לקראת הסרת צו איסור פרסום
הכותרת הראשית של "ישראל היום" מצטטת הבוקר אמירה מפי קרוביהם של בני משפחת פוגל, שנרצחו לפני כחודש בביתם בהתנחלות איתמר. "משפחת פוגל: מקווים לבשורות טובות בקרוב", נכתב. על-פי ידיעה מאת מתי טוכפלד, יורי ילון, אפרת פורשר ולילך שובל, "מאז הפיגוע עמלים צה"ל ושב"כ בניסיון לאתר את רוצחי בני משפחת פוגל, אולם עד כה לא נמסר על הצלחה בנושא זה". ודוק: "לא נמסר", להבדיל מ"לא הושגה" הצלחה. עוד מצוין בידיעה כי ביום שישי האחרון נפגש הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, עם שלושת ילדי משפחת פוגל שניצלו, "ועידכן אותם בהתקדמות חקירת הפיגוע". אחיה של אם המשפחה מצוטט כאומר, "אם ייתפסו הרוצחים זו תהיה בשורה עבור המדינה כולה".
האם נתפסו הרוצחים? האם פרסום פענוח הרצח מתוזמן כך שכותרות עיתוני החג מחר יכללו בשורה לחג עבור המדינה כולה? על-פי הידיעה ב"ישראל היום", קשה להכריע. היא אינה משופעת ברמזים.
בכפולה הפותחת של "מעריב", לעומת זאת, מתפרסמת ידיעה מאת אחיקם משה דוד ועמיחי אתאלי, המדגישה כי בפגישה שקיים הרמטכ"ל עם בני משפחת פוגל הוא עידכן אותם כי "חלה התפתחות דרמטית בחקירת הרצח". עוד מציינים הכתבים כי "ביום חמישי בלילה [הגיעו] כוחות גדולים של צבא ומשטרה ליישוב איתמר. כמה שעות לפני כן נתבקשו המשפחות המתגוררות סמוך לבית משפחת פוגל לצאת מהבתים כדי לאפשר לכוחות הביטחון לבצע פעילות במקום ללא הפרעה. המשפחות חזרו לבתיהן באופן מתואם רק ביום שישי לפנות בוקר". בהמשך הדיווח מצוין פעמיים נוספות כי לאחרונה חלה "התפתחות דרמטית" בחקירת הרצח.
מה היא ההתפתחות הדרמטית שחלה בחקירת הרצח? מדוע תושבי ההתנחלות התבקשו לעזוב את בתיהם לשעות ארוכות? מה היא ה"פעילות" שביצעו כוחות הביטחון באזור המרוקן מיושביו? מהידיעה ב"מעריב" ברור בעיקר כי חופש הביטוי של הכתבים מוגבל.
"היום צפויה התפתחות דרמטית בחקירת הפיגוע בהתנחלות איתמר", מבשרים גם עמוס הראל וחיים לוינסון בידיעה המתפרסמת בשער "הארץ", ואינם מרחיבים בדיווח על מהות ההתפתחות.
ב"ידיעות אחרונות" הרמזים הבולטים ביותר. כותרת בראש עמ' 6 של העיתון קוראת "רצח משפחת פוגל – הפענוח", אך הידיעה שתחתיה אינה מפרטת את ממצאי החקירה. יוסי יהושוע ורוני שקד מדווחים כי "היום, חודש אחרי הפיגוע, יותר כנראה לראשונה פרסום פרטי החקירה ופענוח הרצח".
יהושוע ושקד אינם מציינים אף הם מה הם בדיוק הממצאים, אך בהמשך כותבים כי "מאמצי החקירה והניסיון להגיע אל המחבלים שרצחו את חמשת בני משפחת פוגל פורסמו בתקשורת העולמית". השניים מצטטים מדיווחים ב"ניו-יורק טיימס" ובסוכנות הידיעות הפלסטינית על היקף החקירה. מי שאזלה סבלנותו מוזמן לבדוק את ממצאיו והשערותיו של הבלוגר ריצ'ארד סילברסטיין, המתייחס אף הוא להתפתחויות בחקירה.
הג'וקר של נתניהו
ב"הארץ" מדווחים חיים לוינסון ויאיר אטינגר כי לפי דברי שר השיכון, אריאל אטיאס, נתניהו מקפיא דה-פקטו את הבנייה בחלקי ירושלים שמעבר לקו הירוק, כחלק מהתחייבותו לארה"ב, וזאת בניגוד להצהרותיו הפומביות.
