כתב "ישראל היום" עמית לוינטל, שפוטר על רקע הטענה כי הדליף תוכן נאום לא-פורמלי מפי העורך הראשי עמוס רגב, תובע את החינמון בגין פיטורים שלא כדין. פרטים מן הנאום, שנשא רגב במהלך מסיבת יום-הולדת מערכתית, פורסמו בחודש שעבר בבלוג "משגב לעם" של אורי משגב באתר "הארץ". בעקבות ההדלפה הורה רגב על הליך בירור רחב היקף, כולל שימוש חריג בפוליגרף, ולאחר מכן הוחלט על פיטוריו של לוינטל, לצד פיטוריה של רכזת הכתבים שחר כהן, שבמסיבת יום-הולדתה אמר רגב את הדברים.

"לפעמים בסרטים אתה עובר בשוט אחד מהרגע של המסיבה לרגע של המלחמה", צוטט רגב בבלוג של משגב, יממה לאחר תקיפה בסוריה שיוחסה לישראל ויממה לפני שהוחלט סופית על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. "אנחנו כנראה לקראת מלחמה. וננצח בה. זה ברור. לפני שעתיים הפציצו ממש בדמשק, ובעוד שעתיים מי יודע מה יקרה, אז בואו נחגוג", צוטט עוד רגב.

"הנתבעים הפעילו שיטות חקירה לא מידתיות ודרקוניות כדי לגלות מי אחראי להעברה החוצה של מידע שולי, כמו כמה משפטים שנאמרו באווירה לא פורמלית, ושבעצם פרסומם לא נגרם כל נזק"

בעקבות הפרסום החליט העורך הראשי לזמן שורה של עובדים לבדיקות פוליגרף, 10–15 במספר לפי משגב, ובכלל זה גם מגיש התביעה, לוינטל, שבתפקידו העיקרי שימש כתב במדור הספורט של "ישראל היום". לטענתו, הוא אינו מכיר את משגב ולא העביר לו במישרין או בעקיפין מידע על דבריו של רגב. הנאום המדובר, גרס לוינטל, תועד בווידיאו ונשלח לכמה מחבריה של המפיקה כהן. משם, אולי, דלף.

כחצי שעה לאחר צאתו מהבדיקה, טען עמוס רגב, התפרסמה בבלוג של משגב רשומה חדשה ובה השאלות שעליהן התבקשו העובדים להשיב. פרט נסיבתי זה, גורס לוינטל, הוא הסיבה לכך שהוחלט דווקא על פיטוריו שלו – אף שלטענתו, כאמור, התיעוד הודלף בדרך אחרת. על כן הוא דורש מ"ישראל היום" פיצויים בסך 257,200 שקל, בגין פיטורים שלא כדין, "משיקולים זרים, בניגוד לכללי הצדק הטבעי, תוך כדי השפלתו וביזויו של התובע ופגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו". על התביעה, שהוגשה בשבוע שעבר על-ידי עו"ד איתי רימון, דיווח לראשונה יצחק דנון באתר News1.

באשר לעצם השימוש בבדיקת פוליגרף נכתב בכתב התביעה כך: "הנתבעים הפעילו שיטות חקירה לא מידתיות ודרקוניות כדי לגלות מי אחראי להעברה החוצה של מידע שולי, כמו כמה משפטים שנאמרו באווירה לא פורמלית, ושבעצם פרסומם לא נגרם כל נזק".

"לאחר שהנתבעים סימנו את התובע כמי שהדליף מתוך בדיקת הפוליגרף, הם לא נקטו צעד כלשהו על מנת לאמת זאת", נכתב בהמשך. "אין זאת [אלא] משום שמטרתם היחידה של הנתבעים היתה ליצור פחד ומורא בקרב עיתונאי ועובדי העיתון, גם אם התובע נאלץ לשלם על כך בפרנסתו, בשמו הטוב, במוניטין שלו ובעוגמת נפש מרובה שנגרמה לו על לא עוול בכפו".

