפעול שלא כדין גם בבחירות הבאות.
אילנה דיין (צילום: יוסי זמיר)
בשבוע שעבר החליט השופט סלים ג'ובראן לדחות את בקשת הערעור שהוגשה לעליון. "גם אני סבור כי בשקילת האינטרס הציבורי, בצירוף הסנקציה המינהלית שהוטלה, הרי שאין זה נדרש לנהל הליך פלילי במקרה הנדון, ויהיה בכך כדי לפגוע בתחושת הצדק", כתב השופט ג'ובראן בהחלטתו.
בהמשך הוסיף השופט ג'ובראן: "בעניין חששותיו של המבקש כי קיים פתח לתשדירי תעמולה אסורים בעתיד, כפי שציינתי רבות בכובעי כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, אכן מדובר בתחום אפור ויש מקום לערוך רפורמה מקיפה בחוק התעמולה. אולם, במקביל אני סבור כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה כי בתקופה הסמוכה למועד הבחירות, יעסקו ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו בנושא זה בדיוק.
"שידורים פוליטיים מובילים לבוחרים מיודעים. בוחרים מיודעים מממשים את זכותם החוקתית להשפיע על הרכב הכנסת באופן מיטבי. על כך יש רק לברך. סבורני כי ראוי שכל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו, בראש ובראשונה בהתאם לשכל הישר וההיגיון הבריא. במקרה שלפני, אני סבור כי כלל הגורמים שלקחו חלק בהתפתחות ההליך, החל מהיועץ המשפטי לממשלה, ממשיך בפרקליטות המדינה וכלה בבתי-המשפט השונים, הפעילו את שיקול דעתם כראוי ופסקו נכונה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות".
52373-06-13
38235-11-14
רע"פ 2381/15