"השר פירט את התוכניות שאושרו אך תקועות", מדווחים לוינסון ואטינגר, ששוחחו עם השר בעקבות התבטאויותיו בעניין זה בראיון לעיתון החרדי "משפחה": "1,600 יחידות דיור ברמת-שלמה; 750 יחידות דיור ברמות; ו-400 יחידות דיור בפסגת-זאב ובהר-חומה. בסך-הכל, משרד השיכון אינו משווק 2,570 יחידות דיור שאושרו".
בדיווח מצוטטות הצהרות רבות של נתניהו בדבר אי-הקפאת בנייה באזור ירושלים, המנוגדות לנתוני השר האחראי על הבנייה בישראל. האם דברי אטיאס מעידים על שינוי במדיניות הממשלה? האם ההקפאה אכן נובעת מדרישת ארה"ב? האם יש לה השלכות על הנסיונות לחדש את התהליך המדיני? מה הן תוכניותיו המדיניות של נתניהו? קשה לדעת. "משרד ראש הממשלה", כך נמסר בסיום הדיווח ב"הארץ", "סירב להגיב לדברי שר השיכון".
ב"מעריב" מדווח אלי ברדנשטיין כי שליחים מטעמו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ייצאו "לסדרה של פגישות בבית הלבן", וזאת במטרה לתאם עם הממשל האמריקאי את תוכן הנאום שנתניהו צפוי למסור בקרוב בפני בתי הקונגרס. "הממשל האמריקאי", כך מדווח, "[ינסה] לקבל מנתניהו הסברים להצהרתו לפיה הוא מסכים לפתרון של שתי מדינות ולהקמת מדינה פלסטינית".
"הבלון החדש המכונה 'נאום בר-אילן 2' יהיה, יש להניח, ריק כמו קודמו", כותב גדי טאוב במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". לדעת טאוב, לדרישה של נתניהו מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית "היה אולי איזה טעם בשלהי ימי אוסלו, כשעוד עמד על הפרק הסכם שלום. אבל עכשיו על הפרק חלוקה בלי שלום, והצגת תנאים להסכם שלום איננה רלבנטית".
ב"ידיעות אחרונות" מדווח אלכס פישמן על תוכן הנאום שנתניהו עתיד לשאת בקונגרס האמריקאי. על-פי פישמן, נתניהו יציג "תוכנית ישראלית חד-צדדית לפינוי חלקים משטחי B ו-C בגדה והעברתם באופן מלא כשטחי A לפלסטינים, למעט גושי ההתיישבות הגדולים, רוב ההתנחלויות ואזורים שיוגדרו חיוניים לצורכי הביטחון של ישראל". פישמן מציין כי "אף אחד לא יודע כמה אחוזים בדיוק מן השטח יועברו לידי הפלסטינים באופן חד-צדדי, שכן מדובר בתהליך מתמשך שבמהלכו יכולים לחול שינויים למיניהם".
מדיווחו של פישמן, בניגוד לדיווחו של ברדנשטיין, עולה כי לא צפוי תיאום בין דברי נתניהו לממשל האמריקאי. ההפך הוא הנכון. פישמן טוען כי נתניהו סומך על תמיכתם של חברי קונגרס רפובליקאים, ולמעשה יפתח מחדש חזית מול נשיא ארה"ב, ברק אובמה. "מול נשיא ארצות-הברית", כותב פישמן, "אין לנתניהו הרבה להפסיד. הוא כבר הפסיד את כל הקרדיט בשנה שעברה".
פישמן משווה את המהלך של נתניהו למהלך של קלפן. "הפלסטינים משחקים שחמט, ואילו נתניהו משחק מולם פוקר", הוא כותב בפתח דיווחו. "הם מתכננים באופן סדור ויסודי מהלך שיסגור את ישראל בפינה [...] נתניהו, מנגד, שולף מתוך חפיסת הקלפים המדינית ג'וקר שאמור לסנדל את המהלך הפלסטיני".
כוכבי הפוקר
כתבת השער במוסף "המגזין" של "מעריב" מוקדשת לשחקני פוקר טקסס-הולדם בישראל, שהפכו לאחרונה, בעקבות פסיקת בית-המשפט, לעבריינים.
תומר לוי התארח במשחק שכזה, ומביא את טענות המשתתפים. "זה משחק חברתי לכל דבר", אומר לו שחקן המזוהה בשם "אמיר". "בכל אירופה המשחק הזה חוקי, אז למה בישראל, שמתיימרת להיות מדינה נאורה ומערבית, נוהגים בדרך כל-כך שמרנית ומוזרה". "מה יהיה השלב הבא", תוהה השחקן המכונה "אודי", "יוציאו גם את השש-בש מחוץ לחוק, ואולי גם את המסחר בבורסה".
