הישג אדיר, שכר ראוי

במדור "פוש" של "כלכליסט" מתפרסם הבוקר ראיון קצר שערכו אסף גילעם וגיל קליאן עם איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, וזאת לרגל פרסום דו"חות החברה לשנת 2012. "למרות התחרות, למרות הפתיחות של סניפים חדשים, למרות יוקר המחיה, למרות הכל, שופרסל לא התרסקה במחזור המכירות – אני רואה בזה הישג אדיר", אמר אברכהן לעיתון.

הכנסות החברה בשנה החולפת הסתכמו ב-11.57 מיליארד שקל (לעומת 11.6 מיליארד שקל ב-2011), והרווח הנקי עמד על 200 מיליון שקל (לעומת 274 מיליון ב-2011). עלות השכר של חמשת הבכירים בחברה עמדה בשנה החולפת על כ-10 מיליון שקל. עלות שכרו של אברכהן לבדו עמדה על 2.15 מיליון שקל, "לא כולל מענק שטרם הוחלט על היקפו".

בכותרת הראשית של "כלכליסט" ובכפולה הפותחת מושווה שכרו של מנכ"ל שופרסל לשכר הממוצע של עובדי החברה, וזאת כחלק ממיזם נאה של העיתון שנועד לבדוק את פערי השכר הפנימיים בחברות הציבוריות הגדולות. התוצאה בשופרסל – פי 33.

גילעם מדווח כי עלות שכרו של אברכהן נחתכה בכ-70% לעומת קודמו בתפקיד, אפי רוזנהויז, "אך את הפגיעה שספג אברכהן ב-2012 יש לשים בפרופורציה", הוא מדגיש. "עובד ממוצע ברשת שופרסל נאלץ לסגור את החודש עם שכר של 5,770 שקל בלבד, ורבים מהם מסתפקים אף בשכר מינימום. בשנה שלפניה עמדה עלות השכר של העובד הממוצע על 7,381 שקל, כך שעלות שכרו ירדה בכ-22%". למרות זאת מדובר בצמצום פערים ניכר. בשנת 2011 עמד הפער בין עלות שכר המנכ"ל לעלות שכר העובד הממוצע בחברה על פי 78.

מדוברות החברה נמסר ל"כלכליסט" כי "שכרו של המנכ"ל הוא שכר ראוי אשר הולם את גודל החברה והיקפי פעילותה, את תפקיד המנכ"ל, האחריות הנלווית אליו, ואף נמוך מהמקובל בחברות בסדרי גודל כאלו בישראל". לא נמסרה, או לפחות לא מתפרסמת, תגובת שופרסל על הפער בין עלות השכר של המנכ"ל לזה של העובד הממוצע ברשת המרכולים, ועל הירידה שחלה בשנה האחרונה בעלות השכר של העובד הממוצע.

יש לברך את "כלכליסט" על הבדיקה של פערי השכר הפנימיים בחברות הציבוריות ועוד יותר מכך על פתיחת הבדיקה עם חברה כמו שופרסל, אחת המפרסמות הגדולות בעיתונות המודפסת. אתמול דווח באתר זה כי בשלושת השבועות האחרונים, בעוד שהעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" נהנים ממודעות רבות לרשת שופרסל, דווקא העיתון שהיה עד לאחרונה בשליטת החברה ששולטת ברשת המרכולים (אי.די.בי) לא קיבל ממנה ולו מודעה אחת.

"לא הופסקה שום פעילות פרסומית ב'מעריב' ואין כל שינוי במדיניות הפרסום שלנו", נמסר אתמול מדוברות חברת שופרסל. הבוקר מגיעה ההוכחה (להפך הגמור).

בעמ' 11 של "מעריב" מתפרסמת מודעה מטעם שופרסל, הראשונה בעיתון זה לחודש פברואר 2013. יום לאחר הדיווח על החרם, הוא נשבר. זו דרכו של עולם. ראשית מכחישים פעולה ממניעים זרים, אחר-כך ממהרים לשנות כיוון כדי להדגים שאין כל משוא פנים בפעילות החברה. אלא שמודעה שמופיעה יום לאחר דיווח על חרם מודעות רק מאששת את החשד כי העדר המודעות בעיתון בשלושת השבועות שקדמו לה אכן נבע משיקולים שאינם ענייניים.

