ישיבת הממשלה, אתמול (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)
ריקודים ונשפים
ב"ידיעות אחרונות" שוב מסתירים מידע שעלול לעצבן אדם שאינו ראש הממשלה בנימין נתניהו. עופר פטרסבורג וגיא ליברמן מדווחים במוסף "ממון" על הווילה של איש העסקים מיקי פדרמן, הצמודה למלון דן-אכדיה שבחוף הרצליה. הווילה הוקמה על קו חוף הים, על סמך אישור משנת 1977 שניתן לחברת המלונות דן, שבבעלות פדרמן, להקים "אגף ייצוג בן קומה אחת – שתי דירות וחניות".
על אף שהאישור ניתן לשטח של 467 מ"ר, הווילה של פדרמן הוקמה על שטח של 1.8 דונמים. על אף שהאישור ניתן להקמת "בתי הבראה ונופש, בתי מלון ופנסיונים, בתי הארחה, בתי קפה ומסעדות עם תזמורת, אולמי ריקודים ונשפים", בפועל יש וילה ובה מתגוררת משפחת פדרמן, השוכרת את הנכס מחברת מלונות דן תמורת 695 אלף שקל בשנה.
תצלום האוויר שנלווה לכתבה מאיר עיניים. עיריית הרצליה וחברת מלונות דן מבהירים כי הכל באישור ובהתאם לחוק, אך לו היה מר פדרמן מועמד לרמטכ"לות, התצלום של הווילה שבה הוא מתגורר היה שם לכך סוף בלא כל קושי. לפי הדיווח ב"ממון", המגרש שעליו בנויה הווילה "מוקף בצמחייה מטופחת, שמסתירה מעיני סקרנים את המתרחש מאחוריה". פטרסבורג וליברמן מסיטים הצדה את הצמחייה וחושפים טפח מהמתרחש מאחוריה, אך עורכי "ידיעות אחרונות" אינם מסייעים להם.
הדיווח מתפרסם בכפולה השלישית של "ממון" ביום חמישי בשבוע. לא בדיוק הבמה עם התפוצה הגדולה ביותר ש"ידיעות אחרונות" יכול להעניק. בתחתית שער "ממון" הבוקר יש הפניה לידיעה, בינונית בגודלה. בשער "ידיעות אחרונות" אין הפניה (יש הפניה לידיעה שלפיה קעקועי חינה עלולים לגרום לאלרגיה).
כש"ידיעות אחרונות" רוצה לקדם סיפור, גם הרבה פחות משמעותי מתנאי מגוריו של איש עסקים בולט, הוא יודע לעשות זאת. כשהוא רוצה לקבור סיפור, הוא יודע לעשות זאת גם כן. אם עורכי העיתון לא יתמכו במחלקת התחקירים המדולדלת שלהם, אם לא יעודדו ויקדמו את דיווחי המחלקה, שלא יצפו מהתחקירנים שלהם לחשוף סיפורים הרי גורל יותר מסימני השאלה סביב הווילה של מיקי פדרמן בהרצליה. למרבה הצער, עולה התחושה שב"ידיעות אחרונות" אכן לא מצפים לכך.
לקראת השמדת מדינת ישראל
"הידיעה המונחת על שולחן הנשיא ברק אובמה היא ידיעה דרמטית", נכתב בפתח טורו של ארי שביט במדור הדעות של "הארץ". המשך הדרמה כאן.
"הדיווחים האחרונים מלחיצים אתכם?", שואל אורי בינדר, כתב "מעריב", את בני משפחת כהן מאופקים במסגרת פינה חדשה, "תמונה משפחתית", שבה "כתבי 'מעריב' בודקים כיצד משפחות בישראל נערכות לעימות עם איראן".
"הדיווחים מלחיצים אותנו כי אלה הכותרות הראשיות כיום", משיבים עדן ונסים כהן. "הילדים שואלים שאלות, ואנחנו אומרים את האמת, מרגיעים ומסבירים. מסבירים להם שהמדינה שלנו קטנה אמנם, אבל זה לא פשוט להשמיד אותה. הקמת המדינה נעשתה בעקבות לקחי השואה, ולא ניתן לזה לקרות שוב".
"חמינאי: ישראל תימחק מהמפה", לשון הכותרת הראשית של "ישראל היום". לפי הדיווח, מאת אלי לאון וסוכנויות הידיעות, האייתוללה עלי חמינאי אמר אתמול כי ישראל "תיעלם מהזירה הגיאוגרפית" והוסיף: "חובה דתית להציל את פלסטין מלפיתתם של הכובשים הציוניים". ב"מעריב" מתורגמים דבריו של חמינאי אחרת: "השלטון הציוני המלאכותי והמזויף ייעלם מהנוף".
לדיווח ב"ישראל היום" נלווית תיבה מאת יוני הרש, המוקדשת לפוסט שפירסם אתמול הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין, ובו פירוט לכאורה של המתקפה הישראלית המתוכננת. "סילברסטיין יודע כי רבים 'יערערו על האותנטיות של המסמך', אך מתעקש כי הוא משוכנע שאכן מדובר בתוכנית המתקפה הישראלית", נכתב.
