עורכיו הבכירים של "ישראל היום" הטעו את קוראיהם בפרסומים שנועדו לגונן על המודל העסקי שמאחורי היומון החינמי רב-התפוצה. לטענת "ישראל היום", הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייוויד גילה, בדק את המודל העסקי של החינמון וקבע כי הוא "ראוי", ונוסף לכך קבע כי לשוק העיתונות הכתובה בישראל לא נשקפת כל סכנה מצד "ישראל היום". בדיקת "העין השביעית" מעלה כי מדובר בטענות מסולפות, המצטרפות לשורה של טענות מטעות ולא מדויקות שפירסמו עורכי "ישראל היום" במרוצת החודשים האחרונים.

גורם ברשות ההגבלים העסקיים: "במקרה של הבדיקה סביב אישור או אי-אישור המיזוג של 'ישראל היום' עם 'מקור ראשון' ו-nrg – המודל העסקי שלהם לא נבחן, לא נבדק, לא אושר – שום דבר מהסוג הזה"

האינדיקציות שלפיהן "ישראל היום" אינו מתנהל על-פי מודל עסקי שגור עומדות בבסיס הקריאה לחקור את המניעים שמאחורי הפעלת החינמון. מאז הקמתו של "ישראל היום" מגישים עורכיו לקוראיהם מוצר עיתונאי יוצא דופן במונחים ישראליים, הנראה ככזה שתכליתו המרכזית היא קידום מסריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בן-טיפוחיו של הבעלים, שלדון אדלסון.

בחודשים האחרונים, במקביל לקידומו של "חוק 'ישראל היום'", יוזמת חקיקה בהובלת ח"כ איתן כבל שנועדה להצר את צעדיו של "ישראל היום", התגייסו כותביו הבכירים והזוטרים של העיתון כדי להגן על המיזם העיתונאי של שלדון אדלסון. אחת הטענות שהועלו מעל דפי העיתון במסגרת קמפיין זה היא כי הממונה על ההגבלים העסקיים קבע כי אין כל פגם במודל העסקי של "ישראל היום".

"המודל הכלכלי של 'ישראל היום' נבדק ונמצא ראוי בידי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה", נטען בידיעה עיתונאית שפורסמה בחינמון לפני כחצי שנה ("האח, אבל של נוני", 2.6.14). כותבת הידיעה, מירי עדן, ציינה כי הטענה מבוססת על עדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים כפי שהובעה בהודעה הרשמית על אישור רכישת "מקור ראשון" ואתר החדשות nrg על-ידי אדלסון.

ואולם, לא רק שאותה הודעה לא כללה "אישור" או אי-אישור כלשהם של המודל העסקי של "ישראל היום", שמסמכים על אודותיו אכן נמסרו לממונה – ברשות ההגבלים העסקיים מבהירים כי כלל לא נערכה בדיקה מסוג זה. "ככלל, הרשות אינה נוהגת לבדוק ולהעריך מודלים עסקיים של חברות. הנושא אינו בתחום המומחיות שלה ולא נוגע לניתוח שנערך. בפרט, גם במסגרת המיזוג שבין 'ישראל היום' ל'מקור ראשון' המודל העסקי לא שימש בסיס להחלטה", נמסר מהרשות להגבלים עסקיים בתשובה לפניית "העין השביעית".

גורם ברשות, שביקש לשמור על עילום שם, הבהיר: "ראינו את המודל, קיבלנו אותו, אבל אנחנו לא בודקים את המודל במובן שבו 'ישראל היום' מדברים עליו – לא היתה בדיקה כזאת, חד-משמעית. כשאנחנו בודקים מיזוגים אנחנו בודקים דברים אחרים: האם מישהו יכול לעוף מהשוק, האם זה יפגע בתחרות בשוק. במקרה של הבדיקה סביב אישור או אי-אישור המיזוג של 'ישראל היום' עם 'מקור ראשון' ו-nrg – המודל העסקי שלהם לא נבחן, לא נבדק, לא אושר – שום דבר מהסוג הזה".

במסגרת הבדיקה הועברו לרשות ההגבלים העסקיים גם דו"חות כספיים ומסמכים נוספים של החברה המוציאה לאור את "ישראל היום", אולם פרסומם של הללו מוגבל על-ידי הרשות מחמת סודיות מסחרית.

"טענות הכזב"

כמה חודשים לאחר פרסום הכתבה העיתונאית של מירי עדן שבו ב"ישראל היום" לעשות שימוש מסלף בממונה על ההגבלים העסקיים. בתחילת חודש נובמבר, ימים אחדים לפני ההצבעה שבה אושרה הצעת "חוק 'ישראל היום'" בקריאה טרומית, הקדישו עורכי החינמון עמודים רבים לקמפיין לבלימת יוזמת החקיקה.