מכל מקום, העיקר שהאין שינוי במדיניות הפרסום השתנה בשנית, וקוראי "מעריב" של בוקר זה יכולים ללמוד כי מהיום קונים בקלות ובמהירות באתר הקניות המתקדם בישראל – shufersal.co.il.

והרי הודעה שהגיעה זה עתה

ארי שביט קובע במדור הדעות של "הארץ" כי קרס הסדר ששלט באזורנו בעשרות השנים האחרונות, וכי הימים הקרובים יהיו חשובים לקביעת עתידנו.

כמו כן, בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום של שלמה ארצי.

נא להמשיך בשגרת היום.

גם ההפך לא ברור

הכותרות הראשיות בכל הטבלואידים מוקדשות למשא-ומתן הקואליציוני, ובעיקר למשבר שנתגלע בין הליכוד לבין הבית-היהודי ויש-עתיד.

"מעריב" מעניק פתחון פה מלא לסיעת הבית-היהודי (המפלגה שחבריה קיבלו תרומות של עשרות אלפי שקלים משותפו ואבי רעייתו של בעל העיתון שלמה בן-צבי). "הבית-היהודי: 'הברית עם לפיד היא פלדה, נעדיף ללכת לבחירות מלהיכנס לממשלה", נכתב בכותרת הראשית, שמובילה לדיווח מאת זאב קם. "במפלגתו של בנט מקשיחים עמדות", נכתב בכפולה הפותחת. "דורשים את ביטול מינויה של לבני לשרת משפטים ולממונה על המו"מ המדיני. אמש ערכו ישיבה חשאית של צוות קמפיין הבחירות לקראת אפשרות של בחירות חוזרות". קם מצטט גורמים במפלגה שאמרו לו אתמול כי "הברית עם לפיד היא פלדה".

"אולי באמת עדיף בחירות", נכתב מעל טור פרשנות מאת שלום ירושלמי. "נער הייתי ועוד לא זקנתי, אבל אני יודע לחוש מתי מדובר בספין ומתי לא", כותב הפרשן הפוליטי הבכיר בעיתון וקובע, באותן המלים ממש של הגורמים האנונימיים במפלגה, כי "הברית בין לפיד ובנט היא ברית דמים, כוח פלדה". להערכת ירושלמי, "בנט יעדיף ללכת לבחירות חדשות ולא לבגוד בלפיד". ועוד כותב ירושלמי כי בנט נחל אתמול בוועידת מפלגתו "ניצחון גדול".

אתמול העיד באומץ ירושלמי, בתוכנית של קרן נויבך ברשת ב', כי תחת עריכתו של ניר חפץ נפסלו ידיעות ביקורתיות על שר החינוך גדעון סער. "היתה חומת מגן שהגנה על גדעון סער מכל פרסום נגטיבי או ביקורתי או לא חיובי במידה מסוימת, שלא על-פי אמות מידה מקצועיות", אמר. האם יוכל ירושלמי להביא לפרסום ב"מעריב" החדש, תחת עריכתו של שלמה בן-צבי, מידע נגטיבי או ביקורתי או לא חיובי במידה מסוימת על נפתלי בנט והבית-היהודי?

גם "ידיעות אחרונות" מדווח בשערו על עמדת ראש הבית-היהודי. "בנט: לא אתפשר גם אם נלך שוב לבחירות", נכתב בכותרת הראשית של עיתון זה. מעליה נקבע כי "נתניהו לא הצליח לפרק את הברית בין בנט ללפיד". יובל קרני מביא את עמדת בנט, אולם מדווח גם על העמדות בליכוד. לדברי "גורם במפלגה", "בסביבת ראש הממשלה מתכוננים אפילו לתסריט הגרוע ביותר מבחינתו: התקפלות ברגע האחרון בפני בנט או לפיד, אם יתברר בעוד שבועיים כי הקואליציה המתרקמת נקלעה למבוי סתום". "מי ימצמץ ראשון" היא הכותרת המרכזית בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות", ולצדה מוטבעת החותמת "הפלונטר של נתניהו".