הרהורים גיאו-פוליטיים

"ביום 7.12.14 התקיימה במערכת העיתון הרמת כוסית לכבוד יום-הולדתה של גב' שחר כהן, רכזת כתבים בעיתון וידידתו של התובע", נכתב בכתב התביעה, שהוגש לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. "במהלך האירוע הקצר נשא העורך הראשי של העיתון, מר עמוס רגב, דברי ברכה, ובהם, בין היתר, שיתף את הנוכחים בהרהוריו הגיאו-פוליטיים באשר לאזורנו וחזה (ייתכן בבדיחות הדעת) כי עתידה לפרוץ באזור מלחמה".

לוינטל, נטען בכתב התביעה, לא נכח באירוע, שכן רוב עבודתו נעשית מחוץ למערכת. שלושה ימים לאחר נאומו של רגב פורסם הפוסט הראשון של משגב. "הפרסום הנ"ל הרעיד את אמות הספים במערכת העיתון, כאילו באמת פרצה מלחמה, ושיחרר ציד מכשפות שבסופו הקורבן העיקרי הוא התובע", נכתב בכתב התביעה.

"כפי שמתברר", נכתב בהמשך, "האירוע צולם על-ידי אחד הנוכחים והועבר למספר לא ידוע של אנשים, ביניהם התובע. התובע קיבל את הסרטון באמצעות הודעה אישית בפייסבוק מידידתו שחר כהן הנ"ל, אשר העבירה את הסרטון גם לאחרים. התובע צפה בסרטון המתעד את האירוע, ראה בזה משהו טריוויאלי ולא ייחס לדברים חשיבות כלשהי, בוודאי לא את הדברים שמשגב ייחס להם. ביום 15.12.14 התקשר קצין הביטחון של העיתון לתובע והודיע לו כי הוא מתבקש להגיע לבדיקת פוליגרף בעקבות פרסום האירוע. התובע התרעם על הביזוי הכרוך באילוצו לעבור בדיקת פוליגרף, אולם מאחר ואין לו מה להסתיר, הוא נעתר לדרישה".

לקריאת כתב התביעה

להורדת הקובץ (PDF, 4.45MB)

למחרת, נכתב בהמשך כתב התביעה, התייצב לוינטל לבדיקה, וזכה ליחס "מבזה ומשפיל מצד בודקת הפוליגרף, כאילו היה פושע מורשע שאשמתו כבר הוכחה, וכעת כל שנותר הוא לסגור את הקצוות בבדיקה". כחצי שעה לאחר מכן עלה לרשת פוסט נוסף בבלוג של משגב, ובו פרטים על השאלות שהוצגו לנבדקים.

"'באת לשקר היום?', נשאלים נחקרי 'ישראל היום' בתחילת בדיקת הפוליגרף שלהם במכון שנשכר לשם כך על-ידי העיתון", כתב משגב. "הכתובת: דרך בגין 44, תל-אביב, קומה 2. התפאורה: חדר אפלולי ולא נעים. לכאן שלח העורך הראשי של 'ישראל היום', עמוס רגב, את מיטב אנשיו כדי לברר איך דלף הנאום הפומפוזי שנשא במסיבת יום-הולדת קטנה שנערכה לאחת העובדות בשבוע שעבר, וזכה לפרסום ב'הארץ'.

בניין מערכת "ישראל היום" בתל-אביב (צילום: פלאש 90)

בניין מערכת "ישראל היום" בתל-אביב (צילום: פלאש 90)

"כותבים ועורכים ותיקים ומוערכים בעיתון החלו להגיע לכאן החל משעות הצהריים. מחברים אותם לאלקטרודות, ובמהלך סשן תחקור שאורכו בין 40 ל-50 דקות שואלים אותם שאלות כמו 'האם אתה מכיר את אורי משגב?', 'האם שוחחת בשבוע האחרון עם אורי משגב?' ו'האם העברת לאורי משגב את הסרטון ממסיבת היומולדת?'". לטענת משגב, הרשימה המלאה של העובדים שזומנו לבדיקה הגיעה לידיו. לדבריו, איש מהעובדים לא הדליף לו את תיעוד נאומו של רגב ולא שוחח איתו על המקרה בטרם הפרסום.

שישה ימים לאחר בדיקת הפוליגרף זומן לוינטל לשימוע לפני פיטורים. "מה שהתובע בתמימותו לא ידע זה שמדובר למעשה בשימוע שלאחר פיטורים, וכי דינו נגזר מראש", נכתב בכתב התביעה. "התובע התייצב לשימוע כפי שנדרש, ובמהלכו התברר כי הטענה היחידה שנוגעת ל'אשמתו' של התובע בהדלפה קשורה בפרסום האחרון ולא בפרסום המקורי, שבגינו נשלח התובע למכונת אמת.

