פרופ' אלן דרשוביץ, שיצא באחרונה שוב להגנת "ישראל היום", הוא יותר מעורך-דין ש"ייצג את תאגיד סאנדס במספר סוגיות"

"הכותב כתב בהרחבה על חופש העיתונות, לרבות במאמר אשר פורסם לאחרונה ב-'The Australian', שכותרתו 'איסורים על קנאות פועלים כבומרנג'. הוא ייצג את תאגיד סאנדס במספר סוגיות".
(גילוי נאות ששובץ בתחתית מאמר מאת אלן דרשוביץ, "ישראל היום", 29.4.14)

הכותרת הבולטת שנפרשה במעלה שער "ישראל היום" לא הותירה מקום לספק. פרופ' אלן דרשוביץ, המשפטן האמריקאי היהודי הנודע, ניתח את הצעת החוק העכשווית שנועדה להצר את צעדיו של החינמון רב-התפוצה של שלדון אדלסון והגיע למסקנה מהדהדת: "אל תתעסקו עם חופש העיתונות".

שער "ישראל היום", 29.4.14 (לחצו להגדלה)

במאמר שהתפרש על פני כפולת עמודים שלמה קבע דרשוביץ, בין היתר, כי "בכל פעם שהמדינה מנסה להתעסק עם חופש העיתונות – האזרחים צריכים לדאוג". בניגוד למצופה ממשפטן, דרשוביץ נמנע מלדון בלשון החוק, ואף מסר לקוראים מידע לא מדויק: החוק המוצע, כתב בפתח המאמר, "יאסור הפצת עיתונים ללא תשלום" (עיון בנוסח ההצעה מלמד אחרת).

בתחתית המאמר נדפסה שורת מידע על הכותב, ובסיומה גילוי נאות: דרשוביץ, נכתב שם, "ייצג את תאגיד סאנדס במספר סוגיות". הקשר בין התאגיד ל"ישראל היום" נחסך מהקוראים; שמו המלא של "תאגיד סאנדס" הוא "לאס-וגאס סאנדס", ובראשו עומד מו"ל "ישראל היום", אדלסון, פטרונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עורכי "ישראל היום", שאחד העקרונות שחרתו על דגלם הוא "לומר את האמת, ישר ולעניין", נמנעו מלמסור לקוראים כי מאמר ההגנה הנחרץ נכתב על-ידי אדם שהמו"ל, אדלסון, הוא אחד מלקוחותיו, המשלם לו כסף רב עבור שירותיו.

בתחילת העשור הקודם שכר התאגיד של אדלסון את דרשוביץ כדי להוביל תביעה שהוגשה נגד עובדי אחד ממלונות הקזינו שלו, שהפגינו מחוץ למתחם במחאה על תנאי העסקתם. בסוכנות הידיעות היהודית (JTA) נטען ב-2012 כי דרשוביץ קיבל תשלום גם עבור נאום שנשא במסגרת מיזם פילנתרופי של אדלסון בארצות-הברית. "מאמציו [של אדלסון] לקידום החינוך היהודי חסרי תקדים", אמר בהקשר זה דרשוביץ לכתב JTA רון קמפיאס.

ב-2013, במסגרת תביעה של עובד לשעבר שבה יוחס לאנשי לאס-וגאס סאנדס ביצוע של מעשי שחיתות ואי-סדרים כספיים, שכר אדלסון את דרשוביץ, מומחה בעל שם למשפט חוקתי ופלילי, כדי שיסביר מדוע יש לאסור על צילומו בעת מסירת עדות. "הפרקליט המפורסם העביר ארבעה עשורים מחייו בהסברים על נחיצותה של שקיפות בהליכים משפטיים, וטען כי אין למנוע תיעוד שלהם בווידיאו ובסטילס, אך כעת, כנציג בשכר של אדלסון, נחת בצד השני של המתרס", נכתב בדיווח שהתפרסם ב"Las Vegas Review Journal".

פרקליט וחבר

מידע נוסף שנחסך מקוראי "ישראל היום" הוא העובדה שפרופ' דרשוביץ אינו סתם קבלן שירותים משפטיים שנשכר מעת לעת על-ידי אדלסון והחברות שבבעלותו. במאמר שפירסם ב"ישראל היום" בנובמבר 2012 כינה אדלסון את דרשוביץ "חבר קרוב".

במאמר שפירסם דרשוביץ ב"ג'רוזלם פוסט" ובבימות נוספות באותה שנה, שבו יצא נגד הטענה שכספי התרומות של איל ההימורים "מלוכלכים" ולכן לא ראוי לעשות בהם שימוש בקמפיינים פוליטיים, סיפר המשפטן כי במסגרת היכרותו עם אדלסון שיתף עימו פעולה ב"נושאים שונים הקשורים לישראל ולקהילה היהודית".

בראיון ל"ישראל היום" טען כי ההאשמות כלפי אדלסון הן "פשוט חרפה". בשיחה עם כתב "פוליטיקו" אמר כי הוא מוכן להעיד מטעם אדלסון בתביעת דיבה בסך 60 מיליון דולר שהגיש איל ההימורים נגד הארגון שקרא לא לעשות שימוש בתרומותיו (בסופו של דבר תביעתו של אדלסון נדחתה).

מרים אדלסון ושלדון אדלסון באירוע של "ישראל היום", 26.12.09 (צילום: יחצנות)

ב-2009, חודשים אחדים לאחר כניסתו המחודשת של נתניהו ללשכת ראש הממשלה, עלה שמו של דרשוביץ במסגרת יוזמה הסברתית לשיפור תדמיתה של מדינת ישראל בעולם. דרשוביץ, שהוכתר אז על-ידי משרד הביטחון כ"מסבירן פרו-ישראלי יהודי מהשורה הראשונה בעולם", הוגדר על-ידי עורכי "ישראל היום" כאחד החברים הפוטנציאליים ב"נבחרת הכוכבים של ישראל" – קבוצה של "פרקליטים ידועי שם" שיגויסו להגן על שמה של ישראל בעקבות ממצאי דו"ח ועדת גולדסטון.

בחודשים הבאים אכן דאג דרשוביץ לגנות מעל בימות רבות את המסמך שייחס לישראל ביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה. דברי סניגוריה שהשמיע בזכות נתניהו ומדיניותה של הממשלה בראשותו צוטטו ב"ישראל היום" (דרשוביץ ואדלסון גם צפו יחדיו בנאומו של נתניהו באו"ם). באותה שנה גם צוטט ב"ישראל היום" בידיעה שנועדה לנגח הצעת חוק קודמת שהגישו מתנגדי החינמון; בידיעה ההיא, שבה קבע דרשוביץ כי מדובר ב"חוק לא חוקתי, שיוציא שם רע לישראל", לא נמסר לקוראים דבר על קשריו עם המו"ל.

לו היו מקפידים עורכי "ישראל היום" לעמוד במלתם ו"לומר את האמת, ישר ולעניין", היה עליהם להדגיש בפני קוראיהם כי האדם החתום על המאמר שמגן על המיזם העיתונאי של אדלסון הוא חברו הקרוב ושותפו של מו"ל העיתון לפעילויות הסברה, המקבל ממנו מעת לעת תשלום עבור שירותים משפטיים. הימנעותם, שהולידה הסתרה כמעט מלאה של הקשר בין הכותב והאינטרסים שמאחוריו, מעידה כי התנהלותם מול קוראיהם אינה ישרה.