אתמול זכה סילברסטיין לכבוד מאתר nrg של "מעריב". דיווח על הפוסט שלו הגיע לכותרת הראשית של האתר. הבוקר, תחת כותרת הגג "חדשות ישנות", מדווח צח יוקד בעיתון "מעריב" המודפס כי התוכנית שחשף סילברסטיין התפרסמה כבר לפני ימים אחדים בפורום ישראלי מקוון.
הבלוגר האמריקאי אמר אתמול ל"מעריב" כי "המסמך הגיע לידיו משר לשעבר המכהן כיום כחבר-כנסת", וטען בפני העיתון כי בפוסט שלו יש מידע נוסף על הפרסום בפורום המקוון (אמש הוסיף פוסט שבו הוא משיב לטענות נגדו).
החיים ויחסי-הציבור חייבים להמשיך
בלב שער "ידיעות אחרונות" מתפרסם הבוקר תצלום של הזמר אייל גולן [יחצן: רני רהב]. "חשש: רקטות שוגרו על אילת", נכתב בכותרת הראשית של העיתון. "ההופעה הופסקה", נכתב בכותרת לצד תצלומו של גולן.
בכפולה הפותחת של העיתון, לצד ידיעה על פיצוצים שנשמעו אתמול בעיר, מתפרסם דיווח מאת רז שכניק ודני שדה תחת הכותרת "ההופעה של אייל גולן הופסקה באמצע". זהו התוכן המערכתי היחיד בעמ' 3 של העיתון, למעט תצלום גדול.
שש פסקאות מוקדשות לידיעה על כך שהופעתו של הזמר הופסקה בשל הוראת המשטרה להימנע מהתקהלויות. בידיעה נכללים שמו של המלון, ציטוט מפי צופה, ציטוט מפי פקידת הקבלה, ציטוט מפי מנכ"לית רשת המלונות באזור וציטוט מפי הזמר עצמו: "צר לי שההופעה הסתיימה באמצע השיר הראשון, אבל בטחון הצופים הוא נר לרגלינו. אני תקווה שהשקט והשלווה ישובו לעיר אילת במהרה, ושכולנו נמשיך ליהנות מהעיר האהובה על כולנו".
ב"ישראל היום" וב"מעריב" הפסקת הופעתו של גולן מוזכרת בפסקה אחת במסגרת ידיעה על הפיצוצים באילת. ב"הארץ" מדווח על החשש כי נורו רקטות, אך הזמר גולן אינו מוזכר כלל.
בכלכלה
א. "אין ארוחות חינם: גם הביצים, החלב והעוף מתייקרים", נכתב בכותרת המרכזית בכפולה הפותחת של "מעריב". "החלב, הביצים והעוף יתייקרו", נכתב בכותרת ידיעה במוסף "ממון". "שם עולה, כאן יעלה" היא הכותרת שנבחרה להתנוסס בראש הכפולה הפותחת של "ישראל היום". שוב מקריב העיתון את המקצוענות, האיכות ובעיקר את הסגנון לטובת ההסברה. הכותרת המגושמת הזו נועדה להבהיר לקוראים כי עליות המחירים הצפויות בישראל נובעות משינויים בשווקים העולמיים.
ב. ידיעה קטנה בתחתית עמ' 16 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת תחת הכותרת "בעוד חמש שנים: בית-חולים פרטי באשדוד". לכאורה, בשורה משמחת. רק מקריאת גוף הידיעה, מאת תלם יהב וירון קלנר, עולה כי בית-המשפט העליון דחה אתמול עתירה נגד הקמת בית-החולים. העותרים טענו שהקמתו תפגע "בנגישות שוויונית לשירותי בריאות". למעשה בית-המשפט אישר להמשיך את ההפרטה של מערכת הבריאות לכדי שתי מערכות בריאות נפרדות – לעשירים ולכל היתר.
ב"מעריב" מתפרסמת בנושא ידיעה קצרה עוד יותר, מאת נועם שרביט, בצד עמ' 18. כותרת הידיעה ממסגרת את ההכרעה באופן מעט שונה. "בג"ץ אישר: בית-החולים באשדוד יוכל להפעיל שר"פ", נכתב בה. ב"ישראל היום" ידיעה נרחבת יותר, מאת עדנה אדטו ומיטל יסעור בית-אור, בראש עמ' 21.
ב"הארץ" מגיע הסיפור עד לעמוד השער. תחת הכותרת "בג"ץ הכשיר לראשונה רפואה פרטית בבית-חולים ציבורי" מדווחים תומר זרחין ודן אבן על הפסיקה שניתנה, ומרחיבים באשר להשלכותיה.
ג. עמ' 2 במוסף "ממון" מוקדש לסיכום ביניים של הישגי שביתת ההסתדרות למען עובדי הקבלן, שהסתיימה לפני כחצי שנה [נעם ברקן]. "נחתם הסכם הבנות בין ההסתדרות לאוצר, אך טרם הוחל ביישומו, המגעים מול המעסיקים עדיין לא הסתיימו – ומצבם של כ-400 אלף עובדי הקבלן עדיין עגום", נכתב בידיעה.