עמוס רגב, העורך הראשי של "ישראל היום" (צילום: "העין השביעית")

עמוס רגב, העורך הראשי של "ישראל היום" (צילום: "העין השביעית")

אחד ממוביליו של אותו קמפיין היה הפובליציסט גונן גינת, עורך המוסף הפוליטי של "ישראל היום", שבמאמר פרי עטו טען כי "דברים שמסרו נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים מחזקים את הקביעה כי מדובר בחוק שהומצא נגד סכנה שאינה קיימת – והממונה, כידוע, בדק זאת לעומק בעת שבחן את אישור רכישת 'מקור ראשון'. בדק – ואישר".

כמה ימים לאחר מכן חזר על הטענה העורך הראשי של "ישראל היום", עמוס רגב. במאמר פרי עטו טען רגב כי "הטענות שעיתון 'ישראל היום' מסכן את שוק העיתונות כבר נבדקו על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, ונמצאו לא נכונות. בניגוד לטענות הכזב של [מו"ל 'ידיעות אחרונות'] נוני מוזס ושלוחיו – אין סכנה. אין מקום לחוק שיבלום את ה'סכנה', כי היא לא קיימת".

ואולם, בדיקת "העין השביעית" מעלה כי רשות ההגבלים העסקיים לא קבעה כי "ישראל היום" אינו מסכן את שוק העיתונות, והסוגיה כלל לא נבחנה לעומק. למעשה, ברשות ההגבלים מביעים כיום חשש למצבו של שוק זה. "הרשות מוטרדת ממצב התחרות בשוק העיתונות, אבל לא הובאו בפניה ראיות או ניתוח כלכלי שמצביעים על כך שהגורם לכשל הוא האסטרטגיה העסקית של 'ישראל היום' או שהחוק המוצע אכן יפתור את הכשלים התחרותיים", נמסר בהקשר זה בתגובה רשמית מטעם רשות ההגבלים העסקיים.

הגורם האנונימי ברשות ההגבלים מוסיף: "אם הכנסת רוצה שנבחן את זה לעומק – נבחן את זה לעומק, אבל זה לא משהו שמבחינתנו נבחן לעומק עד היום".

כרוניקה של הטעיה והסתרה

זוהי אינה הפעם הראשונה שעורכי "ישראל היום" וכותביו מזינים את הקהל הרחב במידע שגוי ומסולף במסגרת הקמפיין שהם מריצים מעל דפי החינמון. באחרונה טענו ב"ישראל היום" כי מבקרי המדינה יוסף שפירא ומיכה לינדנשטראוס חקרו כל אחד בנפרד את הטענה שלפיה העיתון מכיל תעמולה מטעם ראש הממשלה נתניהו – והגיעו למסקנה כי מדובר בטענה שגויה. ואולם, בדיקת "העין השביעית" העלתה כי שפירא ולינדנשטראוס לא חקרו לעומק את הטענה, ולכן גם לא קבעו את המסקנה שיוחסה להם מעל דפי "ישראל היום".

לצד מעשי ההטעיה, ב"ישראל היום" גם נוהגים לפרסם ניתוחים משפטיים התומכים בעמדת המערכת בלי לציין כי מדובר בחוות דעת שנוסחו בהזמנת החינמון, ובתמורה לתשלום. כך קרה במאי השנה, עם חוות דעת בתשלום שחיבר עבור "ישראל היום" פרופ' ברק מדינה, ושוב באוקטובר, עם חוות דעת בתשלום שחיבר עבור העיתון עו"ד דרור שטרום. חוות דעת נוספת, מאת פרקליט הצמרת האמריקאי אלן דרשוביץ', פורסמה ב"ישראל היום" תוך הצנעה כמעט מוחלטת של קשריו העסקיים עם הבעלים, שלדון אדלסון, ותוך הסתרה מוחלטת של קשרי החברות ביניהם.

במקביל, לאורך החודשים האחרונים נוהגים רבים מכותבי החינמון להציג את הצעת החוק של ח"כ כבל ככזו שנועדה "לסגור" או "לחסל" את "ישראל היום", אף שעיון בנוסח ההצעה כפי שהוגש לכנסת מעלה כי מדובר בטענה לא נכונה, שהחזרה הסדרתית עליה מעידה על התעלמות שיטתית מהמציאות והחלפתה במציאות מדומה.

"ישראל היום": אין תגובה

דובר "ישראל היום", דרור שרביט, מסר בתגובה: "ב'ישראל היום' סירבו להגיב".