תאריך תפוגה / שוקי טאוסיגהעיתונים מלווים את דודו טופז בדרכו האחרונה | מצפים להכרזותיו של שר האוצר | אבל על ראש שמחתם מעלים שטות שמתפתחת לתקרית בינלאומית עיר ללא רחמים / עוזי בנזימןכמה מהתגובות על התאבדותו של דודו טופז, כמו אלו של רביב דרוקר ורני רהב, ייצגו את המזג הבעייתי של התקשורת הישראלית: נסחפת, פסקנית, בוטה ואינה מבחינה במורכבות האירועים שעליהם היא מדווחת מעבֵּד-אסון / חנוך מרמריאני רחוק מלהשתכנע שמפעל חייו של טופז תרם משהו בעל ערך לחברה שאנו חיים בה. אבל גם אם יש הסבורים שהותיר כאן חותם, חותמו מיטשטש לנוכח המעשים שבהם נאשם. את אלה צריך יהיה לזכור, את השאר אפשר לשכוח התקשורת אשמה (נו באמת) / כרמית גיאהחיפזון בדיווחים על התאבדותו של דודו טופז כבר מביא איתו פליטות פה אבסורדיות. כך למשל ציון אמיר, פרקליטו של טופז המתמחה במשפטים מתוקשרים, מצא את האשם בהתאבדות: התקשורת הלאה / כרמית גיאעכשיו, אחרי שהוברר סופית שלא העולם התחתון ניסה להשתלט על התקשורת, אלא מדובר בבעיה אישית טרגית של אדם שאיבד את האבחנה בין טוב לרע – אפשר אולי לבקש לרדת מהאיש פשע תשוקה/ נועם יורןלא על יצירת זבל תרבותי-פוליטי סולק טופז מהטלוויזיה. טופז סולק משום שהוא גם אהב בכל מאודו את הזבל הזה. ועל הטעות הזאת, כנראה, תעשיית הטלוויזיה היום אינה מוכנה לסלוח רגליים בקרח, ראש במיקרו / חנוך מרמרידודו טופז העניק משמעות בוהקת למשפט השכיח בטורי הפלילים: "הרקע: חיסול חשבונות". כעת, כשמרכיבי פרשת טופז התמזגו לסערה גדולה מכל קודמותיה, צצים מתוכה שלושה חוקי אצבע סערה מושלמת / אורן פרסיקו"ידיעות אחרונות" מקציף מרוב חשק | העיתונים האחרים רק מריירים | בעוד שמידע רלבנטי נדחק אל מחוץ לתודעה לשמועה חוקים משלה / שירה אימרגליקאת הסיפור הזה התניעו אנשי התקשורת, לא השוטרים: הם שהעלו את שמו של טופז, הם שדרבנו את החקירה, הם שהדליפו את שמו, והם שגזרו ממנו קופון זבש"ם / כרמית גיאסכום כל השידורים של תחרות רובינשטיין ברדיו היה אמור להגיע לסכום שיושקע בתוכנית אחת של דודו טופז |