"פיסת ראיה זו עניינה בעיתוי פרסום הטור השלישי של משגב באתר האינטרנט, שהיה סמוך לאחר צאתו של התובע מבדיקת הפוליגרף. זה הפרט שלכאורה הטריד את עורכי השימוע. ובדבריו של העורך הראשי בשימוע: 'תרשה לי אבל עוד פעם אולי לחדד נקודה... תוך 33 דקות למען האמת לפי השעון עלה הסטטוס אצל אותו משגב שכלל את הדברים שנאמרו שם... מי יכול היה לדעת?". בקשתו של לוינטל לקבל את תוצאותיה של הבדיקה נענתה בסירוב.

מה שבא לאחר מכן

לכתב התביעה צורף תמליל של הקלטת שיחת השימוע, שבה הציג רגב בפני לוינטל את ההאשמות. "מרגע שביקשתי מהקב"ט של החברה לנהל בדיקה בעניין [ההדלפות למשגב], התחילה שורה נוספת של הדלפות שאיך לומר בעדינות? מעוררות את החשד שאתה קשור בעניין הזה", אמר רגב לפי התמליל, שבוצע על-ידי חברה חיצונית. בשימוע לקחו חלק גם עו"ד ירון אלון, מטעם "ישראל היום", ועורך מדור הספורט עודד שלו, שביקש מרגב לשקול את השארתו של לוינטל בעיתון בגין תרומתו החיובית וחיוניותו למדור.

"אני אומר חד-משמעית שאני מעולם לא דיברתי עם משגב, אני לא מכיר אותו, לא העברתי להם מידע לא במישרין ולא בעקיפין", השיב לוינטל לרגב. "מעולם לא העברתי מידע על גוף העבודה, לא פה בשבע שנותי, לא בערוץ הספורט [שבו] עבדתי קודם, לא באף מקום. אף פעם לא העברתי משהו למתחרה בשביל לפגוע, בשביל לפרסם, במישהו מעמיתי לעבודה, בטח לא בבוס שלי, ובמובן הזה אני אומר לך את האמת ישר וחלק", הוסיף לוינטל, והביע פליאה על דליפת שמו כמועמד לפיטורים.

על הסרטון שבו מתועדים דבריו של רגב הוסיף לוינטל את הדברים הבאים: "שחר [כהן] חברה טובה שלי, אחת החברות שלי שלחה לי את הסרטון בפייסבוק, ראיתי אותו על המחשב בבית בשעות העבודה, נחמד, חייכתי והמשכתי הלאה". בתגובה שאל רגב: "אתה העלית את הסרטון הזה כחלק מהשיתופים בפייסבוק כך שמישהו מחבריך או כל הנמענים יכלו לראות?". לוינטל השיב: "אם הייתי מעלה אותו, מישהו היה רואה אותו. הייתי לבד בבית שלי, בסלון, עבדתי, זהו. לא דלף ממני".

בעניין בדיקת הפוליגרף והפרסום של משגב אמר רגב ללוינטל: "דיבר איתך הקב"ט ואמר לך ורק לך משפטים כאלה ואחרים, אותם משפטים הופיעו בדיוק במשהו שהעלה אותו אורן משגב [כך במקור]. לאחר מכן זומנת, התבקשת להיות בבדיקה של פוליגרף ובזמן מאוד קצר אחרי שאתה יצאת משם העלה אותו משגב את פירוט השאלות שנשאל מצד הנחקרים בפוליגרף. כל מה שנאמר שם זה שאלות וחילופי דברים איתך, לא עם אף אחד אחר".

עמוס רגב, עורך ראשי של עיתון נפוץ, בשימוע לעובד: "מה שמטריד אותי זה עצם ההוצאה של מידע מהבניין וזה לא משנה אם זה מידע שמח, עצוב. עצם העובדה"

רגב רמז כי גם המידע בנוגע לזימונם של לוינטל וכהן לשימועים לפני פיטורים הודלף למשגב על-ידי לוינטל. "יש כנראה מישהו שמדליף במערכת הזאת למשגב, או מישהם, אני לא יודע", השיב לוינטל. "אני אומר לך שזה לא אני, בחיים שלי לא דיברתי איתו, אני לא מכיר אותו. [...] אני אומר לך חד-משמעית וזהו, אין לי מעבר לזה, מה אתה עוד רוצה שאני אגיד לך?".

