זו היתה בסך-הכל תקלת סאונד. אפשר להיתקל בשכמותה מדי יום בשידורים ישירים בכל ערוץ מכובד. ובכל זאת, יש עניין להתעכב עליה כסימפטום להתנהלות התקשורת.

אתמול (24.8.14) בשעה 18:50 עמד הערוץ הראשון לעבור בשידור ישיר לאולם הכדורסל בניקוסיה: ב-19:00 עמד להיפתח משחק ביתי קובע לנבחרת ישראל במוקדמות אליפות אירופה מול הולנד. אלא שבמקום שחקנים שעומדים דום בנגינת ההמנונים, שודר קליפ לשיר של פיטר רוט – "בדרך אלייך". בסיומו, כשמחוגי השעון טיפסו בעצבנות אל השעה 18:55, נדד השידור במעבר חד ל"אלוהיי", בביצוע אברהם טל ושלמה ארצי.

גם ב-19:00 לא נראה שום כדורסל על המסך, ובאולפן בירושלים לא היה אף שדר שיסביר מה קורה פה. ב-19:01 אירע הנס ותמונת המשחק בקעה על המרקע. אלה שתהו מדוע קולו של השדר אינו נשמע זכו כעבור זמן קצר בכתובית: "אנו מתנצלים על בעיית קול בשידור הלוויין". את חצי הדקה הראשונה, שבה קלעה ישראל והוליכה 0:2, הצופים לא זכו לראות.

במשך כרבע שעה ניתנה רשות הדיבור לתמונה בלבד, או לרעש סוליות נעליהם של השחקנים שחרכו את הפרקט. עד שהבעיה תוקנה היה אפשר לשמוע את הפרשן גור שלף, ברגע של הבלחה קולית, מפיל את האשמה על סאונדמן לא מקצועי. משמע, אין מדובר בתקלת לוויין.

בדקות של המשחק האילם צצו ועלו מחשבות ברוח "אילו". אילו התקלה הזו היתה מתרחשת מדי פעם במשחק המרכזי בליגת-העל בכדורגל – כמה טעויות זיהוי של יורם ארבל ולהג סתמי של דני נוימן היו נחסכים מהצופים.

דני נוימן משדר בערוץ 1 (צילום מסך)

כך או כך, הערוץ הראשון לא חדל מלספק למחשבי קצו סיבות להחריבו ולבנות אותו מן היסוד. תקלת הסאונד היתה פסקול הולם לבשורה של המנהל החדש מטעם מפרק רשות השידור, יונה ויזנטל. הצעדים הראשונים והדחופים שראה לנכון לעשות היו סיום מיידי של תפקידם של המנכ"ל יוני בן-מנחם ומנהל הרדיו מיקי מירו, ולאחריהם, כמעט באותה נשימה, הדחתו של דני נוימן מהמשחק המרכזי של המחזור הראשון בליגת-העל.

לא בכדי עמד עניינו של פרשן הכדורגל של הערוץ הראשון בסדר עדיפות עליון בניקוי האורווה. במשך שנים הוטחה בנוימן ובפרשנותו ביקורת נוקבת מצד הצופים, אולם אוזניהם של מקבלי ההחלטות נאטמו. נוימן היה פרה קדושה, נוימן היה הנחתה מלמעלה, בנוימן אף אחד לא העז לגעת. לאלה שהתקשו להבין את פשר ההתעקשות עליו סיפק נוימן עצמו את התשובה במו פיו.

זה קרה ב-2010, אז ביקש מנהל מחלקת הספורט בערוץ הראשון, ששי אפרתי, למנוע מנוימן לפרשן במונדיאל, אלא שזה נסע על אפו ועל חמתו. בראיון ל"7 לילות" אמר אז נוימן: "אם הוא (אפרתי) לא רוצה אותי כפרשן במונדיאל, זה עצוב מאוד. אבל אם אתה אומר שבכל זאת אהיה במונדיאל, כנראה שהיה מישהו בכיר יותר ברוממה שרצה שאהיה שם".