"משחק עצבים", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". הפער בין העיתונים הופך גלוי בכותרת המשנה. "הזמן מתקצר, אבל רה"מ ויו"ר הבית-היהודי מקשיחים עמדות", נכתב בה. "מקורבי נתניהו: אם הבית-היהודי לא תיכנס לקואליציה – יהיו בחירות. אמש נפגש נתניהו עם יו"ר קדימה שאול מופז. בסביבתו מחפשים דרך לצרף את העבודה".

תחת הכותרת "שרירים – ותנאים" מדווחים מתי טוכפלד ויהודה שלזינגר על המצב במשא-ומתן. בטור נפרד כותב טוכפלד כי בנט "מציג קו קשוח" ואילו נתניהו "משדר נחישות". את הפרשנות האובייקטיבית מספק דן מרגלית: "נכון שהשעון מתקתק ולבנט יהיה קושי להצטרף אחרי שהתנועה, קדימה והגוש החרדי כבר בפנים, ואיש אינו יודע אם יתמיד במאבק לכיפוף ידיים עם נתניהו. גם ההפך לא ברור".

רק פעם בשנה

במדור הרכילות של "גלובס" מדווח על מסיבת פורים שערכו נשות "מעגל נשים סביון". לפי התצלום הנלווה, נראה שהבעלים לשעבר של "מעריב", עופר נמרודי, הגיע למסיבה כשהוא מחופש לאדם עשיר עם טעם רע ואשה נאה.

סם הסוטול

בעמ' 3 של "הארץ" כותב יניב קובוביץ על מבצע משטרתי שהביא לסגירת שישה מועדונים בתל-אביב בחשד שבעליהם העלימו עין ממכירה של סמים, בין היתר של סם המכונה "סם האונס". הדיווח המפורט מובא כמעט כולו מנקודת מבטה של המשטרה. הסוכן הסמוי א' מספר בהרחבה על עסקאות הסמים שראה במועדונים לאורך השנה האחרונה, וסנ"צ שמעון נחמני, קצין אג"ם של מרחב ירקון, מספק את הזווית האסטרטגית. לקראת סיום מצוטטים שני משפטים מפי בעלי מועדונים ועוד תגובה של המשטרה. מה שחסר בדיווח של קובוביץ היא עמדת הבליינים.

הסם המכונה "סם האונס" מכונה "סם האונס" בתקשורת. הצרכנים שלו קוראים לו GHB או בקיצור G. כבר בסוף שנות ה-90 הגיע לישראל, אך למרות זאת בתקשורת מדווחים עליו מדי כמה שנים כסם חדש ומאיים ("סם אחד היה חדש עבור א' במהלך הבילויים שלו", כותב קובוביץ הבוקר, ביחס ל-G).

מדיווחי התקשורת עולה כי השימוש ב"סם האונס" הוא חיצוני – מחדירים אותו למשקה של נשים כדי לטשטש את הכרתן ולאנוס אותן (או לגנוב את הטלפון שלהן, טוען הסוכן הסמוי א'). מדיווחי הבליינים עולה כי השימוש ב-G הוא פנימי – שותים אותו כדי להתמסטל. זהו פער מכריע. להבדיל מסמים אחרים, שהעבירה בשימוש בהם היא עצם ההתמסטלות, "סם האונס" הוא כביכול פלילי במהותו, סם שנועד לביצוע פשע. כך, לא רק היצרנים והסוחרים הם פושעים, אלא גם כל המשתמשים.

"הפכתי להיות חלק מחיי הלילה של תל-אביב, להיות חלק מהנוף של הבליינים", מספר הסוכן הסמוי א' ל"הארץ". "יש בליינים שזה החיים שלהם, זה כמו המקצוע שלהם, וברגע שאתה חלק מהם, אתה כבר יודע לאן צריך להגיע כל יום. היחצנים היו מזמינים אותי למסיבות, הסלקטורים היו מבקשים ממני להגיע לאירועים. יש קבוצה גדולה של בליינים שזזים ביחד ממקום למקום, והם למעשה מוכרים בכל המועדונים – והפכתי לאחד שכזה".

