חדשה טרייה שלא תמצאו באף כלי תקשורת אחר: מכבי תל-אביב כדורסל מצאה את הקמיע שלה. לא בעל חי, לא מים קדושים, לא חול מקברו של איזה באבא. הקמיע החדש של מכבי תל-אביב, זה שאוהדים אמיתיים צריכים לנשק לו את הידיים לפני כל משחק מכריע, הוא לא אחר מאשר המנחוס הפרטי שלהם, אלון עידן.

הניצחון של מכבי ממילא רץ עכשיו בכל האתרים, כולם נראים אותו דבר עם אותן כותרות. אז הבה נתחכמה לכולם, נהיה שונים ומגניבים, נצדיק סופית, לא בלי קריצה עצמית, את הדימוי שלנו כגבוהי מצח

"אפשר פיו וורדס אבאוט דה ביג כישלון אין ברלין?" היא כותרת הטור המשועשע של עידן שהתפרסם בעיתון ובאתר "הארץ" ביום חמישי האחרון. עידן ניהל שם כמה ראיונות מפוברקים עם מאמני, שחקני ומנהלי מכבי תל-אביב לאחר הפסדם כביכול במשחק מול אלבה ברלין על העלייה להצלבה ביורוליג. זהו ראיון שכל כולו שמחה לאיד על ההפסד העתידי, השזור תשובות מלעיגות ומביכות המציירות את אנשי מכבי תל-אביב כמי שאינם מסוגלים להתמודד עם שאלות קשות, ולמעשה עם שאלה קשה אחת, שמבחינת בעל הטור היא היחידה שאפשר לשאול: מה דעתם על "הכישלון הגדול".

המאמן הראשי גיא גודס יוצא כבסן תודעה ("אכזבה כן, כישלון לא. בכלל, אני חושב שצריך למחוק את המלה הזאת מהלקסיקון"), פיני גרשון יוצא ג'ון בריון ("תגיד, באת להרגיז דווקא עכשיו, כשהדם רותח?"), המנכ"ל ניקולה וויצ'יץ' זוכה לקשקש באינגליזית שבורה ("מי שלא ריספקט אס, אני לא ריספקט אותו"), והיו"ר שמעון מזרחי יוצא יותר לאומי מביבי ("כשצ'מברליין והיטלר חתמו על הסכם הכניעה המביש"), וכן הלאה.

הראיונות הללו היו המשך לפרסום של עידן מהשנה שעברה, לפני חצי גמר הפיינל-פור במילאנו. בשני המקרים מדובר בראיונות סאטיריים, ובשניהם תחזיותיו של עידן לא התגשמו. בשנה שעברה מכבי תל-אביב ניצחה בחצי גמר הפיינל-פור, ואף בגמר, וזכתה באליפות אירופה, וביום חמישי האחרון צלחה את המכשול בברלין בדרך לשלב הבא.

כך קרה שעוד לפני המשחק ביום חמישי התייצבו לטקבק אוהדים מרוצים של מכבי תל-אביב, שראו בראיון הזה מנחוס בהפוך על הפוך. אם אלון עידן מספיד את הקבוצה, סימן שהיא תנצח, על אפו ועל חמתו. כאמור, ככה בונים קמיע, ונותר רק להמליץ לעידן לחדול מהראיונות הללו, אם הוא באמת מעוניין להתענג על התשובות המתפתלות של אנשי מכבי אחרי הדחה. אם ימשיך בשלו גם במשחקי ההצלבה בשבוע הבא, הוא עוד עלול להפוך לסמל צהוב בעל-כורחו, ולא לזה התכוון המשורר מ"הארץ".

הדף הראשי של אתר ספורט "הארץ" ביום חמישי, 9.4.15 (צילום מסך)

אלא שלעלילה התווסף הפעם אלמנט מעניין למדי. באתר ספורט "הארץ" נותר ראיון ה"פיו וורדס אבאוט ביג כישלון" ככותרת הראשית גם לאחר סיום המשחק בברלין. הידיעה על הניצחון החשוב היתה משנית. כלומר, הראיון המפוברק על ההפסד שלא היה ניצח את המציאות, שבה מכבי תל-אביב הפכה את ה"ביג כישלון" ל"ביג הצלחה".

איך נוצר מצב שבו דאחקה הזויה גוברת על החיים עצמם? יושב העורך עשר דקות לאחר סיום המשחק וחושב לעצמו – הניצחון של מכבי ממילא רץ עכשיו בכל האתרים, כולם נראים אותו דבר עם אותן כותרות, אותו מלל ואותם טוקבקים מתלהבים. אז הבה נתחכמה לכולם, נהיה שונים ומגניבים, נצדיק סופית, לא בלי קריצה עצמית, את הדימוי שלנו כגבוהי מצח, נזרוק את אלון עידן טרף להמון, נלעיג עליו ועל עצמנו ובכך נגרום לביג תנועה באתר הסלואו-מושן שלנו.

אלא שסוג כזה של גימיק, מתוחכם ככל שיהיה, הוא לפני הכל גול עצמי. אחרי קיצוץ מדור הספורט בעיתון לגטו קטנטן של עמוד וחצי ודחיקה גמורה שלו מהעמוד הראשי של העיתון, שמוותר כך על נתח קוראים גדול ותוסס, הבחירה לדחוק את החדשות האמיתיות, החשובות, לטובת פארודיה של בעל טור היא מסר בוטה ואדיש לקוראים. מהלך כזה העיתון לא היה מרשה לעצמו בשום תחום אחר. זו בחירה שעשויה ללמד על הרמת ידיים באגף הספורט של "הארץ" במלחמה על הקהל.

הטור של עידן נועד בראש ובראשונה לקוראים ציניים. לקדם אותו לראש סולם העדיפויות, על חשבון האירוע החדשותי המשמעותי של הערב, ובסתירה גמורה לו, הוא מעשה אנטי-עיתונאי חסר כבוד עצמי, שמתאים לעלון סטודנטים חתרני.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il