הציטוט הזה לימד כמה דברים: נוימן לא הכחיש שקשרים אלו ואחרים עומדים מאחורי העסקתו, נוימן לא ראה שום פגם בעובדה שהוא משדר לא על סמך כשרונו, ולא היה אכפת לו שהבחירה בו מצד "הבכיר יותר ברוממה" אינה מקצועית ושהיא פגעה בסמכותו של מנהל המחלקה. מצב העניינים היה עצוב ומביש: איש לא היה יכול לסבך האינטרסים שכפה את נוימן על נוף הערוץ הממלכתי כהר, או אם תרצו, כגיגית. רק קריסה סופית ורשמית של הערוץ החולה הצליחה להזיז את הנוימן מהמשבצת הכי יציבה במחלקת הספורט.

נוימן הוא רק מראה אחת לחוליים ולקלקלות של הערוץ הציבורי. קולו נותר יציב כל השנים וללא הפרעה, חרף המיאוס שהביעו צופים רבים. אף לוויין סורר לא חרג ממסלולו בזמן שדבריו מלאי החשיבות העצמית בקעו מבלומפילד ביפו, או אפילו מהמרקאנה בריו.

תקלת הסאונד בזמן השידור התגלתה כמידבקת. רק היא מנעה כנראה מצוות רשות השידור המורחב – אורי לוי מהערוץ הראשון ויואב אביב מקול-ישראל, ששהו בשבועיים האחרונים בחו"ל עם נבחרת ישראל – להעביר ראיונות או דיווחים מצולמים. שני שדרים ופרשן נמצאים במשך שבועיים עם הנבחרת במסע באירופה, ובין המשחקים – באימונים, בארוחות ובטיולים – לא טורחים להעביר ראיונות עם השחקנים או המאמן. לא ברור מה זה: סוג של שביתה איטלקית, או ביטוי להסכמי העבודה העקומים של הוועדים השונים. בכל מקרה, המסע הארוך שלהם לא הפיק את המירב מהבחינה המקצועית.

לא מגיעים לקפריסין

"אנו מתנצלים על התקלה" הוא גם הפסקול הראוי לעיתונאי הכדורסל בעיתונים ובאתרים. אף מערכת לא ביזבזה שקל על הטסת כתב למשחק החשוב באי השכן, שעלותו אינה רחוקה מזו של כרטיס אוטובוס מעפולה לבאר-שבע.

כשהמשחק בין ישראל להולנד החל ובערוץ הראשון התמהמהו בשידור בגלל בעיית הסאונד, נתקעו למעשה גם האתרים. בשעה 19:01 נותרו העורכים באתרים חסרי אונים, מפלבלים בעיניהם אל מול קטעי המוזיקה ששודרו בערוץ 1 בניסיון למשוך זמן.

עד שבאתרים נזכרו שיש שידור ברדיו עברה דקה ארוכה. הקוראים לא קיבלו בינתיים שום עדכון, ומול עיניהם לא ריצדה כתובית כסת"ח: "אנו מתנצלים שאין לנו מושג מה קורה במשחק בקפריסין, זה הכל בגלל הערוץ הראשון".

נבחרת ישראל עלתה לאליפות אירופה, התקשורת נותרה במזרח התיכון (ועם האסיאתים הסליחה).

התיקונים

(לא) אולימפיאדת הנכים ב-one. בתמונה: ספורטאית

(לא) אולימפיאדת הנכים ב-one. בתמונה: פוליטיקאית

ב-one פירסמו כי שרת הספורט לימור לבנת תערוך קבלת פנים למשלחת ישראל היוצאת לאולימפיאדת הנכים. בגרסה הראשונה (בתצלום העליון) הופיעה תמונתה של השחיינית ענבל פיזרו, אבל בהמשך התחרטו באתר והחליפו את תמונתה בזו של השרה. גם בהזדמנות שבה בוצע השינוי הם לא עלו על טעותם הקשה: אין מדובר באולימפיאדת הנכים, אלא במשחקי הספשל-אולימפיקס של אירופה, שייערכו בבלגיה.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il