אי-אפשר לצפות מכתבי משטרה להקדיש שנה שלמה כדי להפוך לחלק מקבוצת הבליינים, אבל בכל מערכת עיתון גדולה יש עיתונאים שממילא שייכים לקבוצה זו ויכולים להעיד על הנעשה במועדונים מנקודת מבטם של הבליינים. אפשר לתפוס אותם לשיחה ולשמוע מהם כמה אנשים לדעתם משתמשים ב-GHB כדי לאנוס נשים וכמה כדי להתמסטל.

בשולי החדשות

"מהומות בשטחים על רקע הדרישה לשחרר אסירים", נכתב הבוקר בעמ' 7 של "הארץ". "היום: הפגנת ענק לשחרור שובתי הרעב", נכתב בתחתית עמ' 4 של "מעריב". ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" אין ידיעות על המהומות בשטחים, אולם ב"ידיעות אחרונות" יש ידיעה על צל"ש שקיבלה לוחמת קרקל שהרגה מחבל ("צעקו לי, יורים עלייך, תיפלי. אבל רצתי קדימה"), ואילו ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעה על תוצאות המבחנים בתורת הלחימה בצה"ל ("בשריון הכי חזקים").

ירון דורון מדווח בתחתית עמ' 4 של "ידיעות אחרונות" כי המשטרה עתידה לפתוח בחקירה פלילית לבירור זהותו של מי שכתב והפיץ את המכתב נגד שר החינוך גדעון סער. ב"ישראל היום" מדווחת הדס שטייף בידיעה קצרה בצד עמ' 5 כי במשטרה מעריכים שהמכתב מזויף. "גורמים שונים טוענים כי המשטרה לא תרחיב את חקירתה, תסתפק בקביעה שהמכתב מזויף ולא תעמיק בניסיון לגלות מי עומד מאחוריו", מדווחת שטייף. "הסיבות, כך נטען, נוגעות לעובדה ששמועות על יחסיו של השר לכאורה עם עובדות במשרדו מהלכות כבר יותר משנתיים".

ענייני תקשורת

אתמול פירסמה האגודה לזכויות האזרח את תולדות ההליכים שניהלה בעניין צו איסור הפרסום בפרשת העצור X. בין היתר דיווחה האגודה כי לפני כשנתיים, בדיון בבית-המשפט העליון, "הנשיאה בייניש והשופטות נאור וארבל שמעו במשך כשעה וחצי במעמד צד אחד דיווח מקיף על הפרשה מנציגי זרועות הביטחון". ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעה בעקבות הפירוט שסיפקה האגודה לזכויות האזרח; לא על המאמצים להסיר את הצו, אלא על ההצדקה לקיומו, כיאה לעיתון שעבורו זכות הציבור לדעת היא במקרה הטוב אגודה לביקורת התקשורת. לשון כותרת הידיעה: "בית-המשפט המחוזי מרכז ב-2011: 'צו איסור הפרסום בפרשת זיגייר – צודק'".

גליון הפורים של העיתון "טיים אאוט – תל-אביב", שיצא אתמול לאור, מוקדש זו השנה השלישית לעיתונים ועיתונאים אחרים. הגיליון מומלץ לקריאה.

בשער "מעריב" נמסר לקוראים כי יהונתן גפן שב לכתוב בעיתון. בעמוד האחורי מובא חלק מהטור שיתפרסם מחר במוסף "סופשבוע". "אני כותב כי אני לא יודע לעשות שום דבר אחר", מסביר גפן.

במדור המכתבים של "מעריב" מובהר כי במאמר מאת אמנון לורד, שפורסם לפני כחודש תחת הכותרת "הרפז הוא עדיין המפתח", "לא צוין שבדו"ח המיוחד של מבקר המדינה נכתב: 'לא נמצא כי הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, גיבש תוכנית פעולה אשר נועדה להביא לכך שימשיך לשנת כהונה חמישית ולמנוע בצורה בלתי חוקית, או על-ידי 'פוטש', כטענתו של השר ברק, את בחירת אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל'. צר לנו על ההשמטה ועל עוגמת הנפש שנגרמה לרא"ל (מיל') אשכנזי".

ב"גלובס" דיווח אתמול לי-אור אברבך על הלנת שכרן של שתי עובדות הרות ב"מעריב".