"הרשויות האמריקאיות הכריזו מלחמה על אתרי ההימורים באינטרנט", מדווח צח יוקד במדור חדשות החוץ של "מעריב". על-פי דיווחו, בסוף-השבוע האחרון הגישו הרשויות "כתבי אישום נגד 11 בכירים בשלושת אתרי ההימורים הגדולים במדינה. בין הנאשמים גם ישי שיינברג הישראלי, מייסד אתר ההימורים המצליח פוקר-סטארס.
"הנאשמים עומדים מאחורי הונאה גדולה במסגרתה הונו ושיחדו בנקים אמריקאיים, כדי להבטיח את המשך זרימת מיליארדי הדולרים שהגיעו מרווחי הימורים לא חוקיים", מצטט יוקד מטענות התביעה בארה"ב ומציין כי שיינברג, שמתואר כבכיר הנאשמים, טרם נעצר משום שהוא שוהה מחוץ לארה"ב.
בכפולה הפותחת של "כלכליסט" מדווח אסף גלעד על הגשת כתבי האישום, ומציין כי "לפי כתב האישום, שיינברג וחשודים נוספים הסוו את ההכנסות מכספי המהמרים מפני חברות הסליקה והמסחר האלקטרוני באמצעות מאות חשבונות פיקטיביים, העוסקים כביכול במכירת תכשיטים או כדורי גולף. בנוסף, הם חשודים בהונאת בנקים על-ידי הפעלת סוכנים שפתחו עבורם חשבונות פיקטיביים בבנקים אמריקאיים".
בכפולת העמודים הרביעית של "דה-מרקר" מתפרסם דיווח מאת "'הניו-יורק טיימס' וסוכנויות הידיעות", על אודות האישומים נגד שיינברג ואחרים. "הימורים באינטרנט הפכו לבלתי חוקיים בארה"ב ב-2006", נכתב בידיעה. "ענף ההימורים באינטרנט מתאפיין בנוכחות בולטת של אנשי עסקים ויזמים ישראלים. לצד פוקר-סטארס ניתן למצוא גם את חברת 888 שבשליטת משפחות שקד ובן-יצחק, פלייטק שבבעלות טדי שגיא, וחברת אמפייר-אונליין, שנוסדה על-ידי נועם לניר". לידיעה מלווה תצלום מסך של אתר הפוקר Full Tilt, לאחר שנסגר על ידי ה-FBI. במקום אורות מנצנצים מציג האתר הודעה מטעם לשכת החקירות הפדרלית.
בידיעה אחרת המתפרסמת באותו עמוד [רויטרס] מדווח כי מניית חברת ההימורים המקוונים הבריטית 888, שבשליטת משפחות שקד ובן-יצחק הישראליות, נפלה ב-16% בבורסת לונדון ביום שישי לאחר שחברת ההימורים הבריטית לדברוקס הודיעה על הפסקת המגעים לרכישת 888.
גורלו של אסד
"ייתכן שאלה הם ימיו האחרונים של משטר אסד", כותב ב"הארץ" צבי בראל, על רקע נאום שנשא אתמול הנשיא הסורי. אבי יששכרוף מדווח כי אסד הודיע בנאומו כי מצב החירום במדינה יוסר בתוך שבוע לכל היותר. "גם הפעם הפגין אסד רוח היתולית לכאורה, כשאמר שקולו אינו נשמע כרגיל בגלל צינון קל ולא בגלל סיבות אחרות", מציין יששכרוף.
"נאומו של אסד אתמול מעיד כי למרות שהוא חש היטב את הטלטלה העזה בכסאו", כותב בראל, "גם הוא עדיין מאמין שהוא יכול לשלוט במצב [...] הציבור הסורי, שעשרות, יש אומרים מאות, מאזרחיו כבר נהרגו מאש כוחות הביטחון, שומע את הדברים, אבל רואה את התמונות המצמררות ששידרה אל-ג'זירה ובהן נראו חיילים סורים דורכים ברגליהם על אזרחים סורים, מכים אותם בקתות רובים, יורקים עליהם ומענים אותם".
על-פי בראל, "התפנית הדרמטית באופי כיסוי האירועים בסוריה באל-ג'זירה, מכיסוי חדשותי כמעט ניטרלי לכיסוי מכוון ופרשני שדומה לזה שהיה במצרים, לוב או תימן, עלולה לסמן גם את המשך המהלך הפוליטי בסוריה".
