פליטים מדרום-סודאן מפגינים מול משרד ראש הממשלה בירושלים נגד הכוונה לגרשם חזרה לארצם, אפריל 2012 (צילום: יואב ארי דודקביץ')

פליטים מדרום-סודאן מפגינים מול משרד ראש הממשלה בירושלים נגד הכוונה לגרשם חזרה לארצם, אפריל 2012 (צילום: יואב ארי דודקביץ')

נורית וורגפט, 59, עובדת כעיתונאית זה למעלה מ-20 שנה. מאז סוף שנות ה-90 היא מסקרת ועוקבת אחר זרים החיים בישראל. על סמך עבודתה פירסמה את ספרה "תפתחו, משטרה! מהגרי עבודה בישראל". לפני כעשר שנים הצטרפה ל"הארץ". כיום היא מקדישה את עיקר זמנה בעיתון לעבודת עריכה, אך כתיבתה בעיתון עדיין מוקדשת למהגרי עבודה ופליטים החיים בישראל.

את ביקורתה על האופן שבו מסקרת התקשורת הישראלית את הזרים פותחת וורגפט באבחנה מילולית: בעוד שרובם נסו על נפשם, קובלת וורגפט, התקשורת מכנה אותם תדיר "מסתננים", מלה שבאופן בלתי מודע מזריקה לתודעה תחושת סכנה בטחונית.

"משרד הפנים הצליח בגדול בהטעיה", היא אומרת. "רוב האנשים שמגיעים לפה כיום ברחו מאריתריאה. אסור לנו לגרש אותם משום ששובם לארצם מעמיד את חייהם בסכנה, כך קבע האו"ם. הוא קבע זאת לא משום שכך התחשק לו, אלא על סמך מקרים שהיו. מלטה ננזפה בעבר על כך שגירשה לאריתריאה וגם שבדיה. אנשים שגורשו, במקרה הטוב הצליחו אחרי שהייה בכלא לצאת ולספר איך עונו ומה קרה להם, אחרים פשוט קיבלו כדור בראש. יותר מ-90% מהאנשים שבורחים מאריתריאה מוכרים כפליטים ברחבי העולם, וגם ישראל יודעת שכך היה המצב לו בדקנו את בקשותיהם למקלט.

"למה בישראל אומרים שהם לא פליטים? כי לא בודקים את הבקשות. משרד הפנים מסרב לבדוק בקשות מקלט של אריתריאים ואז אומר שהם לא פליטים. התקשורת פעמים רבות בולעת את הלוקש. כותבים 'מסתננים' מפני שאיכשהו ההנחה הזו שרובם אינם פליטים התקבעה. זה מצוטט על ימין ושמאל. אף אחד לא שואל את עצמו, 'למה אני חושב שהם מסתננים?'. הם מסתננים כי כך אמרו לי. הם מסתננים כי אני בודק בגוגל. הם מסתננים כי זה המידע שיש למשרד הפנים, למה שהוא ישקר לי?".

בכל זאת מדובר בבני-אדם שהסתננו לתוך המדינה, בלא אישור.

"אמנת הפליטים שנחתמה בשנת 1951 נוסחה על בסיסי נסיוננו כיהודים במלחמת העולם השנייה. בין היתר נקבע בה שאדם שנס על נפשו ונכנס למדינה באופן בלתי חוקי, אין לראות בזה עבירה. יותר מכך: אדם שנס על נפשו ומגיע לשערי, הכלל הראשון הוא לא להחזיר אותו. למה זה נוסח כך? כי חיילי משמר הגבול בשווייץ הניטרלית נהגו להשיב יהודים שהגיעו לגבול. אמרו להם: 'אין לנו מקום יותר, תחזרו'".

כיצד השתנה סיקור הזרים לאורך השנים?

"היום הוא הרבה פחות אוהד, הרבה פחות אמפתי. אני מניחה שחלק מזה נובע מהמצב הקשה שבו נתונים כלי התקשורת. רווחה ובמיוחד זרים זה אחד מתחומי הסיקור הראשונים שאפשר לוותר עליהם, או לספח אותם לכתבים שעוסקים בתחומים אחרים".

את חושבת שיש קשר להבדל בין האוכלוסיות אז והיום?