רגב הקשה: "אתה נשאלת בבדיקת פוליגרף כאלה וכאלה שאלות, היו שם חילופי דברים כאלה ואחרים, תוך 33 דקות למען האמת לפי השעון עלה הסטטוס אצל אותו מר משגב שכלל את כל הדברים שנאמרו שם, עכשיו, מי במערכת יכול היה לדעת, ב-33 דקות האלה, מה נאמר בחדר, איך נאמר בחדר, איך, מי יכול היה לדעת?".

"כנראה מישהו אמר, הדליף לו מפה מה היה שם", השיב לוינטל. "אולי שחר שלחה לחבר שלה מה שהיה שם והוא, אני אומר לך שאני לא העברתי למשגב ולא לאף אחד אחר, חוץ מחברים טובים שלי שאמרתי להם קצת מה עברתי, אבל חד-משמעית לא העברתי מעולם למשגב, לא מה שהיה שם ולא מה שהיה לפני, בטח לא את ההדלפות של השם שלי אתמול... נעשה לי פה עוול, זו עלילה".

בהקשר זה אמר רגב: "ברשותך, אני לא מעורה בעניין של הסיפור, מה שמטריד אותי זה עצם ההוצאה של מידע מהבניין, וזה לא משנה אם זה מידע שמח, עצוב. עצם העובדה. ומה שמטריד אותי זה כל מה שבא לאחר מכן". כעשרה ימים לאחר מכן קיבל לוינטל מכתב שבו הודיעה לו מנהלת משאבי האנוש של "ישראל היום", איילת פליישמן-סטולרו, על פיטוריו המיידיים.

ערכי הליבה של מקצוע העיתונות

בכתב התביעה טוען לוינטל כי השימוע נערך למראית עין בלבד, בלי שתישקל ברצינות האפשרות לא לפטר את הכתב. "עורכי השימוע לא באמת היו מעוניינים לקבל תשובות, והצגת התקינות היתה רק למראית עין", נכתב בכתב התביעה. "אילו באמת רצו עורכי השימוע לברר אם התובע הדליף למשגב את עצם קיום ותוכן בדיקת הפוליגרף, היו יכולים לבקשו להתייצב שוב למכונת אמת. כפי שהוברר מהתנהלות עורכי השימוע, הם סומכים ונעזרים בבדיקת פוליגרף, לפחות כשהתוצאות תואמות את ציפיותיהם.

"זאת ועוד, אילו אכן השימוע היה מתקיים בתום לב ובפתיחות, היתה מנהלת משאבי האנוש מציינת במפורש במכתב הזימון שהעבירה לתובע כי סמיכות הזמנים שבין בדיקתו לבין הפרסום היא בלב העניין, במקום להסתתר מאחורי משפטים מעורפלים. בחוכמה שלאחר מעשה אפשר ללמוד מעיון בתמליל השימוש כי התובע לא היה יכול לומר בו דבר שיהיה בו כדי להסיר מעליו את רוע הגזירה", נכתב עוד.

"העיתון, שלא פעם התיימר להיות לוחם למען חופש הביטוי, התכחש לכך ברגע האמת", נכתב בהמשך כתב התביעה. "ערכי הליבה של מקצוע העיתונות הם חתירה לאמת וחופש ביטוי. ספק אם עיתון שזונח ערכים אלה רשאי להיקרא עיתון. [...] התובע יוסיף כי הנאמנות לאמת, יושר והגינות הם אבני היסוד של מקצוע העיתונות. כירורג יכול להיות שקרן ועדיין להיות מנתח מעולה, פוליטיקאי יכול להיות שקרן ולהיבחר ברוב גדול, וכך גם במקצועות אחרים. אמינותו של עיתונאי היא אחד הכלים החשובים ביותר שעומדים לרשותו, והאשמתו במעילה באמון מהווה פגיעה חמורה ובלתי צודקת במוניטין שלו".

טרם הוגש כתב הגנה.

40775-01-15