"הבעיה בסוריה", כותב אייל זיסר בטור פרשנות המתפרסם ב"ישראל היום", "[...] אינה בנוסח זה או אחר של סעיפי החוקה הסורית או בגובה המשכורות, אלא בעצם קיומו של משטר שושלתי של משפחת אסד, הנשען על תמיכתה של העדה העלאווית, שבניה שולטים ביד חזקה בכוחות הצבא והביטחון. נראה אפוא כי בשאר איחר את הרכבת. מחסום הפחד בסוריה נשבר, והמשטר נתפס כחסר אונים למול מתנגדיו. אם במהלך השבועות הקרובים תצטרף להפגנות מרביתה של האוכלוסייה הסורית שעודנה צופה בהן מן הצד – גורל משטרו של בשאר אל-אסד נחרץ".
עוד ב"ישראל היום", דיווח מאת אלי לאון וסוכנויות הידיעות ולפיו "הניו-יורק טיימס" חשף כי הממשל האמריקאי מימן ותידרך "ארגונים אשר קידמו עקרונות דמוקרטיים בעולם הערבי".
מחפשים את הרצוג
הכותרת הראשית של "הארץ" מצטטת מדברים שאמר יצחק (בוז'י) הרצוג לשגריר ארה"ב בישראל על אודות סיכויי ההצלחה של מפלגות שונות לנוכח הרכבן האתני של רשימות המועמדים. "הרצוג לשגריר ארה"ב: 'הרוסים מעדיפים מנהיגים אשכנזים'", לשון הכותרת. זו אינה חזרה על הכותרת שפירסם העיתון בשבוע שעבר, אלא פיתוח שלה, המסתמך על מברק אחר.
על-פי הדיווח של עופר אדרת, ערב הבחירות של שנת 2006 אמר הרצוג לשגריר דאז, ריצ'ארד ג'ונס, כי רוב הציבור הרוסי בישראל יתמוך באריאל שרון שכן "הם מעדיפים מנהיגים אשכנזים". כשהתייחס לנקודות החולשה של מפלגת העבודה, ציין הרצוג כי המצע של פרץ הינו "שמאלה מהמרכז" והדגיש סעיפים בעייתיים כגון "ההתחייבות למנות שר ערבי" ו"התמיכה שלו בהסכמי אוסלו". לגבי שמעון פרס אמר הרצוג כי הוא "אינו אותו דבר... הוא חלש ולא מפוקס".
הבוקר הרצוג מכחיש שהתבטא באופן גזעני. "יש אנשים שמחפשים אותי בגלל שאני מועמד מוביל בהתמודדות לראשות מפלגת העבודה", אמר לגלי-צה"ל.
אבות אכלו בוסר
סמדר שיר מדווחת במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" כי הבדרן דודו טופז השאיר אחריו מכתב מוצפן שבו כתב, בין היתר, כך: "שהקדוש ברוך הוא יעזור לי והכל ייגמר קל. מהר. זובי. תוך ארבעה ימים. שלוש שניות. לטובת הילדים מוטב ככה. לא בגלל העבר. בגלל העתיד. תאמינו לי. סליחה".
רז שכניק מדווח בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" כי הזמר ג'סטין ביבר עבר שלשום הלבנת שיניים "במרפאת השיניים של ד"ר רוני אמיד בתל-אביב". על-פי הדיווח, ביבר, "עזב עם חיוך לבן יותר".
ענייני תקשורת
ב"ידיעות אחרונות" מדווח [סוכנות הידיעות] כי "מתרחבת חקירת הסקוטלנד-יארד נגד הצהובון 'ניוז אוף דה וורלד' בחשד שפרץ לתיבות דואר קוליות של ידוענים רבים".
אלון הדר מנצל את טור ביקורת הטלוויזיה ב"מעריב" כדי להשוות בין רשימת המבזקים שפורסמה השבוע בבלוג "מדרון חלקלק", המתעד את הידרדרותה של הדמוקרטיה הישראלית, ובין סיכומי השבוע שהציעו מהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה. "יותר מארבע שעות שידור בשלוש המהדורות, ומלה אחת אין על הפרות זכויות אדם", מסכם הדר את ממצאיו.
במדור הדעות של "מעריב" קורא מאיר בלייך להשתחרר מהתלות בלשכת העיתונות ולהמיר את התעודה שמנפיקה המדינה בתעודה שמנפיק גוף חיצוני, בלתי ממשלתי.