בשטחים
"השרים החליטו להעביר חנויות בחברון למתנחלים; היועמ"ש מתנגד", מדווח חיים לוינסון בראש שער "הארץ".
"בניגוד לפרסומים, דו"ח לוי יועלה לדיון בישיבת ועדת השרים להתיישבות", מדווח אריאל כהנא בשער "מקור ראשון". הפרסומים הם הפרסום של לוינסון אתמול, ב"הארץ".
"תיעוד: חיילים מכים צעיר פלסטיני בחברון", לשון כותרת בראש עמ' 18 של "מעריב". רימון מרג'ייה מדווח על סרטון שבו נראית קבוצת חיילים בלבוש אזרחי "מכים וגוררים צעיר פלסטיני בחברון, לאחר שסירב להזדהות". בצה"ל מסבירים שהסרטון אינו מראה את התמונה המלאה.
ענייני תקשורת
רויטל חובל ואמילי גרינצווייג מדווחות ב"הארץ" כי מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, הגיש לפני כחצי שנה תביעה לפיצוי בסך 200 אלף שקל, בטענה שלא קיבל את הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו. "במשרד האוצר מביעים חשש מניגוד עניינים חמור, כאשר בן-מנחם, המשמש מנכ"ל הגוף שאותו הוא תובע, מגיש תביעה שאלה האמורים להשיב בה הם עובדיו", הן מציינות. "לפי בכירים במשרד האוצר, ייתכן שהעובדים הכפופים לו יחששו לצאת נגדו בשל דאגה למשרתם".
נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי חברת החדשות של ערוץ 2 מבקשת להקים אולפן ממוגן בעלות של כ-4 מיליון שקל, כדי שתוכל להמשיך לשדר גם כשמדינת ישראל תהיה תחת מתקפה.
ההדים של החלטת הרשות השנייה על חילוט הערבויות של ערוץ 10 ממשיכים להישמע. ב"גלובס" הביא אמש רועי ברק את דברי אבי בלשניקוב. "אנחנו מצפים ששר האוצר יובל שטייניץ יעמוד בסיכומים שהושגו עימו ועם אנשי אגף התקציבים במשרדו מלפני שנתיים, שבהם נקבע כי החובות של ערוץ 10 והזכייניות קשת ורשת יידחו וייפרסו, וכי יבוטלו דמי הזיכיון", אמר נציגו של רון לאודר וסגן יו"ר דירקטוריון ערוץ 10. לפי דיווחו של ברק, גם עופר עיני עשוי לנסות לסייע לפתרון המשבר בערוץ.
ב"כלכליסט" מצטטת שלי פריצקר מסר דומה לזה שהשמיע בלשניקוב באוזני ברק, אך כאן הדברים מיוחסים ל"בכיר בערוץ 10". לפי דיווחה, בלשניקוב סירב להתייחס להחלטת הרשות השנייה. במוסף "עסקים" של "מעריב" מדווחת מיה מנע כי במשרד האוצר מכחישים כל קשר להחלטת הרשות השנייה. ב"דה-מרקר" מדווח נתי טוקר כי לדעת יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר, סגירת ערוץ 10 תעלה למדינה עד 40 מיליון שקל.
ידיעה נפרדת במוסף "עסקים" של "מעריב", מאת מיכל תוסייה-כהן, מדווחת כי ועד עובדי מפעל פניציה פצח בקמפיין הסברתי להצלת המפעל. אם הקמפיין ייכשל, יפוטרו 400 עובדי המפעל. נכון לעכשיו, הקמפיין של עובדי ערוץ 10 זוכה להיענות גדולה יותר מצד כלי התקשורת.
גיא בכור מתאר במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" את הצעדים שנקט לאחרונה נשיא מצרים מוחמד מורסי כצעדים דיקטטוריים. בין היתר מציין בכור את יחסו של הנשיא לתקשורת: החלפת העורכים הראשיים בעיתונות הממשלתית, איסור על מתיחת ביקורת על האחים-המוסלמים או על הנשיא. ובמקביל, סגירת ערוץ טלוויזיה פרטי שבעליו השמיע דעה פרו-ישראלית והחרמת גליונות של עיתון פרטי שביקר את הנשיא. "כדבר הזה אפילו בימי מובארכ לא אירע", כותב בכור.
נטשה מוזגוביה מדווחת ב"הארץ" כי מועמד הרפובליקאים לתפקיד סגן נשיא ארה"ב, פול ריאן, נפגש השבוע עם איש העסקים, הפילנתרופ והבעלים של "ישראל היום" שלדון אדלסון. מוזגוביה מדווחת כי הפגישה, שנערכה במלונו של אדלסון בלאס-וגאס, נסגרה לסיקור תקשורתי. "מחוץ למלון המתינו לריאן מפגינים שתהו בקול אם כך אמורה להיראות הדמוקרטיה האמריקאית", מדווחת מוזגוביה.