"יש בהחלט שוני בעליבות. מהגרי העבודה הגיעו לכאן כדי לעבוד. רובם באו באשרת עבודה. הם נשארו אחרי שהיא פקעה, אבל הם באו באשרת עבודה והם עבדו. היתה להם נראות, אבל הם לא ישנו ברחוב, הם לא אכלו ברחוב. הגל של הפליטים שינה את זה. בהתחלה, לפני חמש שנים, אף על פי שהמאסות היו גדולות, הם התקבלו באהדה. אנשים פתחו להם את הדלתות, הזמינו אותם לעשות מקלחת. גם היחס מהתקשורת היה הרבה יותר חיובי. ב-2007/8 היחס עוד היה יותר חיובי, באופן כללי".

מה גרם לתפנית?

"בזמן האחרון יש שינוי בשאלה עם מי העיתונאים מדברים. האם אנחנו מדברים עם משרד הפנים, ראש הממשלה, השר לבטחון פנים, או שאנחנו מדברים עם הפליטים, ארגוני הסיוע וכו'. זה לא חד-משמעי, זה לא נכון שכך כולם עושים, ארגוני הסיוע הם עדיין מקור טוב ועדיין מתפרסמים סיפורים על פליטים שנכלאו על לא עוול בכפם, אבל זו מגמה".

לקראת יום כיפור האחרון פירסמה וורגפט ב"הארץ" כתבה נרחבת שליקטה התבטאויות על זרים מפי פוליטיקאים, קציני משטרה, רבנים וגורמים אחרים, שאינן מבוססות על עובדות דווקא. ההתבטאויות הללו, מסבירה וורגפט, מצוטטות בתקשורת והופכות ומתקבלות כעובדות.

בין היתר הזכירה וורגפט בכתבה נתון שלפיו 40% ממעשי הפשיעה באזור תל-אביב מתבצעים על-ידי פליטים. הערכה זו צוטטה מפי "קצין במשטרת תל-אביב" בידיעה שפורסמה ב"מעריב" לפני כשנתיים, ומאז שבה וצצה (לאחרונה הוזכר הנתון בדיווחים של גלי-צה"ל וחדשות ערוץ 2 על דיון שקיים השר לבטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' עם המפכ"ל, יוחנן דנינו, וראש אגף החקירות המודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ'). נתון זה, אומרת וורגפט, עומד בניגוד מוחלט לשני דו"חות שכתב ד"ר גלעד נתן עבור מרכז המידע והמחקר של הכנסת, על בסיס נתוני משטרת ישראל.

במחקר הראשון, מאוקטובר 2010, מצא ד"ר נתן כי "להאשמות הנשמעות בדיון הציבורי שמתקיים בנושא בדבר הפשיעה הגוברת בעקבות הגידול באוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט בישראל אין בסיס עובדתי. [...] שכיחות העבריינות באוכלוסייה זו נמוכה משכיחותה בקרב האוכלוסייה הכללית באופן ניכר". במחקר השני, ממאי 2011, מצא ד"ר נתן כי "יש ירידה בשיעור העבירות של אוכלוסייה זו [מסתננים ומבקשי מקלט]. [...] שיעור הפשיעה באוכלוסייה זו היה ונותר נמוך משיעור הפשיעה באוכלוסייה הכללית". בכל זאת, אומרת וורגפט, התקשורת שבה ומצטטת אותו קצין משטרה אלמוני.

מה את ממליצה לעיתונאים שמכסים את התחום?

"כמו תמיד, להצליב מידע, גם אם הוא בא מגורמים רשמיים. אם חבר-כנסת או שר בממשלה אומר דבר מה, אפשר לפנות לארגוני הסיוע ולשאול אותם, 'האומנם?'".

עדכון, 22.5. מדוברות משטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מעולם לא העבירה נתון כלשהו התומך בטענה כי 40 אחוז מכלל העבירות במחוז ת"א מבוצעות ע"י זרים. יחד עם זאת באזור דרום ת"א בעיקר, אך גם במרכז ת"א, ישנה עלייה משמעותית בסוגי פשיעה מסויימים המבוצעים ע"י זרים, בדגש על עבירות אלימות, רכוש, בעיקר ארועי שוד וגניבות, סמים".

"יש לציין כי מחוז ת"א בכללותו כולל את השטח שמבת-ים בדרום ועד כפר שמריהו בצפון ובמזרח עד יהוד וגבעת שמואל ובחלק ניכר מהמחוז כמעט ואין זרים, העליה בפשיעה מאופיינת במקום הריכוז של הזרים בדרום ת"א ובמרכז ת"א".